דעה
השמש היא העתיד החדש
מדיניות משרד האנרגיה היא לקדם מגוון של טכנולוגיות וליישם את הטובות על פי מבחן כלכלי ויישומי. חברות שיצטרפו וישקיעו במיזמים חדשניים הקשורים בשינוי שעובר משק האנרגיה, תהיינה שותפות מרכזיות במשק גם בעתיד
07:2526.06.20
יעד של30% אנרגיה מתחדשת בייצור חשמל בשנת 2030 הוא בר השגה, בניגוד לטענתו של יוסי אריה במאמרו "העתיד על פי משרד האנרגיה - אין חדש תחת השמש". לדוגמה, כבר בשנת 2019 ייצרה הוואי – אי אנרגטי דומה לישראל – חשמל סולארי בשיעור של 12.6% ורוח בשיעור של 5.4% - בסה"כ 18% אנרגיה מתחדשת בלתי יציבה, וזאת ללא אגירה.
קראו עוד בכלכליסט:
- תדמיר שיאון מתרחבת: מציעה מימון להתקנת גגות סולאריים במושבים וקיבוצים
- היעד החדש של משרד האנרגיה: הכפלת ייצור החשמל והפקתו ממתקנים סולאריים
- החשב הכללי מקדם פילוט להקמת פאנלים סולארים על גגות מבנים של משרדי הממשלה
העולם המערבי עוסק בהפחתת הפליטות מעל לשלושים שנה. הארגון העוסק בכך בחסות האו"ם, IPCC, נוסד בשנת 1989. אמנת האקלים הראשונה נחתמה ב-1992. אפילו ישראל, קבעה בהחלטת ממשלה בשנת 2002 יעד לייצור חשמל מתחדש של 5% לשנת 2016. בשנים האחרונות, חלה האצה משמעותית בהתייחסות העולם לנושא, וגם ישראל, בהתחייבויות הסכם פריז, קבעה לעצמה ב-2015 יעד צנוע להפחתת פליטות של 7.7 טון פחמן דו חמצני (CO2) לנפש לשנת 2030.
בזכות מדיניות אגרסיבית של משרד האנרגיה לצמצום זיהום האוויר והפליטות, ישראל תעמוד ביעדים. המשרד מצמצם את השימוש בפחם, כדי הפסקתו המוחלטת בשנת 2025, ומגדיל משמעותית את ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. בחמש השנים 2019-2014 ירד זיהום האוויר מייצור חשמל ביותר מ-50%, ופליטות CO2 פחתו, זאת למרות הגידול בצריכת החשמל ב-18%.
אנרגיה סולארית צילום: שאטרסטוק בשנים הקרובות יוקמו ברחבי העולם מתקני אגירה בסוללות הקרובים בגודלם למתקני האגירה השאובה שמתוכננים לפעול בארץ. כך למשל, ב-Moss Landing שבקליפורניה יקום עד סוף השנה מתקן בהספק 300MW וקיבולת 1,200MWh. מתקנים אלה נבנים תוך פחות משנה והם בעלי טביעת רגל קטנה בשטח. מחירי האגירה בסוללות ירדו בעשור האחרון בשיעור של יותר מ 20% בשנה – 85% במצטבר. תחזית שמרנית של המשך ירידת מחירים בשיעור של 5% בשנה מביאה לירידת מחירים נוספת בעשור הקרוב בשיעור של יותר מ-60%. סביר לכן להניח, שנראה מתקנים רבים מאוד בגדלים האלה לפחות כבר בעתיד הקרוב.
על פי מודלים שונים - של חברת החשמל, רשות החשמל ומשרד האנרגיה – ניתן להגיע ל-30% אנרגיה מתחדשת בחשמל תוך שימוש במתקני האגירה השאובה, כגון במעלה גלבוע ובכוכב הירדן, ובתוספת אגירה בסוללת שתכפיל את יכולת האגירה שלהם – כאמור, זה אפשרי אף היום. לטענת יוסי אריה כי התכנית "מבוססת על ... הנחות יסוד מוטעות", אין בסיס.
אריה קובל על הפגיעה בחברות האנרגיה הקונבנציונליות מעצם פרסום התכנית. אולם הפגיעה הצפויה בהן נובעת מהשינוי המהותי העובר על משק האנרגיה בעולם ובישראל, ולא מתכניות הממשלה. על החברות לבחון את תכניותיהן לעשור הקרוב, ולהתאימן למציאות המשתנה. משרד האנרגיה מעודד את החברות לפעול בכיוון זה, ורואה בהן שחקן פוטנציאלי משמעותי. המשרד מסבסד הקמה של 54 עמדות טעינה מהירה לרכבים חשמליים בתחנות הדלק המסורתיות בסכום של 8.6 מיליון שקל.
בניגוד לאריה, משרד האנרגיה אינו קובע מראש מה הטכנולוגיה הצפויה להוביל את מהפכת האנרגיה. המשרד מקדם שימוש בסוללות, אך גם שימוש במימן כאופציה לאגירת אנרגיה. בימים אלה תומך המשרד ב 3 מיליון שקל בחברת סונול במיזם להקמת תחנת תדלוק במימן. יש לזכור, כי מימן משמש לאגירת אנרגיה ואינו מקור עצמאי. את המימן יש לייצר ממקורות מתחדשים, שכן מקורות קונבנציונליים למימן כרוכים בפליטה גבוהה מאוד. השימוש במימן עדיין יקר, ולשימושים רבים קיימות אלטרנטיבות זולות יותר.
מדיניות המשרד היא לקדם מגוון של טכנולוגיות וליישם את הטובות על פי מבחן כלכלי ויישומי. יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה פועלת בשיתוף פעולה עם חברות אנרגיה מסורתיות, הרואות חשיבות בחדשנות, ואני תקווה כי חברות נוספות יצטרפו וישקיעו במיזמים חדשניים הקשורים בשינוי שעובר משק האנרגיה, כך שהן תהיינה שותפות מרכזיות במשק גם בעתיד.
ד"ר גדעון פרידמן הוא המדען הראשי בפועל במשרד האנרגיה
