אסם מקימה זרוע לקידום מיזמים בתחום הפודטק

אסם נכנסת לתחום הפודטק, אחרי שהחברה־האם נסטלה הפסידה את ההזדמנות להיכנס לחממת הפודטק במימון המדינה בקרית שמונה.

ל”כלכליסט” נודע כי חצי שנה אחרי ביקורו של מארק שניידר, מנכ"ל קבוצת נסטלה העולמית במפעלי אסם, מקים הקונצרן השוויצרי זרוע חדשנות (Open Innovation) בישראל.

 נסטלה הקימה לאחרונה מרכז חדשנות פתוחה בבסיסה בשוויץ, וישראל היא המדינה הראשונה אליה מורחב המהלך.

בן־אסאייג. “אין מגבלת תקציב” צילום: איציק שוקל

המהלך של נסטלה צפוי לאפשר ליזמים ישראליים חשיפה למדעני ומפעלי נסטלה הפועלת ב־250 מדינות ברחבי העולם. במסגרת הביקור של שניידר בישראל, כבר הוצגו בפניו פיתוחים על ידי יזמים במתכונת טד והוא ביקר במרכז פרס לחדשנות.

בשונה מחממת הפודטק של שטראוס והחממה שצפויה לקום בצפון הארץ על ידי תנובה, טמפו, OurCrowd ו־Finistere, הפעילות של נסטלה אינה נעזרת במימון המדינה ולכן צפויה לשרת בשלב הראשון בעיקר את אסם ונסטלה. “הפעילות של נסטלה ברחבי העולם מהווה יתרון על גופים מקומיים, שיתקשו לשווק טכנולוגיה שפותחה בחממה שלהם בשווקים גדולים כמו אירופה או ארה”ב”, אומר מנכ”ל אסם, אבי בן־אסייאג, ל”כלכליסט”.

הבדל נוסף נוגע לכך שנסטלה לא מגבילה את מספר המיזמים או את משך הפיתוח, ואף לא מגדירה תקציב לכך. "לא הוגדר תקציב, אבל אני מעריך שמדובר בהשקעה של מיליוני שקלים בשנה לכל פיתוח. אני מעריך שנוכל לראות בסוף השנה לפחות שני סטארטאפים ישראלים נכנסים לשוק הגלובלי. כשיש עשרות טכנולוגיים ומפעל שעומדים לרשות היזם, אין לזה מחיר, וזה מאפשר לעבוד על כמה פרוייקטים, בלי למדוד את ההשקעה שמהווה חלק מתהליכי פיתוח פנימיים".

לדברי בן־אסייאג, בנסטלה הבינו כי תחום הפודטק הישראלי מתפתח במהירות בשנים האחרונות, בהשפעת מגמות גלובאליות ובהן שינויי אקלים, שינוים בצרכים של הצרכנים, חוסר משאבי טבע, בזבוז מזון ואתגרים תזונתיים, והחליטו להשיק באסם פעילות שתוביל את התחום, על מנת לייצר שיתופי פעולה בין אסם ונסטלה לבין סטארטאפים הפועלים בעולמות המזון.

מי שתוביל את התחום היא גופנה ליס־רובין, שכיהנה כמנהלת מרכז הפיתוח של נסטלה בשדרות ומחלקת פיתוח הדגנים בשוויץ. הפעילות בישראל תהיה בכפיפות למעוז גרופר, המדען הראשי של אסם, ולפרנק למן, ראש החדשנות הפתוחה בלוזאן.

"נסטלה היא מעצמה עולמית במזון שבוחרת לפעול בפיתוח חדשנות בשיטה שונה. יש לה חממה ענקית בלוזן בשוויץ בה יש מאות עובדים, והם נהנים מתקציב שנתי של 3 מיליארד פרנק שוויצרי בשנה לטובת פיתוח חדשנות. לחממות שקיימות יש יתרונות, אבל גם מגבלות בניהול טכנולוגיות כי בסוף היום זה כסף ציבורי ולכן זה צריך לשרת קודם את המדינה שממנת את הפיתוח", הוסיף בן־אסייאג.

לדברי בן־אסאייג, נסטלה הבינה שיש בישראל פוטנציאל עצום ולכן בחרה לפתח קשר עם מוסדות מחקר וסטארט־אפים ישראלים באופן מסודר, ולא באמצעות ביקורי משלחות אחת לחצי שנה. זרוע החדשנות הפתוחה תהיה גוף שיעבוד בצמוד לאותם גורמים וילווה אותם, תוך מינוף היכולות של 9 מפעלים שמסוגלים להכיל הרבה נסיונות בקווי הייצור. לדבריו, “כל מיזם שיעבור את השלב הראשוני של הפיתוח, ייחשף מיידית לכל מדעני נסטלה ויייכנס ישירות לארגון שמגלגל פעילות שנתית של 100 מיליארד דולר”.