המסוקים מארה"ב יתעכבו, תקציבם יחרוג במיליונים

פרויקט רכישת ספינות הטילים החדשות של חיל הים מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ להגנה על אסדות הגז, שמעורר מחלוקת סביב נחיצותו ומהווה חלק מחקירת פרשת הצוללות וכלי השיט - תיק 3000 - סופג עוד מכה. ל"כלכליסט" נודע שמסוקי הסיקורסקי סיהוק שרכש משרד הביטחון בארה"ב עבור הספינות, יגיעו לישראל באיחור של שנה וחצי  בסוף 2021 במקום הקיץ - וכי הפרויקט צפוי לסבול מחריגה של מיליוני דולרים בתקציבו. 

עם ההחלטה על רכש ארבע ספינות הסער־6 מגרמניה הוחלט בחיל האוויר וחיל הים לשדרג גם את המסוקים הימיים של צה"ל. ההחלטה היתה להחליף את מסוקי היורוקופטר פנתר בני ה־20 שנה במסוקים גדולים יותר, המסוגלים לשהות זמן רב יותר באוויר, לשאת יותר מערכות מודיעין, וגם חימוש.  

הרמטכ"ל אביב כוכבי, על רקע סיקורסקי סיהוק צילום: U.S. Navy שאול גולן

אולם בניסיון לחסוך הוחלט לבחור במסוקים משומשים מעודפי הצי האמריקאי, שיעברו השבחה בארה"ב לפני שיועברו לישראל, במקום לרכוש מסוקים חדשים שמחירם יכול להגיע לכ־40 מיליון דולר כל אחד.

מצב מכאני גרוע

חיל האוויר לא נוהג כבר שנים לרכוש כלי טיס משומשים, אולם כאן מגבלות התקציב הביאו לפשרה. הבחירה בסיהוק נועדה גם להוזיל את ההפעלה השוטפת של המסוקים, הזהים ברובם למסוק הבלק הוק שכבר משרת בחיל האוויר שנים ארוכות, מה שאמור לאפשר אחזקה משותפת והכשרה משותפת של הטייסים.

העסקה עם האמריקאים סוכמה בשנת 2015, ומשרד ההגנה האמריקאי אישר להעביר לישראל שמונה מסוקים משומשים, מנועים, מערכות אלקטרוניות וחבילת אחזקה בשווי 300 מיליון דולר, שיבואו מתוך תקציב הסיוע הביטחוני מארה"ב.

אולם כאשר נמסרו המסוקים בארה"ב לאנשי חיל האוויר לפני כמה חודשים, התברר שמצבם המכאני גרוע מהמתוכנן, מה שיחייב השקעה כספית גדולה יותר וממושכת יותר לפני שיוכלו להיכנס לשירות. כעת בוחנים במשרד הביטחון ובצה"ל כיצד והיכן לבצע את השיפוץ. כבר עתה ברור שלא כל שמונת המסוקים ייכנסו לשירות, וחלקם ישמשו כחלפים עבור המסוקים האחרים.

מכיוון שהסיהוק גדול ממסוק הפנתר, ביצע חיל הים בשנים האחרונות שיפוצים בספינות הסער־5 הקיימות, והאריך אותן בכ־2 מטרים, כדי שהמסוקים החדשים יוכלו לנחות עליהן, בעלות של עשרות מיליוני שקלים.

באוגוסט הקרוב צפויות להגיע לישראל מגרמניה ארבע ספינות הסער־6 החדשות, ולהיכנס בהדרגה לשירות לאחר שיותקנו עליהן מערכות הנשק והלחימה הישראליות. אולם כבר עתה ברור שהגעת המסוקים המאוחרת תביא לכך שלפחות בתחילה הן יפעלו עם המסוקים הישנים, ולא יוכלו לנצל את כל היכולות האוויריות שתוכננו להן.

זו אינה הפעם הראשונה שבה נרשמת הסתבכות ברכישת מסוקים מארה"ב. גם רכישת מסוקי העטלף לוותה בשערורייה בשנת 1996. ה־FBI חשד באי־סדרים והונאה בעסקה, לאחר שהתברר ש־10 מיליון דולר מסכומה לא שולמו ליצרנית המסוק אלא לגורמים אחרים. איש העסקים אורי אדלסבורג, שעסק אז בסחר בנשק ותיווך בעסקה, הכחיש את ההאשמות, אך לא התייצב למשפטו בארה"ב בהאשמות אלה. מאז עבר לפעול בתחום האנרגיה, באמצעות חברת אדלטק, התיק נגדו בארה"ב נסגר, והאישום נמחק.

"בחנו את כלל החלופות"

ממשרד הביטחון וצה"ל נמסר בתגובה: "במסגרת התהליך לרכש מסוקי סיור ימי, שיהוו מחליף למסוקי העטלף, נבחנו על ידי צה״ל כלל החלופות והוחלט לרכוש את מסוקי הסיהוק. המסוקים יעברו טיפול ויושמשו לטיסה מבצעית. העסקה אושרה על ידי המטה הכללי ומשרד הביטחון. המסוקים הראשונים צפויים להגיע בסוף 2021 ולהתחיל את תהליך ההשמשה לטיסה מבצעית בחיל האוויר".