כיפופי הידיים בין המדינה ליזמי פלמחים נמשכים, והציבור משלם

המאבק על חוף פלמחים, אחד ממאבקי איכות הסביבה המתוקשרים ביותר, הסתיים לכאורה לפני שנים כשהוחלט להקפיא את התוכנית לבניית כפר נופש במקום ולהשיב את החוף לציבור. השנה אף הוחלט להקים במקום גן לאומי. אולם בפועל הסאגה רחוקה מסיום, כאשר מאחורי הקלעים נמשכים חילופי האשמות בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ליזמים שזכו בקרקע בשנת 2004, פיני מלכה ואופיר אשר.

חוף פלמחים צילום: עמית מגל

את המחיר לסחבת הבירוקרטית משלם הציבור הרחב שמבקש להגיע לחוף. נופשים שביקרו במקום בסופי השבוע האחרונים גילו להפתעתם כי השטח שגודר בעבר לטובת הקמת פרויקט כפר הנופש נסגר לתנועת רכבים, והם נאלצו ללכת מרחק של מאות מטרים עד לחוף הים. מדובר בשטח שגודר לפני כ־16 שנה בשלב היערכות היזם לבנייה במקום, ונותר כך מאז. אלא שכעת, שער הכניסה למתחם נסגר ושומר הוצב בכניסה ומונע מרכבים להיכנס אליו.

אחד הפעילים הסביבתיים שהגיע למקום סיפר בשיחה ל"כלכליסט" כי מי שאחראי על הצבת השומר הוא היזם. "כל מי שמגיע נאלץ כעת להסתכן ולהחנות את הרכב לצדי כביש הגישה לחוף וללכת מאות מטרים עד להגעה אל החוף. זה מאוד מקשה ומונע את הזכות הבסיסית של אנשים להגיע אל חוף הים".

מלכה טוען כי הקרקע שבה זכה במכרז ביחד עם שותפו עדיין נמצאת בחזקתם. בשיחה עם "כלכליסט" הוא אומר כי במשך שנים משכה הרשות אותו ואת שותפו מטעמים לא ברורים, סירבה להעניק להם פיצוי על ביטול המכרז, ולא השיבה את הסכום ששולם עבור הקרקע - 8 מיליון שקל. "לפי החוק שילמתי את דמי החכירה. זה מעולם לא בוטל ולא הושב לי. יש לנו הוראה מרשות העתיקות לסגור את המקום, היו שם חפירות של עתיקות, וכל מה שאומרים כעת ברמ"י הוא שקר שנועד להכפיש אותי ובסופו של דבר פוגע באזרחי המדינה. הם מתנהגים כאחרוני הפושעים אף שלאורך השנים שיתפנו איתם פעולה", אומר מלכה. "היו לנו המון פלישות בשטח עם קרוואנים להשכרה ופנו אלינו מחברת הביטוח והתריעו בפנינו על כך", מסביר מלכה את הסיבה לחסימת המגרש. "בכל פעם שפרצו את השער זה הפך להיות מקום מופקר ומסוכן".

בצד של רמ"י דוחים את טענותיו של מלכה מכל וכל. במכתב שהעבירו לעורכי דינו של מלכה, איל מאמו והילה פלג, שעליו חתום שעליו חתום עדיאל שמרון, מנכ"ל הרשות, נכתב כי זכויות החברות שבבעלות מלכה ואשר בקרקע הסתיימו כבר בשנת 2009. בשנה זו, לטענת הרשות, פקע חוזה הפיתוח שנחתם עם היזמים, והיה עליהם להשיב את הקרקע לחזקת המדינה. "בוודאי שאין מרשותיך רשאיות לפתע בשנת 2020 להחליט למנוע מהציבור הרחב גישה לחוף הים, או לגבות דמי כניסה כלשהם", לשון המכתב.

המכתב אף מתייחס לטענותיו של מלכה, שלפיהן במשך שנים המדינה מסרבת להגיע עמו לפשרה כספית שתוביל לפיצוי שלו על אובדן הכסף והזמן הרב. מלכה טוען כי המדינה מסמסה בכוונה שני הליכי גישור ובוררות, ורק לאחר שהרגיש שאין ברירה הגיש נגדה שתי תביעות פיצוי, המתנהלות בימים אלה בבתי המשפט ונאמדות במאות מיליוני שקלים. "אנו דוחים את טענותיך באשר לניסיונות שנעשו לסיים את המחלוקות הכספיות בין מרשותיך לבין גופי המדינה הרלבנטיים".

המכתב מסתיים בנימה מאיימת ובו נאמר כי עד כה בחרו שלא לנקוט הליכים כדי לא להסלים את הסכסוך. "לצערנו, בחרתם לפרש התנהגות זאת כ’הכרה’ בזכויות, אף שנאמר ונכתב לכם מפורשות, כי עליכם לפנות את המקרקעין. לאור צעדיכם האחרונים, נראה כי לא יהיה מנוס מעמידה על זכויות רמ"י כמנהלת המקרקעין לטובת הציבור הרחב כולו".

מלכה זכה במכרז לכפר הנופש יחד עם היזם אופיר אשר בשנת 2004, ואולם בשנת 2010 החל נגד הקמת הכפר מאבק ציבורי רחב היקף בטענה שחוף פלמחים, שאורכו 1.6 ק”מ, הנו החוף הטבעי האחרון ללא עורף בנוי בין כלל החופים שבין צפון תל אביב לאשדוד. התוכנית חלה על שטח של 414 דונם, שמתוכם שטח של כ־75 דונם יועד בתוכנית לשטח תיירות ונופש, ולהקמת 350 יחידות אכסון מלונאי, ושטח של 221 דונם יועד בתוכנית לשימושים שונים של גן לאומי. לאחר ביטול התוכנית הוחלט להפוך את השטח המדובר לגן לאומי, זאת בנוסף לגן הלאומי שקיים במקום מאז 2003 ומשתרע על 221 דונם.