המשבר הנוכחי הוא הבייבי בום של הסטארט-אפים

תכל'ס, עוד לא התחלנו את המשבר. היקף וקצב התחלואה כעת עולה אף על מה שמכונה הגל הראשון. הממשלה מבקשת למצוא את האיזון בין הגבלת הצעדים שלנו, האזרחים, לבין הפגיעה המתמשכת במשק ובכלכלה. המשבר אינו פוסח על אף חברה, גם לא על חברת השכרת הרכב הגדולה הרץ, שנאלצה לפטר 16 אלף עובדים והגישה בקשה לפשיטת רגל. בארץ הודיעו לאחרונה על קיצוצים גדולים בתעשייה האווירית ובחברת אמדוקס, שמתכוננת לפיטורי אלף עובדים בעולם, מתוכם כ-250 עד 300 בישראל.

יחד עם החששות המוצדקים ברמת החברה הבודדת, יש להבחין בין ראיית המיקרו לראיית המאקרו. בשנים האחרונות אנחנו רואים כניסה של כמות משמעותית של כסף לשוק המאפשרת לחברות לשרוד יותר זמן, גם בתנאים מאתגרים. רק במהלך חודש יוני גייסו סטארט-אפים ישראליים קרוב לחצי מיליארד דולר, כאשר סכום דומה גויס ביוני אשתקד. בנוסף, חמישה אקזיטים נרשמו בחודש האחרון והם מצטרפים לאקזיטים של החודשים האחרונים, כמו הרכישה של מוביט ע"י אינטל ואחרות. דוגמאות אלו רק מוכיחות כי חברות גדולות עם מזומנים בקופה מחפשות דווקא עכשיו הזדמנויות לרכישה.

יחד עם זאת, עדיין בראיית המאקרו, יש צד נוסף למטבע. סקר שנערך על ידי רשות החדשנות וארגון IATI מעורר מחלוקת סביב השאלה האם חברות צעירות שאינן מצליחות לגייס כסף לבד, ראויות להנשמה ממענקי מדינת ישראל או שנגזר עליהן למות בטרם עת. בתעשייה נשמעים קולות שונים בנושא זה.

אמדוקס. פיטורים של אלף עובדים

רק שלושה חודשים לאחר השריפה הגדולה בכרמל  שהתרחשה בדצמבר 2010, ניתן היה להבחין כי כמות המשקעים שירדו אפשרו לצמחים חד-שנתיים רבים להתחיל מחזור חיים חדש. הקרקע המפוחמת מתחת לחופת העצים שנשרפו, נצבעה בעלווה ירוקה ואותתה לחובבי הטבע כי היער לא רק שלא מת, אלא קיבל זריקת עידוד. כך, בדומה למנגנון ההתחדשות הנהדר של הטבע, פועלים גם מנגנוני ההתחדשות של החברה, הכלכלה והתעשייה, כאשר דווקא לאירוע שלילי בקנה מידה גדול יש תפקיד מפתח בהאצת תהליכי חדשנות ויצירת הזדמנויות עסקיות.

אם נתבונן בשני המשברים הכלכליים האחרונים שפקדו את העולם - משבר הדוט.קום ב-2001 והמשבר הכלכלי ב-2008 - נראה כי במהלכם היקף ההשקעות בחברות וסטארט-אפים אמנם היה מצומצם יותר בהשוואה לתקופות אחרות, אולם מספר גדול יותר של חברות נהנו מהשקעות. יותר ממחצית חברות רשימת ה-Fortune 500 נולדו בזמן מיתון או בעיתות משבר, ויותר מ- 50 חדי קרן, אשר יחד מועורכים בכ-145 מיליארד דולר, נוסדו בשנות המשבר של 2007 עד 2009. ביניהם אגב Airbnb, שנוסדה בעקבות העובדה הפרוזאית שהיזמים שלה לא יכלו להרשות לעצמם לשלם שכר דירה במועד, בימי המשבר.

Airbnb. נולדה במשבר הקודם של 2008 צילום: רויטרס

בהתחשב בעובדה שסטארט-אפים נתפסים כמנוע מספר אחד ליצירת מקומות עבודה בכלכלות המודרניות, זה חיוני כי הממשלות יתנו על כך הדעת. זה נכון במיוחד בזמן מיתון כאשר החברות הגדולות נוטות לעשות קיצוצים נרחבים בעוד שהחברות הקטנות ממשיכות לגייס, מתוך רצון וצורך לנצל הזדמנויות שצצות דוקא בזמן משבר. גם ההיקפים הגואים של פיטורי עובדים - למעלה ממיליון דורשי עבודה בישראל, ו- 3.3 מיליון מובטלים בשבוע אחד בארה"ב - מלמדים כי הצורך במשרות חדשות הוא אקוטי, ואם המזור לכך טמון בסטארט-אפים הצעירים – האינטרס של כולנו הוא להשקיע בהם ולעודד אותם להתפתח ולגייס, כסף ועובדים.

ואפשר להסתכל על הדברים גם כך - משבר מסוג זה נועד לאפשר לחברות פחות יעילות, פחות תחרותיות, עם שוק פחות חזק לפנות מקום לחברות חדשות המנסות לתקוף הזדמנויות חדשות ולנצל פערים חדשים שנוצרו בשוק, בצורה יעילה ומוצלחת יותר. החברות שנסגרות או מצמצמות פעילות משחררות לאקו-סיסטם עובדים כישרוניים שישתלבו בחברות הצעירות, ויעזרו להן כך שגם אם הדילול הטבעי של סטארט-אפים שלא ישרדו את המשבר יכול להיתפס כטעות היסטורית ברמת הסטארט-אפ הבודד, בראיית המאקרו מתרחש כאן תהליך חשוב ומועיל. בכל מקרה, הבייבי בום של הסטארט-אפים עוד לפנינו.

ערן וגנר הוא שותף מנהל ב- i3 Equity Partners