המועצה הארצית אישרה: מ-2021 כל בנייה תחויב לעמוד בתקן ירוק

המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אישרה היום (ג') כי תקן בנייה ירוקה (ת"י 5281) יהפוך למחייב החל מהשנה הבאה (2021). התקן הישראלי לבנייה ירוקה נכתב בשנת 2005 וכלל במקור התייחסות לשני סוגי מבנים: מגורים ומשרדים. יחד עם זאת התקן היה עד היום וולונטרי, ולשם המחשה לא נכלל בפרויקטים של מחיר למשתכן ובמרבית ערי הפריפריה.

במהלך השנים, תקן הבנייה הירוקה הפך למחייב רק ביישובים החזקים - בערי פורום ה-15 ולא ביישובי הפריפריה, בין היתר בשל החשש כי הבנייה הירוקה תייקר את הדירות בישובים חלשים. כך, בעוד תושבי הערים החזקות מרוויחים מהיעילות האנרגטית של המבנים ומחיסכון כספי בעלויות של חשמל ומים - התושבים בערי הפריפריה נשארו מאחור. לשם השוואה, בין השנים 2014-2017 אושרו רק 32 תכניות המחייבות בנייה ירוקה מחוץ לערי הפורום ה-15, לעומת כ-400 תכניות שאושרו בערי הפורום עצמן.  

בנייה ירוקה צילום: באדיבות אקו-בילד

עם השנים ירדו מחירי חומרי הבנייה אשר עומדים בתקן הירוק והדבר חלחל גם לחלק מחברות הבנייה אשר הבינו כי יש לכך חשיבות רבה גם ברמה הסביבתית וגם מסייע למכירות היות וגם רוכשי הדירות החלו להבין בחשיבות הדבר ולדרוש זאת. כיום, בנייה ירוקה אינה יקרה משמעותית בהשוואה לבנייה סטנדרטית וחלק מהניקוד של התקן ניתן להשיג רק באמצעות מודעות סביבתית המלווה בתכנון הגיוני, כגון העמדה נכונה של הבניין בהתאם לכיווני האוויר והשמש.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה אשר הוצגו כרקע לחברי המועצה, שליש מפליטות החממה בישראל נגרמות ממבנים, כאשר מתוך כלל המבנים, כ-30% מצריכת החשמל היא בבתי מגורים, ולכן לכל חיסכון בחשמל שיתקבל בזכות התקן המחייב יעילות אנרגטית יש השפעה רחבה על כלל המשק. עוד עולה מהנתונים, כי 30% מהחשמל הביתי מתבזבז על מיזוג וחימום.

בישראל מיוצרים מידי שנה כ-7.5 מיליון טונה של פסולת בנייה

נתון נוסף נוגע לנושא הפסולת המיוצרת בתהליך הבנייה. דירה בשטח של 100 מ"ר אחראית לכ-20 טונה של פסולת בממוצע, ובישראל מיוצרים מידי שנה כ-7.5 מיליון טונה של פסולת בנייה ועודפי עפר. לנתונים הללו אין התאמה להיבט המחזור, ואתרי המחזור מסוגלים לקלוט רק 2.7 מיליון טונה מתוכם, והשימוש בחומרים ממוחזרים מגיע רק ל-500 אלף טונה. המסקנה העיקרית אשר עולה מהנתונים היא כי יש לייצר מבנים יעילים וחסכוניים יותר אשר בין היתר ימנעו בזבוז של מים וחשמל, אך גם יאפשרו מגורים בריאים יותר בזכות שימוש בחומרים ידידותיים יותר לסביבה ולאדם.

בישראל קיים תקן 5281 לבנייה ירוקה, אשר עודכן מספר פעמים ובפעם האחרונה בשנת 2016. התקן מאפשר צבירת ניקוד בהתאם לקריטריונים שונים, כאשר במסגרת זו צובר הבניין כוכבים בהתאם לניקוד המחולק לנושאים. כוכב אחד הוא המינימום, והמקסימום הוא 5 כוכבים. הניקוד מתחלק כך שהחלק הגדול ביותר (38%) נוגע לאנרגיה, לאחר מכן בחלק של בריאות ורווחה ניתן לצבור עד 19%, ועד 14% מהניקוד ניתן לצבור בחלק הקרקע. סעיפים נוספים יקבלו ניקוד נמוך יותר – מים וחומרי בנייה – 8% כל אחד, תחבורה – 4%, פסולת – 4%, ניהול – 5%. בישראל נבנו עד כה (נכון ל-2019) כ-500 מבנים ירוקים הכוללים כ-16.5 אלף יח"ד, ו-2,100 מבנים נוספים נמצאים בבניה בימים אלה.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, ציינה כי "סוף סוף תקן הבנייה הירוקה שהיה וולונטרי הופך למחייב ויעשה צדק חברתי. מי שלא נהנה עד היום מהתקן היו בעיקר תושבי הפריפריה ואנחנו משנים את זה. החובה בתקן בנייה ירוקה הינו צעד אחד משורה של מהלכים שמינהל התכנון מקדם לאור שינויי האקלים. אימוץ תקנים וסטנדרטים לבנייה ירוקה עשוי להוביל לחיסכון של כ־20%-30% בצריכת האנרגיה במבנים, להפחית את פליטות גזי חממה בערים ולצמצם את הצורך בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות ומורכבות".

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, ציין כי "אימוץ תקן בנייה ירוקה יוביל להקמת מבנים יעלים אנרגטית, אשר יתרמו לרווחת הציבור הן בחסכון בהוצאות האנרגיה והן בהפחתת הפלטות לאוויר - לשמירה על אוויר נקי יותר ולהפחתת ההשפעה על שינוי האקלים".

זאב בילסקי, ראש מטה הדיור הלאומי ויו״ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה ציין כי "לפני כעשר שנים, עוד בהיותי חבר כנסת וראש שדולת האיכות בכנסת הגשתי הצעת חוק להחלת תקן בנייה ירוקה. לשמחתי, אני סוגר מעגל בימים אלה כאשר כיו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה אנו מביאים לאישור את התקנות החדשות להחלת התקן לבנייה ירוקה באופן מחייב בכל הארץ. בדומה לתקנות דודי החשמל שאישרנו לפני מספר חודשים גם כאן, בבנייה ירוקה הנהנים העיקריים הם תושבי מדינת ישראל שבזכות הבנייה הירוקה יצמצמו את חשבונות החשמל בכעשרים אחוזים ובכך נפחית את פליטת גזי החממה הנגרמים בשל כך ונבטיח איכות חיים טובה יותר לילדינו ולנכדינו".