ליקויים חמורים בלשכת עורכי הדין: הטיפול בתלונות נמשך שנים ואינו יעיל

דו"ח מבקר המדינה מצא שורה ארוכה של ליקויים קשים בהתנהלותה של לשכת עורכי הדין, כמעט בכל התחומים שנבדקו: הטיפול בתלונות נגד עורכי דין, הטיפול שנעשה למניעת ניגודי עניינים, ביקורת הפנים שהיתה כמעט ולא קיימת, וכן היבטים בעבודת החברה הכלכלית, הטיפול בעורכי דין מושעים, מתמחים ועוד.

הביקורת נעשתה בין החודשים מרץ עד אוגוסט 2019, כלומר לאחר שאפי נוה התפטר מראשות הלשכה ובהנהגתו של היו"ר הנוכחי אבי חימי. 

אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין

בשורה התחתונה הביקורת מצאה שורה ארוכה של לקויים: "פעולות לשכת עורכי הדין לקויות בכמה תחומים ופוגעות ביכולתה לממש את מטרותיה ואת פעולות החובה המוטלות עליה על פי חוק". על הלשכה לבחון את הנושאים הטעונים שיפור ולגבש תוכנית פעולה שתאפשר לממש את מטרותיה באופן מיטבי", נכתב בדו"ח. "כמו כן עליה לתכנן את חלוקת משאביה כך שתינתן עדיפות לביצוע תפקידי החובה שלה. על מחוזות הלשכה לשתף פעולה עם הלשכה בתיקון הליקויים".

ליקויים רבים נמצאו בקשר למערך האתיקה בלשכה. משך הטיפול בתלונות ארוך מאוד, בעיקר במחוז תל אביב אליו היו שייכים רוב עורכי הדין בלשכה (עד להקמה הרשמית של מחוז מרכז לפני פחות משנה). המבקר מצא כי הטיפול בתלונות, עד הגשת קובלנה בלבד, נמשך כמה שנים. כך למשל שליש מהתלונות שהוגשו בין השנים 2014 עד 2018 למחוז תל אביב עדיין היו בטיפול במועד הביקורת ב-2019 וטרם הוכרע אם לגנוז אותן או להגיש קובלנה.

כתוצאה מהעיכובים בטיפול תלונות נוצר מצב בו מספר הקובלנות שמגישה ועדת האתיקה מדי שנה במחוז תל אביב נמוך מאוד לעומת מספר התלונות ושיעורן 4% בלבד. ביתר המחוזות אחוז הקובלנות עומד על 7%-14% מכלל התלונות. היקף כוח האדם שהלשכה הקצתה למנגנון האתיקה בתל אביב, קטן באופן ניכר מהיקפו במחוזות אחרים באופן יחסי למספר התלונות.

על מנת לפתור את הבעיות (שנוצרו הרבה לפי תקופתו) הורה יו"ר הלשכה חימי להעביר תלונות אתיקה שנפתחו במחוז תל אביב והמיועדות למחוז מרכז (כלומר הן נגד עורכי דין ששייכים למחוז מרכז) לטיפול ועדת האתיקה הארצית. הביקורת מצאה שהעברת תיקים באופן זה מסרבת את הטיפול בתיקים שחלקם נפתחו זה מכבר ומובילה לעומסים בלתי סבירים על הועדה. נכתב כי אף שהחובה להקים ועדת אתיקה במחוז מרכז קמה ביוני 2019, ואף שהמחוז פעיל כארבע שנים, הועדה הוקמה בתחילת 2020 בלבד.

בנוסף נמצא כי אין כללים בנוגע להעמדה לדין ולעונשים, ומערך האתיקה של הלשכה לא קבע כללים להעמדה לדין או לסוג עונש שיבקשו הפרקליטים בהתאם לסוג העבירה וחומרתה.

בהקשר זה הומלץ כי ראוי שכל ועדות האתיקה יבחנו את תהליך ההעמדה לדין המשמעתי בדרך שתיצור אחידות ותמנע טענות בדבר אכיפה בררנית; וכן הומלץ שמחוז תל אביב בלשכה יפעל לכך שכל התלונות יטופלו בפרק זמן סביר ובהתאם לקבוע בכללים והטיפול בתיקים שנפתחו לפני זמן רב יושלם. על מחוז מרכז לזרז הפעלת ועדת אתיקה כנדרש בחוק.

בנוסף נקבע כי הלשכה לא הסדירה את תחום ניגוד העניינים, למעט בוועדות האתיקה, ולמשל בועדות מקצועיות, מינוי בוררים וזיקות חבריות ועסקיות. לגבי ביקורת הפנים בלשכה נכתב שזו היתה חלקית ביותר, ולמעלה מעשרים שנה פעלה הלשכה ללא ועדת ביקורת. במקביל נמצאו ליקויים בהתנהלות הכספית בחברה הכלכלית, ששייכת ללשכה.

המבקר בחן גם את התנהלות ביקורת הפנים בלשכה וציין שהלשכה אומנם הפכה ב2011 את משרת מבקר הפנים למשרה בשכר, בעקבות הערות דו"ח מבקר המדינה קודם, אולם בפועל לא גובשו צרכי ביקורת ותקציב ולא מונתה ועדת ביקורת. כעת נכנס לתפקידו מבקר פנימי חדש ומונתה ועדת ביקורת.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "דו״ח המבקר מתייחס לשנים עברו, טרם היבחרו של עו״ד אבי חימי לתפקיד ראש הלשכה.

מאז כניסתו של עו״ד חימי לתפקידו, הושלמו מספר רפורמות משמעותיות בעבודת הלשכה. לשכת עורכי הדין מצויה בעיצומו של תהליך רה-ארגון, אשרור והסדרת נהלים. דוגמא אחת היא נוהל ניגוד עניינים בקרב עובדי הלשכה, שנכתב בהתאם לנורמות הציבוריות הגבוהות ביותר, וכבר משנת 2019 כל עובד לשכה או עו״ד הפעיל באחת מהוועדות נדרש לחתום על מסמך היעדר ניגוד עניינים‪.

כמו כן, הוסדר נושא מינוי בוררים, כך שהמינוי יתבצע מעתה בצורה שקופה על ידי ועדה שתורכב משופט בדימוס, עו״ד מהמגזר הפרטי ועו״ד מהמגזר הציבורי; תקציב האתיקה הוגדל משמעותית וכן הוגדלו מספר התקנים בוועדות האתיקה השונות".

"כמו כן, מונה מר אמיר ויזל לתפקיד מבקר הפנים של הלשכה, במטרה לבצע תהליך בדיקה שוטף ומקצועי על כל פעילות הלשכה, וזאת לאחר כ-7 שנים, בהן לא התקיימה כל ביקורת בלשכה ומוסדותיה. ‪.אנו מברכים כל ביקורת שמקדמת את פעילותנו, ונמשיך לנהוג בנורמות המקצועיות והערכיות הגבוהות ביותר".