למרות הקורונה, הציבור הישראלי פחות פסימי לגבי מצבו הכלכלי
עפ"י סקר אמון הצרכנים של הלמ"ס, בחודש פברואר עמד מדד זה על מינוס 6%, לעומת מינוס 9% בחודש ינואר. סקר החודשי משקף את הערכות הצרכנים לגבי השינויים הצפויים במצב הכלכלי
- מדד אמון הצרכנים: עלייה בפסימיות של הציבור באשר למצב הכלכלי
- מדד אמון הצרכנים ל-2019: הישראלים פסימיים יותר
- הלמ"ס: הציבור הרבה יותר פסימי לגבי שיפור במצב הכלכלי
סקר אמון הצרכנים מתבצע מדי חודש בקרב בני 21 ומעלה ואוסף מידע על הערכות הצרכנים באשר לשינויים הצפויים במצב הכלכלי. המדד הוא בטווח שבין מינוס 100 לפלוס 100, כך שככל שערך המדד נמוך יותר, הדבר מעיד על פסימיות רבה יותר בציבור, וככל שהוא גבוה יותר - על אופטימיות רבה יותר. המשמעות של השיעור שלילי, הוא ההפרש בין שיעור הנשאלים שענו כי המצב הכלכלי שלהם ושל המשק ישתפר בעתיד, לבין אותו שיעור מבין הנשאלים שענו את התשובה ההפוכה.
בפילוח לפי מדדי המשנה שמרכיבים את המדד, הערכות הציבור (הפרטים) בנוגע לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה הן שליליות (4%-), אולם ציפיות הפרטים בנוגע לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה חיוביות מאז נובמבר 2015 ומעידות על אופטימיות זהירה (5% בפברואר, לעומת 7% בחודש ינואר).
עוד מלמדים הנתונים, כי הפסימיות בקרב מי שאינם מועסקים גדולה יותר בהשוואה למועסקים, עם ערך מדד שלילי של מינוס 9% ומינוס 4% בהתאמה. גם בקרב חסרי תעודת בגרות עמד המדד על שיעור שלילי של 9%, בהשוואה לשיעור שלילי של 6% בקרב בעלי הכנסה תיכונית ולעומת 3% בקרב בעלי תעודה אקדמית.
באוכלוסייה הערבית היה המדד על שיעור שלילי של 17% ומצביע על פסימיות רבה יותר משל קבוצת האוכלוסייה היהודית - מינוס 4%.