תקן הבנייה הירוקה: מבני הציבור נותרו בחוץ, המתקנים הסולאריים הגדולים יישארו על האדמה

התקן המדובר נולד לפני עשור וחצי, והוא קובע מדדים של בנייה ירוקה לכל מבנה לרבות שימוש בתאורה, פינוי פסולת, ייצור חשמל ושימוש בחומרים. הבעיה הגדולה היא שבצד השמחה הגדולה על אישור התקן, מי שהוחרג ממנו הם כל מבני הציבור שמסוגלים להכיל לפחות 1,000 איש. מדובר במבנים גדולים, בעל שטח גג גדול, שהם לכאורה המועמדים הכי טובים להצבת מערכות סולאריות לייצור חשמל "ירוק", עם יכולת ייצור של מאות ואלפי מגה וואט ברחבי הארץ.

כזכור, ממשלת ישראל רחוקה מהיעדים שהיא הציבה לעצמה בכל הקשור לייצור חשמל מאור השמש. ב-2009 קבעה הממשלה שעד סוף 2014 לפחות 5% מייצור החשמל יתבצע מאנרגיות מתחדשות, ועד שנת 2020 היקף הייצור הזה יוכפל. בפועל, נכון לפברואר 2020 סך ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות מגיע לכ-7% בלבד, כלומר הממשלה פספסה גם את היעד הראשון וגם את היעד השני. הסברה היא שעד סוף השנה הזו אולי נגיע ליעד שהיה צריך להיות בינואר (10%) כאשר רשות החשמל כבר יצאה בקול קורא, לאחר הצהרות משרד האנרגיה, להרים את הרף החדש ל-2030 מכ-17% ייצור חשמל "ירוק" במקור לרף חדש של כ-30%.

(ארכיון) צילום: שאטרסטוק

אז לאיפה נעלמה הדוגמה האישית של מוסדות השלטון המקומי בעידוד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, ומה עושה הממשלה בנידון? בינתיים שום דבר. התירוץ הרשמי הוא שבהעדר תקציב חסר כסף ולכן אף אחד לא רוצה להתחייב, אבל במשק האנרגיה טוענים שאף ראש עיר לא רוצה להכנס לפרויקט שהוא יחנוך אותו (כלומר יהנה מהחסכון בחשמל וצמצום ההוצאות) רק בעוד 7 או 8 שנים, היא תקופת ההחזר המוכרת בשוק, או במילים אחרות אותו ראש עיר שינחה להקים מערכות כאלה לא יזכה לגזור את הסרט של המתקן עם הבשורה שהוא חוסך חשמל לרשות בה הוא מוצב.

מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה נמסר בתגובה: "לאור קשיי מימון, הוחלט כי בשלב הראשון תקן הבנייה הירוקה לא יחול על מבני התקהלות ציבורית שמעל 1,000 מ' שנבנים ע"י הרשות המקומית. על אף שמדובר בהיקף מבנים מצומצם, מינהל התכנון ימשיך את השיח את הגורמים הרלוונטיים על מנת שהתקן יחול על כלל המבנים בהקדם"

ממרכז השלטון המקומי נמסר: "במסגרת תקנות בנייה ירוקה שתאושרנה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, השלטון המקומי מתחייב להקים מוסדות חינוך שיעמדו ב-40 נקודות מתקן בנייה ירוקה. המדובר על צעדים משמעותיים ביותר, שיאפשרו בנייה בת קיימא באלפי כיתות לימוד וגני ילדים שייבנו מדי שנה, לרווחת התלמידים בישראל. הנ"ל הינו פרי עבודה משותפת ופורה של המשרד להגנת הסביבה, מרכז השלטון המקומי ומנהל התכנון".