השופטים נתנו קדימות לבקשת השכר של עו"ד שלמה נס

בקשות שכר טרחה רבות ממתינות בימים אלה לתום תקופת החירום שהוכרזה בשל משבר הקורונה, שנקבעה בשלב זה ל־10 במאי, אך נראה שהבקשות שהגיש עו"ד שלמה נס ערב הפסח, בסכום של 4 מיליון שקל בשני תיקים יחד, זוכות לטיפול בהול מצד השופטים. נשיא המחוזי איתן אורנשטיין ושופטת המחוזי בחיפה בטינה טאובר הנחו את נציגי הכנ"רית סיגל יעקבי להגיב בדחיפות לדרישות השכר שלו, בתוך כשבועיים מליל הסדר. כמו כן מבדיקת “כלכליסט” עולה כי הבקשות אינן תואמות את תקנות שכר הטרחה, את ההלכה הפסוקה ואת נוהלי הכנ”ר. בינתיים התערבות של הבנקים הפועלים ומזרחי טפחות הצליחה לעצור את המסלול המהיר הזה ולעכב את ההחלטה בבקשות. במקביל נציגיה של יעקבי הורו לעו"ד נס לתקן את אחד הפגמים בבקשות שהגיש.

עובדים לפי שעות

בתיק חדלות הפירעון של מכללת אור יהודה, שבו מטפל השופט אורנשטיין, מונו עורכי הדין נס ורענן קליר כבעלי תפקיד בספטמבר 2019. בהחלטת המינוי נכתב שעו"ד נס מונה לתפקיד לאחר שניסה להשיג הסדר עם מוסד אקדמי שיאפשר את רכישת פעילות המכללה.

נס וקליר ציינו כי עבדו מסביב לשעון, יום ולילה, ניהלו מרתון פגישות ושיחות עם 11 אוניברסיטאות ומכללות, ערכו סיורים למציעים וניסחו טיוטת חוזה במהירות הבזק. שבוע אחרי מינוים קיבלו השניים ארבע הצעות רכש, נפגשו עם המל"ג ופחות משבועיים וחצי לאחר שמונו כבר העבירו את המושכות לרוכשים, ארבעה מוסדות שהגישו הצעה משותפת.

איתן אורנשטיין נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב צילום: אוראל כהן

בבקשת השכר לא צוין כמה כסף הכניסו המנהלים המיוחדים, וגם אין חישוב של השכר המגיע להם לפי התקנות. במקום זאת טוענים השניים כי השקיעו "למעלה מ־3,000 שעות עבודה". לדבריהם, חישוב שכרם לפי "המסלולים המוכרים בתקנות הנגזרים מהיקף התקבולים המצטברים בקופה" אינו מתאים לתיק, והוא "יקפח את המנהלים המיוחדים וצוות משרדיהם". לטענתם, שכר מנהלים מנוסים כמוהם צריך לעמוד על 1,000 שקל לשעה, אך לאור היקף השעות הרב הם מוכנים להסתפק ב־800-600 שקל לשעה, כלומר 1.8 מיליון שקל עד 2.4 מיליון שקל לפני מע"מ.

מהדו”ח הכספי שצורף לבקשה עולה כי בתקופת פעילותם נכנסו לקופה 9.9 מיליון שקל. לפי מסלול השכר המקובל בנסיבות כאלה, הסכום אמור להגיע ל־400-300 אלף שקל בלבד. נס וקליר מבקשים לקבל שכר הגבוה עד פי שמונה מהשכר הזה.

עו"ד שלמה נס צילום: אוראל כהן

תגובת הכנ"ר היתה אמורה להיות מוגשת הבוקר, אך שלשום הגיש בנק הפועלים התנגדות לשכר הטרחה. באמצעות עו"ד מור נרדיה נכתב כי הנאמנים לא צירפו כל תחשיב שכר על פי התקנות ולא ביססו את טענתם כי פסיקת שכר לפי התקנות אינה הולמת את ההליך. לפי תחשיב תיאורטי שערך הבנק, שכר הטרחה במסלול מימוש צפוי לעמוד על כ־400 אלף שקל, וגם מסלול אלטרנטיבי לא אמור לשקף חריגה כה משמעותית.

עוד נטען שהנאמנים לא הציגו כל פירוט של הסכומים שהתקבלו או צפויים להתקבל בקופתם, ולא ברור היקף השכר המבוקש מתוך הסכומים שהצטברו בקופה. עוד טען הבנק כי לפי הוראות הכנ”ר, המקרים החריגים של חישוב שכר לפי שעות עבודה מחייבים אישור מראש, הגבלה של מספר השעות וכן תעריף של 500 שקל לשעה. הנשיא אורנשטיין העביר את עמדת הבנק לנאמנים, וקצב להם שלושה שבועות להגיב. עוד קבע כי בינתיים תעוכב עמדת הכנ"ר.

לא הגיש דו”ח כספי

בתיק חדלות הפירעון של חברת כוח האדם אבידר, שבו מטפלת השופטת טאובר, ביקשו עו”ד נס ורו”ח שלומי פיליבה 2 מיליון שקל ומע"מ כתשלום ראשוני. אבידר, שנקלעה לחדלות פירעון ב־8 בינואר, העסיקה כ־1,600 עובדים ונתנה שירותי שמירה ואבטחה. גם בתיק זה נטען שהנאמנים השקיעו “סדר גודל מוערך של אלפי שעות עבודה". לטענתם, חישוב שכר הטרחה לפי כל אחד מהמסלולים הקבועים בתקנות, גם אם ייעשה שימוש בתקנה 13 שמאפשרת להגדיל שכר בנסיבות מיוחדות, אינו הולם את העבודה בתיק. הנאמנים טענו כי הם עומלים על הכנת דו”ח כספי, אולם בכל מקרה הם סבורים כי לדו”ח אין כל חשיבות בתיק זה.

השופטת טאובר הורתה לכנ"ר להגיב בתוך 14 יום. הכנ"ר לא המתין ובתוך פגרת פסח דרש לחייב את הנאמנים להגיש דו"ח כספי בטרם תיבחן בקשתו.

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה בטינה טאובר צילום: אתר בתי המשפט

במקביל בנק מזרחי טפחות, באמצעות עו”ד ישראל בכר, התנגד בטענה שהשכר צריך להיפסק לפי התקנות, להיות מידתי ולשקף את תוצאות עבודת הנאמנים: "הבנק שהוא נושה מובטח של כ־15 מיליון שקל נותר לוט בערפל ללא יכולת לנתח את מצב הדברים בתיק, לרבות כספים המצויים בקופת הנאמנים, מה הצפי לקבלת כספים בתיק ועוד". הבנק ציין שהנאמנים מכרו את פעילות אבידר לחברת ג'יי וואן תמורת 3 מיליון שקל ו־1.8% מהמחזור, והם מבקשים מקדמה בהיקף 2 מיליון שקל ומע"מ, שכר ש"אינו מידתי".

דוברות ביהמ"ש: "בתי המשפט ובתי הדין פועלים בימים אלו במתכונת חירום, בהתאם לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991, במסגרתה מתקיימים דיונים דחופים בלבד במעמד הצדדים. בהודעת מנהל בתי המשפט מיום 15.03.20 מפורטים סוגי העניינים שיידונו בבתי המשפט בתקופת מצב החירום במעמד הצדדים.

"בהתאם לתקנות, רשאי נשיא בית משפט או שופט שנקבע לקבוע כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנות לא יידון, או שהליך מסוים שאינו נמנה עמהם - יידון.

"תקנות החירום חלות על קיום דיון במעמד הצדדים, אך האינטרס הציבורי מחייב קידום טיפול בתיקים בתחומים שבהם ניתן ומתאפשר לתת החלטות בבקשות שאינן מחייבות דיון במעמד הצדדים, לרבות בתחום חדלות הפירעון וההבראה הכלכלית החיוני במיוחד בימים אלו. לכל השופטים אפשרות לעבוד מהבית, ובאפשרותם להמשיך ולתת החלטות בכל התיקים, בכפוף להוראות התקנות. כך גם החלטה לקבלת עמדת הכנ"ר באשר לשכר טרחת בעל התפקיד, ניתנת באופן שגרתי על ידי שופטי חדלות הפירעון גם בתקופת החירום, לפי המקרה ובהתאם לשיקול דעת השופט, וכל עוד הדבר לא מצריך דיון במעמד הצדדים. אשר לעניין המועדים, הכנ"ר נותן תגובותיו לפי העניין, ולעתים לפני המועד שנקבע בהחלטות. מכאן שהזמן שנקצב מספק. ככל שמתבקשת ארכה ע"י מי מהצדדים הבקשה נבחנת לגופה.

"הרשות השופטת משקיעה משאבים רבים בשמירה על זכות הגישה לערכאות ועיקרון פומביות הדיון גם בתקופת התפרצות נגיף הקורונה, זאת ככל הניתן במסגרת ההגבלות והנחיות משרד הבריאות. כל בקשה נבחנת לגופה, וכל טענה לגבי קשר בין זהות הפונה לקביעת המועדים – חסרת שחר".

מטעמם של ד"ר שלמה נס (נאמן אבידר ומכללת אור יהודה) ורו"ח שלומי פיליבה (נאמן אבידר) נמסר: "שכר הטרחה הינו מידתי ביותר, הן בהתחשב בהיקף העצום של העבודה והעסקת צוות שלם של שני משרדים בכל אחד מהתיקים והן בתוצאות המצוינות: הצלת מקום עבודתם של 1,600 איש באבידר, ושמירת מקום הלימוד של 3,700 סטודנטים ומקור הפרנסה של מאות עובדי הסגל האקדמי והמנהלי במכללת אור יהודה".