משחקים על עיוור: הסנסציה ב־The Last of Us II של סוני פלייסטיישן

משחק הפלייסטיישן The Last of Us II, שיצא בסוף השבוע האחרון, הוא אחד המשחקים המאז'וריים האחרונים של דור הפלייסטיישן 4, לפני שקונסולת ההמשך תצא לשוק לקראת דצמבר. הגרסה הקודמת שלו היתה מהפכנית מבחינות רבות, גם טכנית וגם סיפורית, עם דגש גדול מאי פעם על תסריט ובימוי.

מה שנראה במבט ראשון כעוד משחק אקשן רווי אלימות מסוגת "אפוקליפסת הזומבים", הסתיר מאחורי ליטרים של דם וגופות של מתים מהלכים (ובני אדם) סיפור אנושי מוקפד ומרגש על מערכת היחסים הנבנית בין ג'ואל, שכיר חרב מחוספס ומנוכר לבין אלי — נערה צעירה שאותה הוא צריך ללוות לקצה השני של ארה”ב ההרוסה — שנהפכת בהדרגה עבורו ממטרד לתחליף לבת ששכל לפני שנים.

משחק פלייסטיישן The Last of Us II צילום: צילום מסך youtube

הפרק השני בסדרה, המחליף בין הדמויות (כעת הגיבורה היא אלי וג'ואל מופיע כדמות משנה), מסעיר את ענף הגיימינג עוד לפני שיצא משלל סיבות, בין היתר ההתמקדות העיקשת של המפתחים בהשלכות הקשות של האלימות בה נאלץ השחקן לנהוג כלפי הסביבה שלו (השלכות שלרוב לא מעסיקות את רוב החברות מפתחות המשחקים, שמסתפקות בלתת לגופות הדיגיטליות להיערם).

אבל כמה ימים לפני השקת המשחק הוכרז על פיצ'ר חדש ומפתיע, חסר תקדים בהיקפו בתחום: The Last of Us II הוא ככל הנראה המשחק הכי מונגש לנכים שיצא אי פעם, בוודאי ביחס למשחקי מיינסטרים גדולים.

בתפריט המשחק זמינות אפשרויות הנגשה משלושה סוגים שונים: לעיוורים וכבדי ראייה, לחירשים וכבדי שמיעה ולבעלי מגבלות מוטוריות. בין האפשרויות הזמינות, לכבדי ראייה למשל, הוא שינוי תצוגת המשחק כך שכל הדמויות מופיעות בסכמת צבעים מיוחדת בניגודיות גבוהה ואחידה, תוך כדי מתן מידע שימושי: היכן ששחקנים בעלי ראייה תקינה יכולים, מן הסתם, להבדיל בין אויבים לדמויות ידידותיות על בסיס המראה שלהן, לשחקנים כבדי ראייה האויבים מופיעים באדום והעמיתים בכחול.

אפשרויות נוספות מורידות מאפיינים ספציפיים של רמת הקושי של המשחק, למשל באמצעות נעילה אוטומטית על מטרה במקום כיוון עם העין, או לחלופין שימוש במנגנון הרטט המובנה של שלט הפלייסטיישן. למעשה, גם אדם שסובל מעיוורון מוחלט יכול להפוך לגיימר במשחק הזה, אם כי במאמץ רב. הגיימר העיוור סטיב סיילור, שמשמש גם כיועץ נגישות במשחקי מחשב, תיעד את עצמו בסרטון כשהוא מדבר על הפיצ'רים במשחק, ופורץ בבכי במהלך דבריו. "אתם לא מבינים כמה זמן חיכיתי לזה", הוא אומר בסרטון, שצבר כבר מעל לחצי מיליון צפיות.

קורטני קרייבן, עורכת האתר ?Can I Play That (בו כותב גם סיילור), האוסף נתונים על נגישות לבעלי מוגבלויות במשחקי מחשב, אמרה ל־BBC שלעתים תכופות הבעיות במשחקי מחשב צצות במקומות לא צפויים, שהיוצרים שלהם אפילו לא שמו לב אליהם. "לכל כך הרבה משחקים יש דמויות שאומרות 'בוא לכאן!' ואתה אמור לעקוב אחר הקול שלהם". קרייבן, כבדת שמיעה בעצמה שמשחקת במשחקים שלה עם כתוביות, גילתה לא אחת שהכתוביות אולי מעבירות את הציטוט אבל לא מספקות מידע נוסף בנוגע לאיפה בדיוק זה "כאן".

אבל בחברת Naughty Dog, היוצרת של The Last of Us II, חשבו על הכל או לפחות כמעט על הכל. כל הממשק של המשחק ניתן לכיוונון מחדש, כך שיכולים לשחק בו גם שחקנים המתקשים להפעיל את שלט הפלייסטיישן בשתי ידיים; הכתוביות הן לא רק טקסטואליות אלא גם מעבירות מידע על מיקום וכיוונים; כבדי הראייה ישמחו לגלות שאפילו מצפה להם אפשרות לא לאפשר לדמות ליפול מקצה צוק ובשאר מעברים צפופים וקשים לניווט, פיצ'ר שבוודאי ישמח גם כמה וכמה גיימרים ללא כל מוגבלות שסתם נמאס להם להיפסל שוב ושוב בשלבים מתסכלים שכאלה.