שנתיים אחרי אפי נוה: בוררות חובה ב"תביעות פח" מאיימת לשוב

קצת יותר משנתיים אחרי שראש לשכת עורכי הדין הקודם עו"ד אפי נוה עורר סערה גדולה כשתקף את המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, במסגרת ניסיונו לסכל את הצעת "בוררות חובה בתביעות פח", נראה שהרפורמה עומדת לקום לתחייה ולצאת אל הפועל.

על פי היוזמה שמעוררת בימים האחרונים סערה בקרב עורכי דין מתחום הביטוח והשיבוב, ומופיעה בטיוטת חוק ההסדרים, יועברו עשרות אלפי תביעות בשנה אשר התבררו עד כה בבתי משפט שלום ועוסקות בתביעות בגין נזקי רכוש בשל תאונות דרכים, למערך של בוררות חובה. הבוררות הזו תתבצע בידי בוררים שיהיו ברובם עורכי דין בעלי ותק של מעל 7 שנים במקצוע. הבוררות עצמה תתבצע מבלי לזמן את הצדדים אלא על סמך מסמכים מקוונים, וניתן יהיה לערער על ההכרעה לבית משפט שלום.

אפי נוה צילום: עמית שעל

מדובר ביוזמה שעלתה ב-2018 על הפרק ע"י משרד האוצר ומשרד המשפטים, אך בהמשך נגנזה לאור לחצים כבדים שהפעילה לשכת עורכי הדין, אז בראשותו של עו"ד אפי נוה. נוה תקף בזמנו בבוטות רבה את הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון דורית סלינגר וטען בכנס סוכני ביטוח בו השתתפו מאות אנשים כי סלינדר היא "המפקחת על הביטוח הגרועה מאז ומעולם".

ההתבטאות בזמנו של נוה עוררה סערה בשל סגנונה ולאור העובדה שנוה עצמו עוסק בתחום הביטוח. מנגד, הלשכה טענה כי התגובה המתלהמת נועדה למנוע את אובדן הפרנסה של אלפי עורכי דין המתפרנסים מהתביעות הללו. נוה היה אז מקורב הן לשר האוצר בזמנו משה כחלון והן לשרת המשפטים דאז איילת שקד, ולבסוף רעיון הבוררות חובה נגנז, לפחות בינתיים.

כעת כאמור מתברר שהנושא שב ומופיע בטיוטת חוק ההסדרים וכמה עורכי דין העוסקים בתחום אמרו לכלכליסט כי הם שוקדים כעת על הכנת נייר עמדה שיבטא את ההתנגדות שלהם למהלך.

עורכי הדין בתחום המתנגדים לבוררות חובה עושים זאת בראש ובראשונה בשל חשש לאובדן מקור פרנסתם, אך יחד עם זאת הם טוענים כי המהלך יגרום נזק לציבור. זאת בעיקר מהטעם שהבוררות תעשה בדרך כלל על יסוד מסמכים שיוגשו באופן מקוון בלבד וללא שמיעת הצדדים.

על פי הפירוט בטיוטת חוק ההסדרים, כל תביעה שהוגשה לבית משפט השלום בעניין פיצויים בשל נזק גוף שנגרם לרכוש עקב תאונת דרכים, תועבר לבוררות חובה ובלבד שבעליי הדין בתביעה הם תאגיד ביטוח או חברת ליסינג. ישוב הסכסוך יעשה כברירת מחדל על יסוד חומרים כתובים שיוגשו באופן מקוון, אלא אם ראה הבורר כי יש צורך בדיון בהשתתפות הצדדים לצורך קבלת החלטה בתיק. הבוררות תתבצע באמצעות בורר שימונה מתוך רשימה ותנאי הכשירות להיכלל ברשימה הוא ותק של 7 שנים כעורך דין או שמדובר בשופט בדימוס.

על פי דברי ההסבר נאמר כי מערכת המשפט הישראלית סובלת מעומס תיקים משמעותי ומתקשה לתת מענה להיקפים הולכים וגדלים של כמות תיקים. מצב זה, נטען, דורש נקיטת צעדים אקטיביים וניהול ביקושים הוא כלי מרכזי בעבודה. לפי הנתונים שפורטו, כ-15% מהתביעות האזרחיות שהתבררו בבתי משפט שלום בשנת 2019 היו תביעות רכב (המכונות "תביעות פח", תביעות בגין נזקי רכוש הנגרמים לרכבים בעקבות תאונות דרכים. התביעות הללו מטילות עומס הולך וגובר על בתי המשפט.