התקופה שהיתה אמורה להיות נקודת הפריצה של שירותי המשלוחים - הפכה למשבר

שליח גראבהאב בניו יורק צילום: רויטרס

זה הגיוני, בסך הכל: שירותי הקורקינטים בשפל במדינות רבות לאור הסגרים הנרחבים, אך הציפייה היא שהם יחזרו לפעילות מוגברת עם שחרור הסגר, ואולי אף ירוויחו מהחשש לנסוע בתחבורה ציבורית צפופה. מי שחכם עכשיו וישקיע או יקנה כשהשווי כשהחברות משוועות למזומנים והשווי נמוך, יוכל לקצור רווחים משמעותיים בעתיד הלא-רחוק. ולחברה שמקבלת את ההשקעה, ליים במקרה זה, אין יותר מדי ברירה אם ברצונה לשרוד את המשבר אלא לחתוך משמעותית את השווי שלה.

מה שנראה פחות ברור אבל הוא המהלך המתוקשר של אובר לרכוש את שירות משלוחי המזון גראבהאב (Grubhub), שאמור ליצור את חברת משלוחי המזון הגדולה בעולם (כיום DoorDash היא החברה הגדולה בתחום). לפי נתונים של חברת המחקר Second Measure, אם תושלם העסקה נתח השוק של אובר בניו יורק יעלה מ-17% לקצת פחות מ-80%. הרכישה הצפויה מעלה סוגיות רבות, בעיקר מצד רגולטורים שכבר הביעו חשש לאשר מהלך שעלול להפוך את אובר למונופול.

מוניות אובר צילום: AP

אבל שאלה חשובה אחרת היא למה גראבהאב הסכימה לרכישה הזו. ברור למה אובר רוצה אותה, האסטרטגיה של החברה היא לגדול כמה שיותר, עד שאין למתחרים מקום לזוז. אבל למה גראבהאב צריכה אותה. או, ליתר דיוק, למה בדיוק היא צריכה אותה עכשיו: על פניו, זו מדובר בתור הזהב של שירותי המשלוחים. בחלקים נרחבים בעולם, ובעיקר בארה"ב, עדיין יושבים בבית, המסעדות בכל מקרה סגורות. שירותים אלו הם הדרך היחידה או המועדפת להזמין מזון ממסעדות, ובעבור לא מעטים הפכו לשירות חיוני בימים אלו. מספר ההזמנות בזינוק, למסעדות שרוצות עוד איכשהו לתפקד אין כמעט ברירה אלא לעבוד עם שירותים אלו, והלקוחות מרוצים ודורשים עוד ועוד.

למה גראבהאב לא ממשיכה לרכוב על הגל, להגדיל את השווי שלה, ולהגיע לעסקה מעמדה חזקה יותר או בכלל להגיע למצב שבו אין לי צורך להימכר? הסבר אפשרי אחד הוא שמתחת לחזית הנוצצת מסתתר מצב פיננסי קשה, שכן דווקא בימים אלו של ביקוש חסר תקדים בהיסטוריה האנושית להזמנת משלוחים ממסעדות, מפעילות השירותים לא רק שמתקשות לרשום רווחים אלא גם סובלות מזינוק חד בעלויות שמצמצם את שולי הרווח שלהן משמעותית.

אפליקציה Grubhub צילום: googleplay

לפי הוול סטריט ג'ורנל, החברות השונות, כולל גראבהאב ו-Uber Eats, מפסידות כסף על כל הזמנה, או בקושי מגיעות לאיזון. ובכל הנוגע ליום אחרי, קיים חשש משמעותי שהלקוחות ינטשו והחברות יישארו עמוק בבור כלכלי בלי סולם לטפס עליו.

לפי נתונים של החברות עצמן ומידע מחברות כרטיסי אשראי, היקף הפעילות של כל השחקניות המרכזיות בארה"ב נמצא בצמיחה. אבל עלויות משמעותיות יותר, בין השאר תוצאה של מבצעי קידום שונים והצורך לנפק ציוד מגן לשליחים, לצד לחץ להפחית את העמלה שנגבית ממסעדות (שבעצמן סובלות ממשבר חמור יותר), יצרו מצב פיננסי חמור במיוחד.

התחרות הלחוצה בין מספר שחקניות בשווקים רוויים מחמירה את המצב, במיוחד בתקופה זו וכבר מאלצת כמה חברות לבצע שינויים. אובר, למשל, הפסיקה בשבוע שעבר את הפעילות בשמונה שווקים בינלאומיים שבהם היא לא היתה שחקן מרכזי. חוסיין יאסאר מחברת ניהול הנכסים הצרפתית Carmignac אמר שהחברה צמצה לאחרונה את החזקותיה בגראבהאב, מכיוון שהתחרות יצרה שוק שאינו בר-קיימא. "ההפסדים גדולים, הן שורפות מזומנים, למעשה מחלקות מזון בחינם", הוא אמר לוול סטריט ג'ורנל, כשהוא מתייחס למצב בארה"ב.

במקביל, המסעדות מתחילות לפעול נגד העמלות הגבוהות שגובים השירותים. ג'ייסון דיקס, בעלים של שתי מסעדות בשם Spudz-N-Stuff באינדיאנה אמר שהחל לבקש מלקוחות להזמין ישירות ממנו לדבריו, באפריל העבירה לו גראבהאב תשלום של 5,918.06 דולר, על הזמנות בסך 10,788.02 דולר – עמלה אדירה של כ-45%. "אם כל הלקוחות היו מבצעים את ההזמנות ישירות ממני, והייתי עושה שימוש בשליחים שלי, הייתי מרוויח לפחות 3,000 דולר יותר והייתי מקבל תזרים מזומנים מיידי", הוא אמר לוול סטריט ג'ורנל.

בחברות עצמם מודים שהמשבר החריף את המתחים מול המסעדות, אך טוענים שאין להן הרבה ברירות אחרות. לדברי גראבהאב, היא בקושי מגיעה לאיזון בהזמנות שכן היא מתעלת את מרבית הרווח לרכישת ציוד מגן לשליחים ולמבצעים לשימור לקוחות. להערכתה, למרות הגידול בהיקף הפעילות, החברה צופה ברבעון הנוכחי ירידה של 90% ברווח התפעולי ל-5 מיליון דולר בלבד.

הפרסום של כל החברות נמצא בעלייה. לפי נתונים של חברת המחקר Kantar, בין ה-2 בפברואר ל-27 באפריל הוצאות הפרסום של גראבהאב זינקו ב-40% לעומת התקופה המקבילה ב-2019. אלו של דורדאש טיפסו ב-35% וההוצאות של Postmates המריאו ב-82%. אחת הסיבות לכך היא גידול בתחרות לאור החלטה של מסעדות רבות, כוללת רשתות גדולות כמו שייקשאק, להפסיק לעבוד בלעדית עם שירות אחד בלבד – מה שמחייב את החברות להגדיל את המיתוג שלהן בעיני הלקוחות.

השירותים מאוגפים גם מכיוונים שונים. רשתות כמו צי'זקייק פקטורי, צ'יפוטלה ואפלבי'ס מפתחות שירותי משלוחים משלהן במטרה להשתחרר מהתלות בחברות השונות, להגדיל את הרווחים ממשלוחים וליצור מערכת יחסים ישירה עם הלקוחות. במקביל שירותי הזמנת מקום במסעדה, כמו Tock, מנסים לנצל את מאגר הלקוחות הקיים שלהם על מנת להשיג דריסת רגל בעולם המשלוחים, ומציעים למסעדות עסקאות עם עמלות נמוכות יותר.

התקופה שעל פניו היתה צריכה להיות נקודת הפרצה של שירותי המשלוחים, הפכה דווקא לרגע של משבר בעבורם, במיוחד בשווקים עם תחרות חזקה. כשההוצאות גדולות, התחרות לוחצת מכל הכיוונים, ישנים וחדשים, המסעדות ממורמרות, והעתיד נראה בעיקר לא ברור, העסקה בין אובר לגראבהאב נראית מובנת מתמיד. גם חברות המשלוחים נמצאות במצוקה, וכמו במקרה של ליים זו הזדמנות מצוינת לצמצם את התחרות ולתפוס עמדה חזקה ליום שאחרי.

קצרצרים

1) אובר תחייב את כל הנהגים והנוסעים לעטות מסכה בעת נסיעה החל מיום שני הקרוב. סביר. מה שעל פניו הוא פחות סביר זה כלי חדש שיוודא שנהגים עוטים מסכה בתחילת כל נסיעה באמצעות צילום סלפי בתחילת כל נסיעה. לאור הנטייה של החברה בעבר להשתמש במידע שהיא אוספת דרך האפליקציה (בין אם בדרכים לגיטימיות ובין אם לא) על מנת לפגוע במתחרים ולחבל בעבודת רגולטורים, יש מקום אמיתי לחשוש שהחברה תנצל לרעה את גם המידע שאוסף כלי זה.

נהג אובר בלונדון מחטא את רכבו צילום: גטי אימג'ס

2) סגן נשיא אמזון למדיניות ציבורית, בריאן האוסמן, קורא לקידום חוק פדרלי שיעצור על הפקעת מחירים בעיתות משבר. "כדי להתמודד עם שחקנים רעים ולהגן על צרכנים, אנחנו צריכים חוק פדרלי חזק נגד הפקעת מחירים", הוא כתב בפוסט בבלוג הרשמי של אמזון "חוק פדרלי יוודא שאין פערים בהגנה על לקוחות. זה יעזור לקמעונאים כמו אמזון לפעול ביעילות גדולה יותר נגד שחקנים רעים ולהבטיח מחירים הוגנים".