היעד החדש של משרד האנרגיה: הכפלת ייצור החשמל והפקתו ממתקנים סולאריים
כך הודיע היום שר האנרגיה יובל שטייניץ, במסגרת הצגת תוכנית 100 הימים של המשרד לקדנציה הקרובה; לדברי שטייניץ, היעד הממשלתי החדש לייצור חשמל "ירוק" לשנת 2030 יעלה מ-17% כיום ל-30% תוך 9.5שנים. זהו יעד שאפתני, אולם כזה שהוא מציג כ"בר השגה"
"המהלך המרכזי שלנו בקדנציה הקרובה יהיה שימוש בשמש בתחום האנרגיה. מדובר במכסה של 3000 מגה של אגירת אנרגיה שתהפוך את מדינת ישראל למובילה בעולם, ועל זה הכפלת ייצור החשמל הקיים כיום, כאשר ההכפלה תגיע בעיקר ממקורות אנרגיה מתחדשים ובפרט מהשמש. המהלך ייצר המון מקומות עבודה והמשק הישראלי יעבור לייצור חשמל מבוזר" - כך הודיע היום (ב') שר האנרגיה יובל שטייניץ. הדברים נאמרו במסגרת הצגת תוכנית 100 הימים של המשרד לקדנציה הקרובה.
- מקורות בולמת את הקמת תחנת הכוח של מבטח שמיר
- אושרה התוכנית לתחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל
- ארגוני הקיבוצים מנסים לקפוץ על גל האנרגיה המתחדשת
לדברי שטייניץ, היעד הממשלתי החדש לייצור חשמל "ירוק" לשנת 2030 יעלה מ-17% כיום ל-30% תוך תשע וחצי שנים, זהו יעד שאפתני אולם כזה שהוא מציג כ"בר השגה". יעד הביניים החדש לשנת 2025 הוא אותו יעד של 2030, כלומר 17%, זאת לעומת כ-7% בלבד כיום. "התוספת המשמעותית תהיה באגירת חשמל, מהלך שיאפשר לצמצם את בנייתן של תחנות כח קונבנציונאליות חדשות". אמר שטייניץ.
יובל שטייניץ שר האנרגיה צילום: עמית שעל
לעניין זה יצוין שנכון להיום מקודמות שתי תחנות כוח חדשות, אחת באזור ראש העין ("קסם"), שכבר זכתה להתנגדות חברת מקורות, והשניה באזור כפר סבא ("ריינדיר"), שהקמתה אושרה רק לפני כשבעה חודשים. עם זאת במשרד האנרגיה מתעקשים שככל שייעדי ייצור החשמל ה"ירוק" יתקדמו במהרה, הצורך בתחנות כוח אלו, כמו גם אחרות, אינו מובטח. עוד אומרים במשרד שבעתיד, ככל שיוחלט כן להקים תחנות כוח קונבנציונאליות, השאיפה תהיה להציבם בצמוד לתחנות כוח פעילות בלבד.
לדברי שטייניץ, הגעה ליעד של 100% שימוש באנרגיות מתחדשות בחלק משעות היום תחייב השקעות עתק של כ-80 מיליארד שקל לאורך העשור, רובם יגיעו מהסקטור הפרטי. "תמהיל הדלקים יהיה אפס פחם, דלק מזהם שיוחלף על ידי מערכות סולאריות, ושימוש בגז טבעי. כדי להבין את גודל המשימה זה יחייב התגייסות של כל הממשלה, ולא ייתכן שגרמניה עם פחות שמש מאיתנו כבר מייצרת כפול חשמל מהשמש".
פאנל סולארי להפקת אנרגיה מתחדשת צילום: שאטרסטוק
מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי מעריך שללא שיתופי פעולה ממשלתיים, חלקם בתקנות חלקם בחקיקה, התכנית תשאר על הנייר. במהלך האירוע נמסר שהעודפת המוערכת למשק החשמל, כתוצאה מקביעת עקרונות המדיניות להגדלת היעד כאמור, "נעה בין 3 מיליארד שקל ל- 9 מיליארד שקל, שהם כ-1% מעלויות משק החשמל בטווח שנות הבדיקה (20 שנים). מנגד משמעות הגדלת היעד היא צמצום זיהום האוויר והפליטות המבטאים תועלת בסך שבין 5 מיליארד שקל ל- 11 מיליארד שקל. שקלול של שני הטווחים הללו, מביא לטווח שבין עלות עודפת משקית של 4 מיליארד שקל לחסכון משקי של 8 מיליארד שקל", אומרים במשרד.
בין הצעדים המוצעים להסרת חסמים: קביעת מחיר אחיד לקרקע; הוראות שעה להקצאת קרקע למיזמים בשטח חקלאי; פטור מהיטל השבחה; קידום דו-שימוש בקרקע להקמת מתקנים באנרגיה מתחדשת בשטחים פתוחים, גגות, מאגרי מים, מצללות, חניונים, מטמנות ועוד (פטור מהיתר בניה) ו הורדת אחוז ההסכמה הנדרש להתקנת מערכת סולארית לגגות משותפים והקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים.
יו"ר רשות החשמל היוצא אסף אילת חידד שהגעה לייעד שאפתני שכזה יחייב שיתוף של כלל זרועות הממשלה. "כדי לעמוד ביעד, יש למצות אותו כמעט עד תום ולהשתמש גם בשטחים קרקעיים וגם בשטחים דו שימושיים (גגות, מאגרי מים ועוד). הגדלת הפוטנציאל תלויה בצעדי מדיניות ורגולציה הקשורים לעולם התכנון והמקרקעין", אמר.
בבדיקה שעשו ברשות החשמל התגלה שעל מנת לעמוד ביעד ביעד האנרגיה המתחדשת יש צורך בכ-16 אלף מגה וואט של אנרגיה סולארית, שמשמעותם כ- 143 אלף דונם. לשם השוואה, מדובר בשטח שגדול פי שלוש משטחה המוניציפאלי של תל אביב. לדברי אילת, הפוטנציאל הריאלי עומד על כ-180 אלף דונם בעשור הקרוב, ולכן המשמעות למשק החשמל היא צורך של שילוב בין מתקנים קרקעיים למתקנים דואליים (מאגרי מים, גגות).
