אלעד ארד: "זו יכולה להיות שעתם הגדולה של הגופים החוץ-בנקאיים"

 האיום הכלכלי על השחקנים בענף הבנייה הופך ממשי מיום ליום. סירובו של משרד האוצר להכיר בעיכובי מסירה של פרויקטים ככאלה הנובעים מ"כוח עליון" – ולכן מזכים את הרוכשים בפיצוי על שיבושים בלוחות הזמנים – מדיר שינה מעיניהם של היזמים והקבלנים, וזאת למרות ההכרה בענף כחיוני גם בעתות משבר הקורונה.

"משבר הקורונה גרם למחסור בעובדים, שמביא לעיכוב העבודה. בנוסף, מצוקת כוח האדם הביאה לעלייה בשכר העובדים, מה שמגדיל את העלויות ועלול להכניס קבלנים לקשיים", אמר השבוע אמיר כהן, סמנכ"ל השיווק של חברת הבנייה הציבורית י.ח דמרי. כהן הוסיף כי רמת הסיכון בענף התנודתי ממילא עלתה מאוד בשל המשבר, והעריך כי "אם הקונים ייעלמו, הקבלנים ייקלעו למצוקה תזרימית קשה".

אחת השאלות המרכזיות שעולות בהקשר לסכנות האורבות לענף הבנייה נוגעת לאפיקי המימון של הפרויקטים החדשים. מאז פרוץ המשבר הנוכחי סופגים הבנקים קיתונות של ביקורת בשל הקשחת תנאי החיתום להלוואות.

המפקחת על הבנקים חדוה בר צילום: אלעד גרשגורן

נכון לעכשיו המדינה טרם פירסמה הוראות "עם שיניים" שיאכפו על הבנקים התנהלות הוגנת מול הקבלנים. במקום זאת, המפקחת על הבנקים חדוה בר הפצירה בתחילת החודש בבנקים "לבחון מחדש את מדיניות התמחור של ההלוואות בעת הזו, ובפרט ללקוחות שערב המשבר עמדו בתשלומים כסדרם ואשר סביר להניח שהקושי שלהם הוא נזילותי באופיו".

עוד כתבה בר לבנקים כי "כידוע, גדל הסיכון בחלקים ניכרים מתיק האשראי. עם זאת, בבואכם לתמחר את האשראים בעת הזו, יש מקום לנקוט בראייה כלכלית הוליסטית, ארוכת טווח, שלוקחת בחשבון את צרכי המשק והלקוחות, גם אם הדבר יביא לפגיעה בשולי הרווח של המערכת הבנקאית בטווח הקצר".

השוק יתכווץ

לאור האירועים האחרונים יש מי שתוהה האם חברות הבנייה יחלו לנדוד בקרוב בהמוניהן מהבנקים אל עבר זרועותיהם של גופי המימון החוץ-בנקאיים. אלעד ארד, הבעלים והמנכ"ל של קבוצת ארד פיננסים ושותף בחברת ארד דדון ייעוץ פיננסי, סבור כי השוק אכן הולך לכיוון הזה: "אין ספק שזו יכולה להיות שעתם היפה של הגופים החוץ-בנקאיים. במידה שהבנקים לא ישתפו עמן פעולה ויקשיחו את התנאים, החברות הקטנות והבינוניות יפנו לגורמים אלו – אפילו באמצע פרויקטים.

"בהקשר הזה חשוב לציין שאמנם הגופים הפרטיים אינם כפופים לרגולציה, וכן כי הבנקים זריזים יותר במתן ההלוואות, אולם הנחת היסוד כעת היא שהבנקים יחששו יותר ויהיו הרבה יותר עם האצבע על הדופק באישור כל עסקה ועסקה. כמו כן, ההנחה הרווחת בשוק היא שנראה עליית מחירים, דבר שיקטין עוד יותר את הרווח היזמי ו'יתרום' גם כן להתכווצות השוק במידה מסוימת".

אלעד ארד צילומים: ארד פיננסים

האם יש די בקריאתה של בר לבנקים לבחון מחדש את מדיניות התמחור להלוואות?

"מצד אחד, יש פה גלגול אחריות שכן המדינה לא יכולה להעביר את תפוח האדמה הלוהט מידיה אל הבנקים מבלי להחזיק בו גם. היות שהמדינה טרם נתנה את ההרגשה שהיא דואגת לנפגעים בענף ולא ממש הכניסה את היד לכיס – ברור שהלחץ בבנקים גובר והם ימשיכו לכווץ את סך האשראי ויעלו ריביות.

"מצד שני, הבנקים חייבים לגלות יותר אמפתיה למצבם של הקבלנים. ברור כי הבנק הוא יחידת רווח והפסד ומנהל סיכונים בעצמו, אולם יכולת השרידות של הבנקים בישראל גבוהה ומצבם הפיננסי די טוב, ולכן הם חייבים לעשות את המקסימום ולבוא לקראת הקבלנים. בסופו של דבר המשוואה היא דו-צדדית, והדברים יחזרו לפיתחם. מתפקידה של המדינה ושל הפיקוח על הבנקים בפרט, לוודא שלא נוצרים עיוותים ואף גורם לא מנצל את המצב לטובתו".

מכל מקום, ארד לא צופה עתיד פשוט לחברות הבנייה והיזמות, בעיקר לאלה שאין ברשותן הון עצמי רב: "מן הסתם, כמו כולם גם החברות האלה יתקשו לבצע מכירות בתקופה הקרובה, וכפועל יוצא מכך הבנקים יחששו להיכנס כמלווים לפרויקטים שלהן ולחילופין יעלו את ההון העצמי הנדרש. הדבר יגלגל את החברות האלה לשוק המימון החוץ-בנקאי, אולם גם בו תהיה כנראה התכווצות מסוימת בפעילות, לפחות עד שיתבהר לכולם הכיוון שאליו הולך שוק הנדל"ן. זה יקרה להערכתי רק בסוף השנה ואולי גם במהלך 2021".