ניצחון ירוק בפלמחים: ביהמ"ש אישר הקמת גן לאומי – במקום כפר נופש

כ-16 שנה לאחר שזכו במכרז וכעבור כעשור של דיונים, קבע לאחרונה (21 בינואר) בית המשפט המחוזי מרכז, כי הוא דוחה את עתירתם של היזמים במכרז לכפר הנופש בפלמחים ובכך למעשה שלל באופן סופי ומוחלט את הקמתו של הכפר.

החלטה זו מסיימת סאגה ארוכת שנים בשאלת הקמת הכפר על חוף הים. בפסק דין בן 47 עמודים מתאר השופט צבי דותן את סדר האירועים כאשר בשורה התחתונה הוא מגבה את עמדת ועדות התכנון השונות. כך למשל הוא כותב על החלטת ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ובנייה, כי הכרעתה המנומקת המגינה על הסביבה החופית היא לטובת הציבור בכללותו, לטובת הדורות הבאים, וכי זהו האינטרס המרכזי והראשוני, אשר גובר על אינטרסים חשובים אחרים. עוד כתב, כי הקמת כפר הנופש עלולה להיות "בכייה לדורות" ולהוביל לנזק בלתי הפיך. עם זאת עתירה זו לא התייחסה לנושא הפיצוי הכספי שסביר שיבוא לידי ביטוי בעתירות המשך של היזמים.

חוף פלמחים צילום: איל מיטרני

למרות ההחלטה הקשה מבחינת היזמים כותב השופט כי לא מצא מקום לחייב אותם בהוצאות ואף גילה כלפיהם אמפתיה. "אין ספק שנגרם לעותרות עוול, עוול גדול, והן ניסו, בכל נפשן ובכל מאודן, לבטל את רוע הגזירה. מנקודת ראותן, הגשת העתירה הייתה בהחלט במקומה, ועל אף התוצאה הסופית, סבורני שלא יהא זה צודק, בנסיבות, לחייבן בהוצאות".

תחילתו של כפר הנופש בפלמחים בזכיה של היזמים פיני מלכה ואופיר אשר, במכרז של מינהל מקרקעי ישראל להקמת כפר נופש בחוף פלמחים בשנת 2004. היזמים שילמו כ-8 מיליון שקל על הקרקע ואולם בשנת 2010 החל נגד הקמת הכפר מאבק ציבורי רחב היקף בטענה שחוף פלמחים, שאורכו 1.6 קילומטר, הינו החוף הטבעי האחרון ללא עורף בנוי בין כלל החופים שבין צפון תל אביב לאשדוד. גם מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, פרסם דו"ח בשנת 2009 ובו קבע כי במכרז למכירת הקרקע נמצאו ליקויים רבים וכי הסכום המבוקש למכירת הקרקע היה נמוך בעשרות אחוזים ממחיר השוק.

התוכנית שאותה יזמה והגישה המועצה האזורית גן רווה, חלה על שטח של 414 דונם, ברצועת החוף מדרום לקיבוץ פלמחים, שמתוכם שטח של כ-75 דונם יועד בתוכנית ל"שטח תיירות ונופש" (כולל חנייה בשטח תיירות ונופש),ולהקמת 350 יחידות אכסון מלונאי, בשטח בנוי כולל של כ-30 אלף מ"ר, ושטח של 221 דונם יוחד בתוכנית לשימושים שונים של "גן לאומי". לאחר ביטול התוכנית הוחלט להפוך את השטח המדובר לגן לאומי, זאת בנוסף לגן לאומי שקיים במקום מאז 2003 ומשתרע על 221 דונם.

בעתירה הנוכחית טענו היזמים כי יש לבטל את החלטות הולנת"ע מהשנים 2015 ו-2016 אשר שללו את הקמת הכפר, וכן לבטל את החלטת הוועדה המחוזית מ-2016, ואת החלטת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית מ-2017. במקביל דרשו היזמים לבטל את התוכנית לגן לאומי ולאשר להם את תוכנית הבניה.

בין הטענות שהעלו, הם ציינו כי מוסדות התכנון פעלו בניגוד לחוק החופים הקובע כי אינו בא לפגוע בתוכנית שהיא בת תוקף לפני תחילתו, וכי לא נשקלה המשמעות הכלכלית של תוכנית הגן הלאומי, והנזקים הכלכליים הכבדים, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, ליזמים, לרשות המקומית, למקומות עבודה פוטנציאליים, לשווי המקרקעין, וכן פגיעה בלתי מידתית בזכויות הקניין של היזמים.

עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובנייה, נדל"ן והתחדשות עירונית אמר בעקבות ההחלטה, "במקרה זה נגרם עוול אדיר לחברות, כאשר יש לשים דגש על מרכיב ההסתמכות, כלומר, החברות הסתמכו על סמך הסכמים מפורשים עם המדינה, ותכניות מאושרות כשהן השקיעו סכומי כסף נכבדים בקידום והקמת כפר הנופש, שלאחר כל ההשקעה, המדינה החליטה כי היא איננה חפצה באתר תיירות אלא בגן לאומי, זאת תוך תשלום פיצויים אדירים מכספי הציבור. ראוי, שמצב זה היה נעשה מראש ולא בדיעבד לאחר כל כך הרבה שנים של קידום האתר והשקעה כספית.

ברור, כי להחלטה זו יש מחיר, והוא בוודאי יהיה גבוה, בתוספת הליכים משפטיים למתן הפיצויים שיארכו שנים רבות. גם בית המשפט הרגיש "לא בנוח" עם החלטה זו תוך שהוא מודע לעוול הענקי שנגרם לחברות. עם זאת, באיזון האינטרסים בית המשפט החליט כי, כי אינטרס הציבור חשוב יותר בהקמת גן לאומי".

עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין: "לאחר שנים רבות מדי של מאבק להחזרת חוף פלמחים לציבור, התקבלה פסיקה ראויה, שסותמת את הגולל על מאבקם של היזמים לבנות צמוד לחוף כפר נופש גדול ומרכז כנסים. סיפור פלמחים, הינו רק אחד מהמקומות לאורך החופים, בהם יש צורך דחוף לשנות את השימוש המאושר בהם במסגרת תכניות ישנות. אדם טבע ודין, שהובילה עם פעילת הסביבה עדי לוסטיג ובסיוע ארגוני סביבה נוספים את המאבק המשפטי, התכנוני והציבורי, ניסחה גם את הצעת החוק לתיקון חוק החופים. במסגרת התיקון יבחנו מחדש ובפרק זמן קצר כל תכניות הבניה הישנות שאושרו לפני כניסת החוק לתוקף (2004), למוסדות התכנון תינתן הסמכות לבטל או לשנות תכניות הרסניות לסביבה החופית והמדינה תפצה את בעלי הקרקע, אם ע"י ניוד הזכויות או בכסף. רק ע"י מהלך כולל יימנעו מאבקים ארוכי שנים, שאינם מועילים לא לציבור, לא ליזמים ולא לקופת המדינה".

את המדינה ייצגו בעתירה עו"ד סאלי געסוס ועו"ד אילת גופמן.