רשת הביטחון הכלכלית שהציגו נתניהו וכחלון מלאה בחורים

הפאניקה השוררת בקרב הציבור בעקבות משבר הקורונה והדרישות החוזרות ונשנות של משרד הבריאות להחמיר את ההגבלות על אזרחי ישראל עד לכדי השבתה מלאה של המשק, הובילו את שר האוצר משה כחלון להכריז על רשת ביטחון שמטרתה לשמור על היציבות הכלכלית.

התוכנית שהציג כחלון כוללת הקלות מס, סיוע לשכירים ולעסקים קטנים, הרחבה של הלוואות והבטחות להשקעות עתידיות. ועם זאת, למרות משב הרוח האופטימי שנישב במסיבת העיתונאים שכינס שר האוצר, כשזו הסתיימה נותרו סימני שאלה רבים באשר לביצוע התוכנית. "כלכליסט" מיפה את החורים ברשת הביטחון שהאוצר יידרש לסגור כדי לעמוד בהתחייבויותיו.

שיפור תנאי אבטלה

מענק חד פעמי זעום ומקור תקציבי שאינו ידוע

הרחבת רשת הביטחון הסוציאלי שהאוצר מבקש לפרוס עבור המפוטרים החדשים והרבים כוללת קיצור תקופת האכשרה לזכאים לדמי אבטלה - מ־12 חודשי עבודה לששה חודשים בלבד. בנוסף, היא כוללת מענק מיוחד למפוטרים כדי שאלו יוכלו להחזיק את הראש מעל המים. אלא שמתברר כי מדובר במענק חד פעמי של מאות שקלים בלבד, השקול במקרים רבים לכוסות רוח למת. הבעיה הנוספת עם ההבטחה הזו היא שכלל לא ברור אם יהיה לכך תקציב.

הבטחה נוספת שניתנה במעמד זה מכינה את הקרקע ליום שבו המשק ישוב לשגרה. באוצר מבטיחים לפתוח בתכנית לשיפור ההכשרה המקצועית להשתלבות מהירה בשוק העבודה עבור העובדים שנפלטו החוצה. בינתיים אין כל תוכנית כזו. העובדים יידרשו לחכות, במקרה הטוב לפחות עד אחרי פסח.

משה כחלון

הקלה על עסקים קטנים

מענק מזערי והבטחות לא ישימות להפחתת רגולציה

לפי הכרזת כחלון החשב הכללי כבר הנחה את מוסדות המדינה להעביר כספים באופן מיידי לספקים העובדים עם המדינה. כלומר, אין שוטף 60 או 90 או 120 עד להודעה חדשה. מדובר בבשורה מצויינת אך כזו שלא תקפה לספקי מערכת הבריאות.

לצד זה התחייב כחלון על עצירת רגולציה חדשה ומתגבשת. ההבטחה הזו נשמעת לא ישימה בימים, במיוחד בהיעדר ממשלה בשנה הקרובה.

כחלון אף התחייב על מענקים לעסקים קטנים שיהיו במצוקה. לאור ההקפים — זכאות של כ־200 אלף עסקים ועצמאים מעל גיל 27 שהמחזור שלהם עד 300 אלף שקל וההכנסהחייבת עד ל־150 אלף שקל — מדובר במענק שיעמוד על עד 6,000 שקל. לעצמאים שיסיימו את השנה הזו ללא כל רווח העזרה רחוקה מלהספיק.

הרחבת האשראי

צעד פשוט ליישום שעולה שוב ושוב בהצהרות השרים

הרחבת האשראי לעסקים הוא ככל הנראה הצעד הכי פשוט מצד הממשלה, שכן הוא דורש מעט מאד עבודה ותקציב מועט יחסית.

לכן כנראה אותו מהלך הכולל תוספת 6 מיליארד שקל לקרן ערבות לעסקים (כיום עומד היקף הקרן על 2 מיליארד שקל), חוזר על עצמה שוב ושוב בהצהרות שר האוצר וראש הממשלה. העלות התקציבית של צעד כזה עומדת על מאות מיליוני שקלים לכל היותר.

הקלות מס

עסקים שמגלגלים מעל 1.5 מיליון שקל נשארו מאחור

ההצהרה המקורית של כחלון דיברה על דחיית מע"מ לעסקים בחודש. בפועל הדחייה תהיה מצומצמת יותר והיא תקפה רק לעסקים קטנים בעלי מחזור של עד 1.5 מיליון שקל. אמנם מדובר במרבית העסקים בישראל, ולאלו שזקוקים יותר מכל לעזרה, ובכל זאת, לא מה שהובטח בהתחלה.

גם ההבטחה של כחלון להגדלת מס הכנסה שלילי נותרה בינתיים על הנייר בלבד. ברשות המסים מקווים כי עד הקיץ יצליחו להגדיל ולהביא את המענק בתשלום אחד ולא ברמה החודשית.

דחיית תשלומים קבועים

משרד הפנים שם ברקס להבטחות לדחיית הארנונה

לצד דחיית המע"מ ותשלומי הביטוח הלאומי, דובר באוצר על דחיית תשלומי הארנונה לעסקים. המהלך הזה מחייב סיוע לרשויות מקומיות חלשות שיתמוטטו ללא כניסת תשלומים אלה. באוצר הבטיחו כי הסיוע יינתן, אולם ההנחייה האחרונה של משרד הפנים בנושא לרשויות המקומיות היא כי ללא תיקון חקיקה לא יינתנו פטורים או הנחות במסים העירוניים, מה שעלול לתקוע את ההבטחה הזו.

עידוד הצמיחה

הבטחה ל־5 מיליארד שקל בלי מקור או יעדים

אחת מהכרזותיו של כחלון כוללת תוכנית לעידוד הצמיחה בהיקף של 5 מיליארד שקל. בשלב זה, מדובר בהבטחה שרחוקה מלהיות תוכנית. עוד לא ברור מאיפה יגיע התקציב לממן אותה, בטח בטרם יאושר תקציב המדינה ויתבררו הצרכים הבסיסיים יותר של מערכות הבריאות, הרווחה והביטחון. מצד שני במשרד האוצר גם ככה עוד לא החליטו למה הכסף מיועד ואיך יחליטו למי להקצות אותו.

הקצאת משאבים לבריאות

התקציב למשרד הבריאות גדל, אבל עדיין לא יספיק

עד כמה שנשמע ציני, נגיף הקורונה הצליח לעשות את מה שאף ראש ממשלה ואף שר בריאות לא הצליח לעשות ב־23 השנים האחרונות. הצעדים עליהם הכריזה הממשלה הנאמדים לכל הפחות בכ־3 מיליארד שקל היו צריכים להגיע לפני בוא הנגיף, אך טוב שהגיעו כעת. לפי נתוני האוצר עד כה העבירו למשרד הבריאות תוספת תקציבית של מיליארד שקל כאשר רק הגדלת מלאי חירום ותרופות, רכש של מסיכות, ציוד מגן ומכונות הנשמה עשויים להגיע לסכום של 500 מיליארד שקל. תגבור מערך המעבדות ומד"א יכול להגיע גם ל־200־300 מיליון שקל, אך זה תקציב זמני. מנגד, עלות היוזמה לבנות כ־1,000 מיטות לחולי קורונה נאמדת בכ־900 מיליון שקל, ואלו מיטות שיישארו לנצח ויקטינו את הפער בין ישראל לביו מדינות ה־OECD. תוספת תקני כוח אדם 600 תקני אחיות, 200 תקני רופאים, 250 עובדי אחזקה במערך האשפוז, הוא צעד הכרחי.אותם רופאים, שיהפכו לעובדי מדינה או יכנסו תחת כנפיו של הסכם קיבוצי אי אפשר יהיה לפטר והם יישארו עימנו גם לאחר המשבר.