הסטארט־אפים נערכים לבצורת

בהייטק המקומי אמנם שואבים עידוד מביצועי הבורסה בניו יורק, אלא שהחברות שמובילות את העליות שם הן חברות טכנולוגיה מבוססות כאמזון, טסלה ופייסבוק, בעוד חברות מתחומים מסורתיים רושמות ירידות. בפועל, מאגר הרוכשים הפוטנציאליים של הסטארט־אפים הישראלי מצטמק: אם בשנים האחרונות צפינו בקונות מפתיעות, כמו מקדונלד'ס שרכשה את דינמיק יילד, הסיכוי למהלכים כאלה בעתיד הקרוב פוחת. ודאי על רקע הנסיקה בשווי הסטארט־אפים בשנים האחרונות, שמקשה עוד יותר את רכישתן בתקופה של הידוק חגורה.

בהייטק המקומי אמנם שואבים עידוד מביצועי הבורסה בניו יורק צילום: שאטרסטוק

רכישות ככל שיבוצעו צפויות להתרחש לפי שוויים מעודכנים מטה לתקופת הקורונה, שסביר שישפיעו גם על סבבי הגיוס הבאים. בניגוד לאקזיטים, הגיוסים דווקא גדלו במחצית הראשונה של השנה, גם בהיקף הכולל (5.2 מיליארד דולר ב־312 עסקאות), וגם בגובהם הממוצע. "אנו רואים חברות רבות שתהליכי הצמיחה וההתרחבות שחהן נמשכו גם בתקופה הקורונה", אומרת עזרן, "ובסקטורים כמו רפואה דיגיטלית ושירותים מקוונים רואים פריחה".

אך למרות המגמה החיובית בגיוסים, חברות שניגשות לסבב גיוס ראשון עלולות להיתקל בקשיים. ההייטק הישראלי חוזה זה כמה שנים ברציפות בירידה בהשקעות בשלבים המוקדמים, ועתה הקרנות צפויות להיות זהירות עוד יותר. רבות מהן צפויות להתמקד בשימור וחיזוק חברות הפורטופוליו הקיימות, ולשמור את המימון לסבבי ההמשך על חשבון הימורים חדשים.

המציאות הזו מצביעה על צפי למבנה שונה לחלוטין של אקזיטים בחצי השנה הקרובה, ואולי גם לאחר מכן. חברות טכנולוגיה גדולות יוכלו להמשיך לבצע רכישות וסביר שיחפשו כאן הזדמנויות כחברות צמיחה במחירי מציאה, אך לצדם אנו צפויים לעלייה במספר עסקאות הרכישה הקטנות בתוך התעשייה המקומית — עסקאות שבהן חברה ששרדה בהצלחה את המשבר תבלע במחיר חיסול מתחרה שקרסה.

המקור המרכזי לאופטימיות בענף המקומי בשעה זו הוא קרנות הפרייבט אקוויטי האמריקאיות, שמנהלות מיליארדי דולרים ורבות מהן נכנסו להשקעה בישראל רק בשנה האחרונה. קרנות אלו מחפשות השקעות גדולות וייתכן שישמחו למצוא כאן הזדמנויות וירשמו צ'קים נדיבים, שיספקו חמצן לחברות בשלבים מתקדמים. למעשה, ייתכן שהמשבר עוד ידרבן את הקרנות הללו להוציא לפועל רכישות של ממש ולא רק להשתתף בהשקעות במה שעשוי להיות שינוי של ממש בנוף המקומי.