דחייה ללא קץ: איך לצאת מהלופ של חל"ת קורונה
מה עובר על אדם שמוצא לחופשה ללא תשלום בתקופה של משבר, מדוע החל"ת נותנת אשליה של ביטחון וכיצד מתקדמים ומסתגלים לשינויים בקריירה שהם כורח המציאות
בשבועות האחרונים גובר העיסוק בהשלכות של החל"ת ההמונית, בעיקר ברמת המאקרו והזווית הכלכלית. אבל אין מספיק עיסוק בחוויית הפרט בחל"ת, מה עובר על אדם שמוצא לחופשה ללא תשלום בימים של חוסר ודאות.
- מאות פניות לכל משרה וטאלנטים שמתפשרים על שכר: כך נראית סוף החגיגה בהייטק
- פייסבוק, Wix או מאנדיי - איך מתקבלים עכשיו לעבודה
- הכוח עובר למעסיקים: כיצד ייראה שוק העבודה אחרי הקורונה
כדי להבין מה עובר על אדם שהוצא לחל"ת בימים טרופים אלה, חשוב להתבונן קודם כל על תופעת אובדן עבודה בתנאים רגילים. מחקרים בתחום וניסיון מהפרקטיקה מראים שאובדן מקום עבודה מעורר סטרס ואבל בצורה ובעוצמה הדומה לאובדן אדם קרוב. אליזבת' קובלר-רוס, פסיכיאטרית ידועה והוגת המודל המוכר של חמישה שלבי אבל, הציגה גרסה מורחבת בשנת 2019. היא מתארת תגובה טיפוסית לאובדן בשבעה שלבים: הלם, הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון, בחינה וקבלה. לתהליך האבל יש תפקיד חיוני בהתמודדות ובהתארגנות מחודשת לאחר אובדן. מי שנתקע בתוך מעגל האבל יתקשה לעבור הלאה לפרק הבא בחייו.
במובנים מסוימים התגובות לחל"ת דומות לפיטורים, במיוחד בשלבי הראשוניים. ההבדל המרכזי בין חל"ת בימים אלה לבין פיטורים בימים רגילים, הוא שמדובר באובדן זמני, לכאורה, ולא וודאי. חוויה זו מעכבת את השלמת התהליך והגעה לשלבים הסופיים במעגל, בדגש על בחינת אופציות וקבלת המצב החדש. מי שטרם הוחזר מחל"ת מפני שהענף לא שב לפעילות עשוי להיתקע בשלב ההכחשה למשל, ומי שרואה שהמעסיק החליט להחזיר עובדים אחרים בינתיים, עלול לשקוע בדיכאון. ניכר שחלק מהאנשים שעדיין בחל"ת "קפאו" במקום, וגם היום, אחרי יותר מחודשיים, מקווים (באופן טבעי לגמרי, כמובן) לחזור למקום העבודה הקודם. רבים מהם אינם פתוחים לבחון אופציות תעסוקתיות חדשות, ואינם לוקחים צעדים לשפר את סיכויים להשתלב מחדש בשוק, למקרה שלא יוחזרו.
אשליה של ביטחון
החל"ת נוצרה ליצור דחייה מסוימת, להרוויח זמן ברגע של אי וודאות. בתקופה של שינויים וחוסר וודאות לרובנו ישנה נטייה להיאחז במוכר לנו כעוגן, ועבור חלק מהחל"תניקים היה משהו נוח במצב הזה, ואפילו מתאים לנסיבות (לדוגמה, במקרה של הורים לילדים קטנים). חל"ת קצרה ותחומה בזמן עשויה באמת לתת מרווח נשימה. אולם ככלי לטווח ארוך, הוא עלול ליצור אשליה כאילו הזמן עצר מלכת, בעוד שבפועל שוק התעסוקה השתנה מאוד. שוק של עובדים ומועמדים הפך לשוק של מעסיקים, התחרות גברה ובמקביל האופציות התעסוקתיות צומצמו. לפי התחזיות חלק ניכר ממי שהוצא לא יוחזר. הסכנה היא שבינתיים השוק מתקדם, מי שלא נערך לשינויים למעשה לא עומד במקום אלא הולך לאחור. לכן, חשוב לנסות להתקדם לשלבים הבאים במעגל, על אף הקושי.
סגירת מעגל
ג'ק איטו וסיילסט ברות'רידג', שני חוקרים קנדיים, בדקו את המרכיבים שתורמים ליכולת הסתגלות לשינויים בקריירה. הם גילו שעובדים סתגלנים מאופיינים ב"מחויבות ומעורבות רגשית רבה לעבודה הנוכחית, לצד פתיחות להיפטר ממנה". אם אתם מוצאים את עצמכם בחל"ת עדיין ומעריכים שיש סיכוי ריאלי לחזור, חשוב להמשיך ולשמור על קשר ולגלות עניין בעבודה הנוכחית, אך במקביל להיערך לאפשרות שתיאלץ למצוא עבודה אחרת.
אם אתם עובדים בענף בעייתי או בחברה בקשיים, או אם מסיבה אחרת גובר הסיכוי שלא תוחזר, חשוב להכיר בזה ולבחון אופציות נוספות. שקלו את הצד הבא שלכם מבחינה תעסוקתית. למשל, תחשבו אילו מיומנויות יש לכם שיכולות להתאים לתחום אחר. ניתן לשדרג בחינם מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה היום באמצעות קורסים אונליין באתר שירות התעסוקה. כמו כן, התבוננו על מידת שביעות הרצון שלכם מהתחום או מהעבודה הקודמים ובדקו האם זו לא הזדמנות לעשות שינוי, ללמוד או להתנסות במשהו חדש.
אם אינכם יכולים להרשות לעצמכם כרגע לפתח קריירה, חפשו עבודה שאתם יכולים למצוא בה משמעות אישית כלשהי עבורכם, למשל עבודה בחברה שעוסקת במטרה שחשובה ללבכם, גם אם התפקיד שלכם נוגע בה רק באופן עקיף. אם מגיעה הצעה או הזדמנות לעבודה שלא הייתם שוקלים במצב רגיל, חשבו האם היא לא יכולה להיות השלב הראשון שלכם בתכנית מדורגת חזרה, כדי לא להתרחק יותר מידי משוק העבודה. בחנו ותייצרו אופציות לפעולה; לקח חשוב מחוויה מטלטלת זו היא שלא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד.
ד"ר סוזי סופר-רוט היא הפסיכולוגית הראשית של שירות התעסוקה הישראלי
