זינוק בבנייה הירוקה, אבל בעיקר במרכז

למרות גידול חד בכמות התוכניות המחייבות עמידה בתקן הישראלי לבנייה ירוקה, במשרד להגנת הסביבה מזהירים כי מרבית הדירות שתושביהן ייהנו מהחיסכון בעלויות, יהיו באזור המרכז.

כך עולה מדו”ח שערך אגף התכנון הסביבתי במשרד להגנת הסביבה אשר יוצג היום בכנס השנתי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה בתל אביב.

בנייה ירוקה היא שם כולל למגוון פעולות בתחום התכנון והבנייה שמטרתן לצמצם נזק סביבתי בעת הבנייה ובמשך השימוש במבנה. בין היתר תורמת הבנייה הירוקה להפחתת הצריכה בחשמל ומשמשת ככלי של המשרד להגנת הסביבה ושל מוסדות התכנון לצמצום של זיהום האוויר בישראל.

ירוק עולה

ב־2014 הוחלט כי מבנים ממשלתיים יוקמו על פי התקן לבנייה ירוקה, וערי פורום ה־15 — ארגון הגג של הערים המאוזנות כספית ואינן זקוקות למענקי איזון מהמדינה — החליטו להטמיע את התקן כמחייב בהיתרי בנייה, באופן מדורג בכל מיזמי הבנייה בתחומן. ביתר חלקי הארץ, נותרה העמידה בתקן כוולונטרית בלבד, ועל כן השיפור בנתונים מצוי בתחום אחריותם של מוסדות התכנון.

מהדו”ח עולה כי מ־2014 יש עלייה בחיוב לעמוד בתקן בנייה ירוקה בתוכניות שמאשרים מוסדות התכנון, כאשר ב־2018 חלה עלייה משמעותית במספר היחידות שאושרו, כך שמתוך 151 אלף יחידות דיור שאושרו בשנה זו, 90 אלף יחידות דיור — המהוות 58% מכלל היחידות — מחייבות עמידה בתקן. זאת לעומת 38 אלף יחידות דיור בלבד שאושרו ב־2017 וכללו חיוב עמידה בתקן — 30% מסך הדירות המאושרות; וכ־9,000 דירות ב־2015 — כ־9% מכלל הדירות.

פערים באיכות הבנייה

על פי הדו”ח מרבית היחידות המתוכננות להיבנות בשנים הבאות לפי תקן בנייה ירוקה מרוכזות באזורי הביקוש והמרכז והרשויות שבהן לא אושרו בשנת 2018 תוכניות הכוללות בנייה ירוקה הן בית שמש, חדרה, יבנה, טייבה, יהוד, מודיעין, נהריה, עפולה, קריית אתא, קריית גת, רכסים, ושדרות.

בדו”ח נבדקו 301 תוכניות מאושרות רלוונטיות, כאשר 175 מתוכן כוללות חיוב לעמידה בתקן. 128 מתוכן אושרו בערי פורום ה־15 כלומר 73% מהתוכניות המחייבות עמידה בתקן לבנייה ירוקה מצויות בערים היותר מבוססות בישראל. "ישנו פער ניכר בהטמעה של התקן לבנייה ירוקה בין ערי פורום ה־15 ובין יתר הערים במדינת ישראל", נכתב. "עולה החשש להגדלת הפערים באיכות הבנייה וביעילות המבנים בין המרכז לפריפריה.

"נראה שהערים במרכז הארץ ניצבות בחזית הבנייה החדשנית בזמן שיתר הערים נותרות מאחור. משקי הבית הפרטיים בערי המרכז ירוויחו מהיעילות האנרגטית של המבנים וייבנו מחיסכון כספי לטווח ארוך, ואילו דיירים בערי הפריפריה לא ייהנו מהטבה זו. החלטות פורום ה־15 לאימוץ התקן והעדר אימוץ לאומי של התקן לבנייה ירוקה יוצרים ומגדילים את הפער באיכות הבנייה בין ישובי המרכז לישובי הפריפריה. בתוכניות שבהן המדינה היא לא היזם, לא הוכנס חיוב לעמידה בתקן לבנייה ירוקה באופן גורף".

כדי להתמודד עם פער זה, פנו במשרד להגנת הסביבה כבר לפני חצי שנה למינהל התכנון בדרישה להחיל את העמידה בתקן בנייה ירוקה בהוראות התכנון והבנייה, והנושא מצוי בבחינה במועצה הארצית לתכנון ובנייה. בדו”ח ממליץ המשרד על “אימוץ גורף ואחיד של הבנייה הירוקה בתקנות לתכנון והבנייה ברמה הלאומית" עוד צוין כי "מומלץ להתבסס על הניסיון שנצבר בערי פורום ה־15 ולחייב את התקן לבנייה ירוקה בהדרגה בתקנות התכנון והבנייה כתקן ארצי מחייב. חיוב מדורג של כלל המגזרים: מגורים, מסחר, תעסוקה, תיירות, ומבני ציבור. חיוב שכזה יועיל לכל המשק בטווח הרחוק ויביא לצמצום פערים".

לדברי עורך הדו”ח, האדריכל רן אברהם מהמשרד לאיכות הסביבה, "על פי הבדיקות הכלכליות שנעשו בתחום העלות הנוספת ליחידת דיור שעומדת בתקן בנייה ירוקה נעה בין 0 ל־5,000 שקל בלבד, בעוד החיסכון למשק בית מגיע ל־40 אלף שקל ב־20 שנה. בראייה מצטברת של 12 אלף יחידות הדיור שנבנו עד כה בבנייה ירוקה בישראל, עד 2030 תחסוך המדינה בעלויות עקיפות 1.4 מיליארד שקל כתוצאה מחיסכון בחשמל וזיהום אוויר".

עורך הדו”ח אדריכל רן אברהם. פערים בבנייה ירוקה צילום: אפי שמח

מפגרים אחרי העולם

בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ דוחים את הערכת העלויות של אברהם וטוענים כי העלות הנוספת לבניית יחידת דיור על פי התקן היא גבוהה בהרבה, בהתאם לרמה שבה דורשת הרשות המקומית לעמוד. "יש הבדל אם הבנייה הירוקה מתבצעת במרכז הארץ או באזורים שבהם יש מזג אוויר קיצוני יותר, ואז העלויות הן שונות. אנחנו תומכים בהחלת התקן על כל המבנים שנבנים במדינה, ללא קשר למי בונה אותם, בין אם פרטי או בין אם המדינה, וגם כדי שלא יווצר מצב שבו פרויקט בנייה מסוים, סובל מנחיתות ותחרות מול פרויקט בנייה אחר", אומר סגן נשיא ויו"ר אגף בנייה חוזית בהתאחדות ניר ינשובסקי.

"ישראל מפגרת אחרי העולם בתחום הבנייה הירוקה, וכדי שהבנייה הירוקה תהייה ברמת איכות ראויה, הממשלה צריכה לתת תמריצים. לא ייתכן שהחלת התקן נופלת רק על כתפי היזם. כולם מרוויחים מהבנייה הירוקה: הדייר, הרשות המקומית, המדינה ורק היזם נאלץ לשאת בעלויות". ממינהל התכנון נמסר: “מינהל התכנון פועל להחיל את תקן הבנייה הירוקה ברמה ארצית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, וכל נושא חדש מצריך התארגנות ההדרגתית של הקמת מערך תומך של בקרה, תכנון ובדיקות”.