לבעלי הנכסים בתוואי המטרו יש פחות מחודש להגיש התנגדויות - ולא כולם מודעים לכך

מאות אלפי בעלי נכסים חשופים לירידת ערך של נכסיהם וכלל לא מודעים לכך. הסיבה, 2 תוכניות המטרו שנמצאות בימים אלה בשלב ההתנגדויות שלהן. מדובר בתוכניות לקווים m3 ו-m1 שמקודמות במסגרת הותמ"ל והופקדו להשגות ולהתנגדויות.

מדובר ב-2 מתוך 3 קווים שמקדמת המדינה, קו m1 שצפוי לנוע בין רעננה בצפון, רמת השרון, הרצליה ולהגיע במנהרה עד לת"א ומשם להמשיך לחולון, באר יעקב ורמלה. תוואי הקו השני - m3 מתוכנן בין הרצליה, רמת השרון ומשם יגיע לערים: פתח תקווה, גבעת שמואל, בני ברק, קרית אונו, רמת גן, חולון ובת ים שם הוא יסתיים.

המועד להגשת ההתנגדויות מתוכנן לסוף חודש יולי תחילת אוגוסט, אך הערכות בקרב הגורמים העוסקים בכך הן כי מעט מאד מבעלי הנכסים בכלל מודעים לכך שהנכס שלהם נכלל בתוכנית או סמוך אליה. לדברי עו"ד דוד בסון, שותף במשרד הרטבי בורנשטיין בסון, המטפל במספר התנגדויות ותביעות ירידת ערך, מרבית הציבור כלל לא מודע לנושא. "אלה תוכניות שנמצאות בצנרת קרוב לשלוש שנים אבל רק עכשיו הפקידו את זה. בישראל למרות שהתוכנית יכולה תיאורטית לעבור על הבית שלך, הרשויות אינן מחויבות להודיע לך אישית, מספיק שהן מפרסמות באותיות קטנות בעיתונים וזו בעיה שלך, נוכחתי לראות שאפילו חלק מעורכי הדין שעוסקים בתחום כלל לא מודעים לכך ולכן אני ממליץ לכל אחד לבדוק את המצב של הנכס שלו", הוא מסביר.

בת ים. צילום אווירי צילום: עיריית בת ים

מערכת המטרו צפויה לכלול שלושה קווי הסעת המונים רבי קיבולת ותת-קרקעיים באורך 140 ק"מ ו-110 תחנות כל אחד, בעלות הקמה של כ-150 מיליארד דולר. העבודה על המיזם חוצה יותר מ-20 רשויות מקומיות וצפויה לארוך לפחות עשור.

לצד סיום מועד ההתנגדויות פורסם בימים האחרונים חוק המטרו שנכלל בתזכיר חוק ההסדרים. החוק מסכם עבודה בת כמה שנים שבוצעה ברובה מתחת לרדאר ונועד לנטרל התנגדויות ולמנוע עיכובים מיותרים כפי שזכורים בתוכניות עבר של הרכבת הקלה בת"א ובירושלים. עיקר החוק הוא בהענקת סמכויות חסרות תקדים. כך למשל, חוקי העזר של הרשויות המקומיות לא יחולו על פרויקט המטרו ולא יוכלו למנוע עבודות בשעות הלילה, חוק רישוי עסקים והיתרי עבודה במתחמי התחנות הסמוכות יוצרו מהרשויות המקומיות ויעברו למשרד האוצר. כמו כן, המדינה תגדיל את החלק שהיא נוטלת מתוך היטלי ההשבחה הנגבים על קרקעות ובניינים בסמוך לתוואי המטרו מ־50% ל־60%, באופן שיפקיע עשרות עד מאות מיליוני שקלים בהכנסות שילכו למימון הפרויקט.

לפי בסון לצד הפגיעה באלפי בעלי נכסים, המדינה מבטיחה זכויות מוגדלות בצמוד לקווי המטרו, אך קיימות אי בהירויות לא מעטות בנושא. למשל, לא ברור כיצד יינתנו זכויות לבעלי קרקע פרטיים? האם זה יינתן במסגרת התת''ל אשר תקבע קווי מטרו?? ומה עם התת"לים (תוכנית תשתיות לאומית) 101 עד 103, שכבר קבעו קווי מטרו? האם הן תתוקננה ותוגשנה שנית?

להערכתו, בעתיד הקרוב יוטלו מגבלות על השטח שמעל התוואי אלא שמאחר שהפגיעה תהיה בעומק של 20-30 מטרים מתחת לקרקע, המדינה תטען שלא מגיע פיצוי כלל. הסיכוי לפיצויים אפסי משום שהמדינה תטען שלא מפקיעים את כל הקרקע אלא רק מדובר בצינור שמטיל הגבלות מסוימות על הבניה. באחד המקרים שהגיעו לטיפולי הצינור של המטרו חוצה שטח של 16 דונם שבבעלות פרטית, אז נכון שיש כיום רישום על תת הקרקע אבל יש הגבלות ולא ניתן לבנות שם, זו אדמה משותקת".

לקחי העבר גם הם מעידים כי קיים קושי להתמודד מול המדינה בתביעות מהסוג הזה. לשם המחשה, משפטי הפיצויים בעניין הקרקע שהופקעה עבור כביש 9 אשר תוכנן בשנת 2005 ככביש רוחב ענק באיזור חדרה החלו כבר בשנת 2007 וטרם הסתיימו, וכך גם לגבי בעלי הקרקעות שהופקעו לטובת כביש רוחב 531 – שחיבר את כביש החוף עם כביש 6 באיזור הרצליה ורעננה.