חוק בוררות חובה מרוכך: הכדור בידיים של אדלשטיין

למרות לוח הזמנים הדוחק לאישור התקציב, עדיין נמשכים הדיונים בין שר האוצר משה כחלון ליו"ר הכנסת אדלשטיין על הוצאת סעיפים מחוק ההסדרים. השניים אמורים להכריע אילו מבין הסעיפים שהממשלה החליטה לקדם בחוק התקציב יאושרו כחלק מחוק ההסדרים, ואילו יפוצלו ממנו ויידונו בהליך החקיקה הרגיל בכנסת. בין השאר, כחלון ואדלשטיין צפויים להחליט לכלול בחוק ההסדרים נוסח מרוכך של ההצעה להקים מוסד בוררות חובה בין מבוטחים לחברות הביטוח ‑ לאחר שוועדת השרים לחקיקה אישרה את הנוסח אתמול. השניים ייפגשו היום שוב, ולפי הערכות יגיעו להסכמות עד סוף השבוע.

ועדת השרים לחקיקה בראשות שרת המשפטים איילת שקד השלימה אתמול את הדיונים בכל הסעיפים שהממשלה מבקשת לכלול בחוק ההסדרים. הצעת החוק לבוררות חובה אושרה חרף לחצים מצד יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה והתנגדות עזה של היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון. הנוסח המרוכך של ההצעה, שנחשף ב"כלכליסט", מסמיך את הפוסקים לדון בסוגיות ביטוח "פשוטות" בלבד.

שר האוצר משה כחלון צילום: יואב דודקביץ

יו"ר ועדת הרפורמות רחל עזריה, שאמורה לדון בהצעת החוק הזו, אמרה אתמול: "אומרים שחברי הכנסת ייכנעו ויוציאו את החוק מחוק ההסדרים. אני רוצה לומר לכם ‑ אנחנו לא נכנעים. לבקשתי כיו"ר ועדת הרפורמות, החוק יעבור בחוק ההסדרים ויגיע אליי לוועדה. אני יודעת שזו התמודדות מול בנק ישראל והבנקים הגדולים; גם הם ידעו לעבור את המהלך הזה ברגע האמת".

ועדת השרים אישרה גם נוסח מצומצם של ההצעה להטיל על מעסיקים מימון 30% מההוצאה על תאונות עבודה, במקום ביטוח לאומי. שקד התנגדה לנוסח המקורי של האוצר. לפי הנוסח שאישרה הוועדה, עצמאים לא יידרשו לשלם את המס הנוסף, ועסקים קטנים יידרשו לשלם סכום נמוך יותר. שקד התנגדה גם לנוסח הזה וטענה שמדובר ב"מס מעסיקים מיותר".

ועדת השרים אישרה עוד, בניגוד לעמדה המקורית של האוצר, את מתווה הנכים המסדיר את הגדלת הקצבאות ב־4.2 מיליארד שקל ומצמיד את הקצבאות לשכר הממוצע במשק החל מ־2021. באוצר ינסו להביא את ההצעה לאישור בקריאה ראשונה בכנסת עוד היום.

עוד אישרה הוועדה את ההצעה להחיל חובת דיווח על מחירי ניתוחים המתבצעים במימון פרטי. ההצעה אושרה בהתאם לסיכומים מוקדמים, שלפיהם לא יוטל פיקוח מחירים אלא אם הדיווחים ילמדו על בעיה בתמחור הטיפולים.

הצעות נוספות שאושרו בוועדת השרים: החלפת הגורמים הפוליטיים בועדות המכרזים ברשויות המקומיות בגורמים מקצועיים; שימוש באמצעי אכיפה אוטומטיים בנתיבי תחבורה ציבורית; הקלות ברישוי עסקים; וצמצום הרגולציה בשוק הטלוויזיה.