למה שפרקליט העובדים יתמוך בשכר מופרז למפרק?

מחלוקת בשאלת שכר הטרחה של נאמני חברת האבטחה אבידר מפנה זרקור לסוגיה שנותרת בדרך כלל מאחורי הקלעים: ההשפעה שעשויה להיות לקשרים בין עורכי הדין בתיק על סוגיות רגישות כמו שכר הטרחה של בעלי תפקיד, שיוצא מקופת הנושים. הפעם הקשרים הם בין המפרק שלמה נס, שדרש שכר טרחה גבוה בהרבה ממה שהתקנות מאפשרות, ובין עורכת הדין של רוב עובדי החברה גלילה הורנשטיין, שהביעה תמיכה בדרישתו.

הנאמן שלמה נס ועו”ד גלילה הורנשטיין, המייצגת את רוב עובדי אבידר. שמירה על מקום העבודה מול חובות לעובדים בגין הפרשות סוציאליות צילומים: אוראל כהן

בשבוע שעבר פורסם ב”כלכליסט” שעו"ד נס ורו"ח שלומי פיליבה מכרו את פעילות אבידר תמורת 3 מיליון שקל לחברה הציבורית ג'יי וואן, וביקשו לפסוק להם את רוב הסכום, 2 מיליון שקל, כמקדמת שכר טרחה. זאת בעת שחובותיה של אבידר לנושיה עומדים על כ־74 מיליון שקל.

הבנקים מיהרו להגיש התנגדויות, אולם בימים האחרונים הוגשו שתי תגובות מטעם מקצת מעובדי החברה. מרבית העובדים מיוצגים בידי עורכי הדין גלילה ואלון הורנשטיין, שהביעו תמיכה בלתי מסויגת בדרישת השכר, אף שזו עומדת על פי חמישה לפחות מהסכום שמגיע לפי התקנות. אולם העובדים המיוצגים על ידי עו"ד ליטל גל הודיעו על התנגדותם לבקשת שכר הטרחה ואף הביעו תמיהה על עמדת הורנשטיין. הם אף חשפו שאם שכר הטרחה יאושר, לא בטוח שיהיה די כסף בקופה לשלם לעובדים את המגיע להם לפי החוק.

“תשלום לא מידתי”

בנייר העמדה שהגישו עורכי הדין הורנשטיין נטען שהתיק מצדיק פסיקת שכר טרחה לפי המתווה שהציגו הנאמנים, ונימקו זאת בכך ש"יש לתת משקל רב עד מאוד למבחן המשך השמירה על פעילות החברה תוך שמירה על מקומות העבודה של העובדים". עוד נטען כי שמירה על מקומות העבודה היא המדד להצלחה בתיק, ולא גובה ההחזר לנושים. הם אף עקצו את הבנקים שמתנגדים לשכר הטרחה וטענו שאלו מביעים עמדה "דרך החור בגרוש".

הורנשטיין עובדת עם נס בשורה של תיקים שבהם היא מייצגת עובדים: היא המליצה עליו בתיק הקואופ (בו אכן מונה לבסוף) ובתיק כים ניר (שם לא מונה), ועבדה עמו בעבר באגרקסקו ובמעריב. שיתוף הפעולה הזה עשוי לעתים לשרת את אינטרס העובדים, שזוכים לאוזן קשובה אצל הנאמן, אבל יש גם מצבים הפוכים.

העובדים המיוצגים על ידי עו”ד גל טוענים כי החוב של אבידר לקופות הפנסיה וקרנות ההשתלמות של העובדים מגיע למיליוני שקלים, וקיים חשש כי ריקון הקופה כבר בשלב זה בדרך של תשלום שכר ביניים כה גבוה "הוא בלתי מידתי, בלתי סביר, ואינו תואם את התקנות. לא ייוותר די כסף לנושים בדין קדימה, עובדי החברה, הנפגעים העיקריים, וזאת במצב שבו חלק מהחוסרים בקופות הגמל של העובדים עולים על תקרת ביטוח לאומי... שמירת מקום העבודה היא אכן הישג לא מבוטל אך היא אינה חזות הכל. יש לזכור כי מדובר על שמירת מקום עבודה לעובדים שמרוויחים שכר נמוך בהתאם לצווי ההרחבה בענף השמירה והאבטחה”.

קשה להשיג את הנאמנים

עדיין לא ברור איזה משקל יינתן לבסוף לעמדות העובדים בתיק, אך בנושא מעמד העובדים חוק חדלות הפירעון החדש ניסה לייצר מנגנונים שיחסכו לעובדים של חברות קורסות את הצורך בייצוג משפטי שהתשלום עבורו מופחת לבסוף מהכספים המשולמים להם. החוק מאפשר לעובדים להגיש תביעות באופן מקוון ישירות באתר ביטוח לאומי, בטופס בן כמה שלבים שיש בו פירוט מלא של המסמכים שעל העובד להשיג ולצרף.

אם המגמה הזו תתרחב ויותר עובדים יבחרו לא להיות מיוצגים על ידי עורכי דין במסגרת חדלות פירעון של החברה המעסיקה אותם, ייתכן שהדבר ישפיע גם על יחסי הכוחות בדיון הראשון שבו בית המשפט מחליט מי ימונה לנאמן.

בינתיים, דוגמה קטנה מתיק אבידר ממחישה שאין זה קל להיות לא מיוצג בהליך כזה: עובד של החברה שביקש להגיש בעצמו את הטפסים לביטוח לאומי טוען שנאלץ “עשרות פעמים” לפנות לנאמנים בניסיון לקבל מהם מסמכים הדרושים לו, ולא קיבל כל מענה. מדובר במסמכים שעובדים מיוצגים מקבלים באמצעות עורכי הדין שלהם שפונים בעצמם לנאמנים.

על כך נמסר מהנאמנים: “בתיק אבידר הקימו הנאמנים מוקד מענה מיוחד ל־1,600 עובדי החברה, לכל שאלה או דרישת מסמכים ומאות פניות טופלו. העובד לא פנה טלפונית ולא באמצעות מדיה אחרת. לנאמנים נודע בדיעבד על פנייתו, ומיד טופל הנושא לשביעות רצונו”.

מעורכי הדין הורנשטיין לא התקבלה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.