שכר מינימום זה המינימום

דו"ח של ארגון "קו לעובד" מגלה כי 11% מהעובדים בישראל קיבלו ב־2018 שכר נמוך משכר מינימום לשעה. זוהי הרעה משמעותית לעומת 9.5% בלבד ב־2012. מי שאמור לאכוף את החוק הוא מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה והרווחה, אך תקציבו ירד בשלוש השנים האחרונות ב־37% וב־2019 הוא נקט פעולות בדיקה נגד 0.05% מהמעסיקים בלבד.

צילום: עטא עיווסאת

העלאת שכר המינימום בהדרגה מסכום מביך של 4,100 שקל במשך רוב 2012 ל־5,300 שקל החל מ־2018 היא מהמהלכים החברתיים החשובים שקרו פה בעשור האחרון. תשלום שכר נמוך מהסכום הזה הוא לא רק לא חוקי אלא גם אכזריות וניצול. בחלק מהמקרים זה גם דן את העובדים לחוסר ביטחון תזונתי ורפואי. לא במקרה שליש מהמשתכרים פחות משכר מינימום הם בעלי השכלה נמוכה משמונה שנות לימוד, כלומר אוכלוסייה חלשה במיוחד וכנראה גם מבוגרת.

מינהל ההסדרה והאכיפה עלה מ־26 פעולות אכיפה בנושא שכר המינימום ב־2016, שמשמעותן העדר כמעט מוחלט של אכיפה, ל־315 פעולות ב־2018 שמשמעותן אכיפה מעטה מאוד. אלא שב־2019 חלה ירידה של 50% ל־157 פעולות בלבד. קשה לראות איך זה מתיישב עם טענת משרד העבודה והרווחה שהוא שם דגש על אכיפה דווקא בעבירות כלפי אוכלוסיות מוחלשות.

עד כמה המדינה לא מייחסת חשיבות לאכיפת חוקי העבודה אפשר ללמוד מכך שתקציב מינהל ההסדרה והאכיפה התרסק מ־19.5 מיליון שקל ל־12.1 מיליון שקל ב־2019, ירידה של 37%. זאת בתקופה שתקציב המדינה ידע עליות מרשימות.

יש למגר את התופעה של תשלום הנמוך משכר מינימום. מעסיקים צריכים לדעת שהסיכוי שלהם להיקנס גבוה והסיכון שהם לוקחים משמעותי. לשם כך חיוני לשוב ולהגדיל את תקציב האכיפה. חיוני לא פחות להנחות את מינהל ההסדרה והאכיפה להיות הרבה יותר יוזם ואגרסיבי. כי שכר מינימום חייב להיות המינימום ולא רק אופציה.