כמה יעלה לצה"ל להחליף את מסוקי היסעור המזדקנים?

ב־4 בינואר 1970 הגיעו בראשונה מסוקי היסעור לכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", חודשים ספורים אחרי שנחתו בארץ. "צפויה בקשה אמריקאית לישראל לקבל אינפורמציה על המכ"ם שהוצא ממצרים", בישרה הכותרת, אחרי שהתברר שכמה ימים לפני כן חטף כוח של הצנחנים וחיל האוויר מכ"ם רוסי חדש ממצרים, שסיכן את מטוסי הקרב הישראליים. מסוקי יסעור נשאו את רכיביו הכבדים לארץ, העולם גיחך על המצרים, והאמריקאים ביקשו בהערכה להציץ בנכס המודיעיני.

מאז כיכב היסעור, כינויו הישראלי של הסיקורסקי 53־CH, עשרות פעמים בכותרות והפך לסמל של גאווה לאומית אחרי מבצעים מוצלחים וגם של אסונות לאומיים. 18 מסוקים מ־53 שקיבל במשך השנים איבד חיל האוויר בתאונות ובקרבות, באירועים שבהם נפלו יותר מ־200 איש. והוא עדיין בשירות מבצעי, הרבה אחרי שכבר היה צריך להיות מוחלף.

פעמיים עברו המסוקים ששרדו השבחות וטיפולי הארכת חיים, בכל פעם בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים. אבל כבר לפני שנה גילה מבקר המדינה בדוח חמור שפרסם כי חיל האוויר נערך להפעיל את המסוקים הקשישים עד 2030, כשיהיו בני 60. "הארכת חיי היסעור עלולה לטמון בחובה סיכון לחיי אדם ועלולות להיות לה השלכות מבצעיות משמעותיות. היא גם כרוכה בעלויות תחזוקה ניכרות", הזהיר המבקר הקודם, השופט יוסף שפירא.

עד 2025

בעקבות הדוח קבע מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, כי המסוק המחליף חייב להיות בארץ עד 2025, וההחלטה בעניין תתקבל בשבועות הקרובים: 53K־CH קינג סטאליון, יורש היסעור שמייצרת סיקורסקי, כיום בבעלות לוקהיד מרטין, או בואינג 47F־CH צ'ינוק, גרסה עדכנית של המסוק שהפסיד ליסעור המקורי ב־1968. מצד אחד ניצב הסניף הישראלי של לוקהיד, בראשות תא"ל בדימוס יהושוע (שיקי) שני, מצד שני הסניף הישראלי של בואינג, בראשות מפקד חיל האוויר לשעבר דוד עברי ותא"ל בדימוס אבי ברבר. המשרדים של שתי החברות ממוקמים באותו בניין משרדים תל־אביבי, כמה דקות הליכה ממפקדת חיל האוויר בקריה.

זו תהיה עסקת המסוקים היקרה בתולדות החיל: רכישת 20־30 מסוקים חדשים תמורת כ־2 מיליארד דולר, מתקציב הסיוע הביטחוני האמריקאי. הדיונים על זהות המחליף נמצאים בהילוך גבוה אחרי שצוותי חיל האוויר בחנו את השניים בטיסות ניסוי בארה"ב.

בין שני המסוקים יש הבדלים גדולים בתצורה ובטכנולוגיה: לסיקורסקי ביצועים עדיפים על פני היסעור והצ'ינוק, וטכנולוגיות ייחודיות כמו טוס־על־חוט, שבה אין קשר מכני בין הגאי המסוק לרוטורים, ופעולות הטייסים במסוק עוברות תיווך ובקרה של מחשב שיכול לתקן אותן, להחליף את הטייסים בריחוף או בנחיתה בתנאים קשים. ה־K נרכש בינתיים רק בידי המארינס האמריקאיים, שמתכננים להזמין 200 יחידות בכפוף לקיצוצים. מלבד ישראל מוזכרת רק גרמניה כלקוחה פוטנציאלית.

לבואינג יש שני רוטורים גדולים במקום אחד גדול יותר ואחד קטן כמו במסוקי סיקורסקי. תצורה כזאת מקנה גמישות רבה יותר בהנחתת כוחות בתנאי שטח קשים. בואינג מציעה את ה־47F־CH בגרסת בלוק־2, עם כמה רכיבים שנלקחו מגרסת הכוחות המיוחדים המשופרת של המסוק, ה־G, למשל מוט לתדלוק באוויר. יותר מ־900 צ'ינוקים טסים כיום בארה"ב, בבריטניה, בהולנד, באוסטרליה, ביפן, ואפילו במזרח התיכון, במצרים, בטורקיה ובסעודיה.

איכות מול מחיר

מסוק יסעור צילום: תומריקו

מה חושבים הטייסים

"אין כאן החלטה אחת נכונה, אבל לדעתי ה־CH53K עדיף", אומר קצין בכיר במילואים בחיל האוויר, לשעבר מפקד טייסת יסעורים. "מדובר במסוק שמנצח את הצ'ינוק כמעט בכל פרמטר. מסוק בטוח יותר ומהיר יותר, שמספק יתרון בבטיחות ובביצועים. יתרון המהירות הוא משמעותי בשדה הקרב, וזה הכיוון שעולם הולך אליו, ה־K יהיה יקר יותר, גם לרכישה וגם להפעלה שוטפת. אבל היכולות העדיפות שלו יאפשרו לחיל האוויר להסתפק בפחות מסוקים, לעומת צ'ינוק, ולבצע משימות כמו הטסת כוחות גדולים עם פחות כלים שצריכים לחצות קו. יכולות שחסרות לו כרגע וצריך להשלים, כמו התקנת מנוף חילוץ, זה לא משהו מסובך. כבר הוספנו בארץ ליסעורים הנוכחיים יכולות מורכבות יותר".

מנגד, טייס ומפקד בכיר נוסף במילואים ששוחח איתנו, ושימש גם הוא כמפקד טייסת יסעור, חושב שההחלטה צריכה להיות הפוכה. "ברובן המוחלט של המשימות אתה לא מגרד את המגבלות, בטיסה נמוכה אתה לא ממצה את מלוא פוטנציאל המהירות, ובטיסות ארוכות אתה חושב יותר על צריכת הדלק. שימוש בסימולטור לא יצליח להפחית ב־50% את כמות טיסות האימון ב־K, בסוף זה מסוק שגם כוחות הקרקע צריכים להתאמן איתו בגיחות אמיתיות. נחמד שיש לך את המסוק הכי חדיש, אבל יש לזה מחיר: הצ'ינוק הוא מסוק מוכח ואמין, ב־K החדש סביר שעוד יתגלו מחלות ילדות. כבר איבדנו על רקע כזה מסוקי אפאצ'י, שהתרסקו. כאן המחיר יכתיב רכש של פחות מסוקים, ואובדן של כל אחד מהם, מעבר לאובדן חיי אדם, יהיה מכה קשה. מחיר הצ'ינוק יאפשר לחיל האוויר לרכוש יותר מסוקים".

מה ירד מהפרק

האופציה לרכוש במקביל את אחד המסוקים לצד המטוס־מסוק 22־V אוספריי של בואינג אינה על הפרק. ב־2015 ביטל שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון עסקה לרכש שמונה כלים כאלה כדי להפנות את תקציבה, 800 מיליון דולר, לצרכים דחופים יותר. האוספרי, שממריא כמסוק אבל טס במהירויות קרובות יותר לאלה של מטוס ולטווח דומה, יכול לחולל מהפכה בתחום המבצעים המיוחדים של יחידות הקומנדו בצה"ל, אך נושא פחות חיילים ומטען.

המלצת מפקד חיל האוויר תועבר לאישור הרמטכ"ל, ואז לאישור סופי בוועדת השרים להצטיידות. בגלל משימות המסוק, גם לזרוע היבשה יהיה כאן מה לומר, והפעם יושב בלשכת מנכ"ל משרד הביטחון מפקד חיל-האוויר לשעבר, אלוף (מיל') אמיר אשל, שגם לו יהיה מה לתרום לתהליך. כך או כך, בחיל האיצו באחרונה את ההחלטה ומקיימים דיונים כמעט יומיים בסוגייה, מחשש שנפילה מוקדמת של הממשלה תעכב בחודשים רבים את אישור העסקה, זמן שליסעורים המזדקנים כבר אין.