זינוק אדיר באבטלה יוסיף עוד לפחות חצי מיליון מקבלי קצבה

התרחיש הנמוך ביותר שאליו נערכים בביטוח הלאומי בעקבות משבר הקורונה הוא חצי מיליון מובטלים נוספים. התרחיש הפסימי ביותר כרגע הוא 1.2 מיליון. "ההערכה של חצי מיליון היא מאוד אופטימית", אומר מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר. העלות של כל 100 אלף מובטלים היא 550 מיליון שקל לחודש בממוצע כך שמדובר בעלות של 2.75 מיליארד שקל לחודש בתרחיש המינימום ו־6.6 מיליארד שקל לחודש בתרחיש המקסימום. יצוין כי רק בראשית השבוע עוד דיברו בביטוח הלאומי על תוספת של 200 אלף מובטלים בלבד בגל הראשון. החרפת התחזיות נובעת מהמעבר להשבתה חלקית של המשק. המספרים האלה של מובטלים אינם כוללים עצמאים שהמענקים שיקבלו יטופלו על ידי רשות המסים.

מספר משרות השכיר במשק עומד לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על 3.75 מיליון. כלומר מדובר בהערכות לאבטלה של בין 13% מהשכירים ל־32%. עד סוף החודש מצפים בביטוח הלאומי לתוספת של 150 אלף מקבלי דמי אבטלה. לשם השוואה, עד תחילת המשבר שילם הביטוח הלאומי דמי אבטלה ל־80 אלף איש בחודש, מהם כ־25 אלף חדשים.

מאיר שפיגלר מנכ"ל ביטוח לאומי צילום: אביגיל עוזי

עדיין לא ברור האם ישתנה התשלום הממוצע לאדם. מצד אחד, שירות התעסוקה דיווח בראשית השבוע על עלייה של כמעט פי 4 בשיעור האקדמאים מבין המובטלים החדשים, מ־16% ל־60%. דמי האבטלה הממוצעים המשולמים לאקדמאי גבוהים ב־15% מאלה שהמשולמים למי שאינו אקדמאי. מצד שני, החלטת הממשלה שהתקבלה השבוע לקצר את תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה משנה לחצי שנה, תוסיף הרבה עובדים חדשים וצעירים שלא הספיקו להגיע לשכר משמעותי.

בביטוח הלאומי מציינים שבמשק יש כ־380 אלף עובדים עם ותק שבין חצי לשנה. אבל כמובן עדיין לא ידוע כמה מהם ייפלטו ממקומות העבודה אם באמצעות פיטורין ואם באמצעות הוצאתם לחופשה ללא תשלום.

המצוקה של המאבטחים

בינתים הולכים ומתבררים עוד ועוד ציבורים שדמי האבטלה אינם פותרים את המצוקה שהם נקלעו או צפויים להיקלע אליה. אחד מהם הוא ציבור המאבטחים ועובדי הניקיון בני 67 ומעלה שאינם זכאים לדמי אבטלה אם יפוטרו או יוצאו לחל"ת. בחלק גדול מהמקרים מדובר בעולים חדשים שעובדים כיוון שאין להם פנסיה.

הפעיל החברתי אלכס טנצר מציין כי הופסקה עבודתם של מאבטחי מוסדות החינוך. אבל אם הם בני 67 ומעלה, לדבריו "קצבאות הזקנה שהם מקבלים לא יספיקו להם להוצאות הקיום". בעיה קשה יש גם למי שהיו מובטלים עוד לפני המשבר ומסיימים בימים אלה לקבל את דמי האבטלה שלהם. הם עתידים להישאר בלי כל הכנסה למרות שאין עכשיו להם כל סיכוי למצוא עבודה חדשה.

מתחילת חודש מרץ ועד אתמול לפנות ערב השלימו את הרישום בשירות התעסוקה יותר מ־110 אלף איש, גידול של כ־68%, לעומת 160 אלף דורשי עבודה שהיו רשומים בשירות עם תחילת המשבר. מספר הנרשמים עד אמצע חודש מרץ גדול פי ארבעה ויותר מכל הנרשמים בפברואר. אתמול בין חצות ועד לפנות ערב נרשמו 55 אלף איש, מתוכם 70% בחופשה ללא תשלום. כלומר נראה שבמשק יש מגמה כללית להעדיף הוצאה לחופש ללא תשלום על פני פיטורים. המשמעות של עובדה היא בעצם העברת האחריות לשכר חלקי של העובדים מהמעסיק לביטוח הלאומי. הבעיה היא שמי שייפלטו בסופו של דבר ממקום העבודה כבר ימצו את זכאותם לדמי אבטלה ויישארו ללא הכנסה בתקופה שיצטרכו לחפש עבודה.

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור העריך ש"בין עשרה לעשרים אחוז מדורשי העבודה שהוצאו לחל"ת, לא יחזרו לשוק העבודה מיד עם סיום משבר הקורונה". מדובר לפי ההערכה הנמוכה של חצי מיליון מובטלים ב־50 עד 100 אלף איש ולפי ההערכה הפסימית יותר של 1.2 מיליון ב־120 אלף עד רבע מיליון שיישארו ללא עבודה לאחר המשבר. לדברי גראור, "ההתמודדות עם השלכות המשבר צפויה להימשך עוד חודשים אחריו, ושירות התעסוקה עושה את כל המאמצים לסייע לאותם אנשים. יש לנו גם היום משרות פנויות בנמצא, ונעשה את הקישורים בין המעסיקים שצריכים אותנו עכשיו לבין דורשי העבודה המתאימים".

דילוג מעל שירות התעסוקה

במהלך הלילה שבין יום שני לשלישי פנו לשירות התעסוקה 100 אלף איש, אבל הצליחו להירשם רק 15 אלף מתוכם. בעקבות הקושי של שירות התעסוקה לרשום את המוני המובטלים החדשים, נשקלת באוצר האפשרות לפטור את המבוטלים מהרשמה בשירות התעסוקה ולאפשר להם להירשם ישירות בביטוח הלאומי בלי לעבור בשירות התעסוקה. מהביטוח הלאומי נמסר כי "בעקבות קריסת אתר שירות התעסוקה הביטוח הלאומי דרש וקיבל הסכמה מהממשלה לקצר את הבירוקרטיה ולהפנות את זכאי דמי האבטלה ישירות לביטוח הלאומי ולהגיש בקשה באופן מקוון ולמצות את זכויותיהם בלי לעבור דרך לשכת התעסוקה".

את התמונה מסבכת תגובת שירות התעסוקה שמסר: "איננו מכירים הנחיה כזו והדבר עומד בניגוד לחוק". בתגובה מסר מנכ"ל הביטוח הלאומי שפיגלר כי "ההנחיה סוכמה עם סגן ראש אגף התקציבים אלון מסר ונכתבות תקנות". בעיה נוספת שעומדת כנראה על הפרק היא השאלה האם עובדי הביטוח הלאומי מוכנים ו/או מסוגלים לקלוט את הנרשמים בלי שרות התעסוקה. מבחינת שירות התעסוקה, מדובר במאבק על עצם זכות הקיום של השירות בתקופת החירום, שכן רוב הנרשמים אליו עושים זאת בשל הרצון לקבל דמי אבטלה.

משירות התעסוקה נמסר כי "לא בוטלה חובת הרישום לדורשי העבודה בשירות התעסוקה והיא חלה באותו אופן שהיה עד כה. שירות התעסוקה ער לקשיים ברישום לנוכח משבר הקורונה וימשיך לייצר פתרונות ולהקל על הנרשמים בכל דרך שניתן. אנו מאפשרים גם הירשמות ידנית בלשכות, ללא תור וללא פגישה עם מתאם השמה". עקב העומסים באתר שירות התעסוקה הודיע השירות שכל מי שיירשם עד ה־26 במרץ יוכר כאילו נרשם ב־15 במרץ.