בהיעדר הכרעה פוליטית, הכדור יגולגל ליועמ"ש

הליכה לסבב בחירות נוסף, בפעם השלישית בשנה, תשלש את זמן השיתוק של הממשלה והכנסת מחמישה חודשים (תקופת הביניים שבין ההחלטה על הליכה לבחירות בדצמבר 2018 למועד הקמת הממשלה שתוכנן למאי 2019) לשנה וחצי (בהינתן שכעת הצפי להקמת ממשלה חדשה הוא יוני 2020). לתוהו ובוהו השלטוני ולניחוח העז של אינטרסים פוליטיים אישיים שמניעים את ההליכה לבחירות שוב ושוב תורמת לא במעט העבודה שבמהלך תקופת ביניים זו הוחלפו כמחצית משרי הממשלה – במרבית המקרים כדי לשרת בריתות פוליטיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מה יעשה בג"ץ

באוויר כבר מרחפת השאלה האם ניגרר לבחירות רביעיות? זאת לאחר שהסקרים שפורסמו בימים האחרונים משקפים מאזן כוחות זהה כמעט לתוצאת הבחירות לכנסת ה-22. מספר המנדטים של המפלגות לפי הסקרים לא משתנה משמעותית. לכן, על פניו, אין פתרון נראה לעין לפלונטר הפוליטי שליווה אותנו בחודשים האחרונים – אלא אם כחול לבן יסכימו לשבת תחת נתניהו, אם נתניהו יסכים שבני גנץ יכהן כראש ממשלה ראשון ברוטציה, או אם אביגדור ליברמן יסכים לחבור לממשלת ימין צרה או לתמוך בממשלת מיעוט לצד המפלגות הערביות.

נתניהו מקווה בכל זאת שיצליח להגדיל את גוש הימין בסיוע מפלגת הימין החדש, שכעת אחד מבכיריה, נפתלי בנט, הוא שר ביטחון בפועל, ובאמצעות חבירה של איחוד מפלגות הימין ועוצמה יהודית. מוקדם לומר אם מהלכים אלה יגדילו את גוש הימין שעומד על פי הסקרים האחרונים על 52–55 מנדטים, אבל זו תהיה משימה קשה ומורכבת מאוד.

בנימין נתניהו צילום: רויטרס

בהינתן מצב עניינים זה ההכרעה עשויה לעבור למגרש המשפטי, על אף שראשיה היו מעדיפים שהציבור יחליט מי ינהיג את המדינה – ולא הם עצמם. היועמ"ש אביחי מנדלבליט יידרש להכריע בקרוב האם בנימין נתניהו, שנגדו תלוי ועומד כתב אישום באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, יוכל לקבל את המנדט להרכבת הממשלה הבאה. מנדלבליט נמנע עד כה מהבעת עמדה בסוגיה זו וגלגל את הכדור למערכת הפוליטית ולציבור.

עם זאת, בחודשים האחרונים כבר נערכו התייעצויות בשאלת הטלת המנדט על נאשם בפלילים בין מנדלבליט וצוותו לבין היועצת המשפטית של בית הנשיא אורית קורינלדי סירקיס והיועץ המשפטי לכנסת איל ינון. בשבוע החולף ביקש בג"ץ לקבל את עמדת היועמ"ש בשאלת המשך החזקתם של תיקים מיניסטריאליים על ידי נתניהו. ככל שמנדלבליט לא ינדב חוות דעת על ההתכנות להענקת המנדט להרכבת הממשלה לנתניהו, ניתן להניח שבג"ץ יבקש זאת ממנו בעקבות עתירות שיגלגלו את הנושא לפתחו.

כחלון בדרך החוצה

המדינה תפעל תחת תקציב המשכי החל מ־1 בינואר 2020, ככל הנראה תחת שר אוצר שכבר הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. במערכת הפוליטית מתרבות ההערכות שלפיהן כחלון צפוי להודיע בימים הקרובים על פרישתו, בתום ארבע וחצי שנות כהונה כשר אוצר בממשלת נתניהו. בתשובה לשאלת "כלכליסט" האם בכוונתו לפרוש כבר היום לאחר ההכרעה על הליכה לבחירות נוספות השיב כחלון בשלילה. עם זאת, כחלון ככל הנראה אינו מתכוון להתמודד לכנסת ה־23 במסגרת רשימת הליכוד, על אף שחתם על הסכם מיזוג בין כולנו לליכוד רק לפני כמה חודשים.

בני גנץ צילום: אי פי איי

לשאלת המשך כהונתו באוצר, גם בתרחיש שלא יתמודד על מקום בכנסת הבאה, מסרב כחלון להתייחס. מבחינת כחלון העיתוי טוב לפרישה: מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן "ניקה" אותו ואת בכירי משרדו מהחשד, לפחות זה הפלילי, לעיוות נתוני הגירעון בסוף השנה שעברה, וגם מהחשד שלחצים פוליטיים הובילו לדחיית פרסום תחזית הגרעון לשנת 2019. לכשיפורסם דו"ח מבקר המדינה על הגירעון לאחר הבחירות, במהלך מרץ 2020, כחלון כבר לא יהיה בתפקידו.

יתרה מכך, כחלון, שהרעיף מיליארדים על הציבור, וקיבל סטירת לחי כשמפלגתנו התרסקה באפריל מ־10 ל־4 מנדטים, לא יצטרך להתמודד עם החריגה הגדולה מיעד הגירעון בשנת 2019, שרק תלך ותתעצם גם במסגרת התקציב ההמשכי שייושם במהלך רובה של 2020.

כשהכנסת משותקת, אין מי שיבקר את המבקר ח"כ קארין אלהר: "הכאוס הפוליטי מביא אותנו למצב בו איש הישר בעיניו יעשה. העובדה שכבר שנה אין ועדה שתפקח על פעילות מבקר המדינה צריכה להדיר שינה מעיני אזרחי המדינה" צבי זרחיה לכתבה המלאה 

גם בחזית היחסים עם רה"מ נתניהו הגזרה רגועה: יחסיהם של השניים ידעו עליות ומורדות, אבל שר האוצר שהכריז לפני הבחירות בספטמבר ש"נתניהו לא יוכל לכהן תחת כתב אישום" – לא חזר על כך לאחר הבחירות. בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון, טרם אישורה של המשך תוכנית למשתכן החמיא לו נתניהו: "אם לא היינו מתערבים בשוק הדיור, מחירי הדיור היו מאמירים. כל הגרפים והעקומות מראים את זה", אמר נתניהו. רה"מ, שבעבר קרא לשרים "תהיו כחלונים", ביקש: "משה תכין לשבוע הבא סקירה על מה שעשינו במחירי הדיור. השרים חייבים לדעת על זה".

פרישת כחלון עשויה להוביל למחיקתה הסופית של כולנו בת החמש בלבד, לאחר שכבר התמזגה לליכוד, אבל כיום עדיין חברה בה חברת כנסת אחת: יפעת שאשא ביטון, המכהנת גם כמ"מ שר השיכון. כפי שפורסם ב"כלכליסט" אחת הסיבות להישארותה של ביטון תחת המותג כולנו נבעה מהצורך של כולנו לזכות בכספי מימון מפלגות ותקציבים מפלגתיים במהלך כהונת הכנסת – כדי לכסות על חובות עבר. מרכז הליכוד אמנם אישר ביום ראשון האחרון כי רשימת המפלגה לכנסת ה־23 תהיה זהה לזו שהתמודדה לכנסת ה־22, אבל בהינתן שיוכה המפלגתי של ביטון, והעובדה כי אינה מזוהה עם הליכוד ואינה חברה במפלגה – עלולה להתעורר דרישה בליכוד שתפנה את מקומה ברשימה. לעומת זאת שר הכלכלה אלי כהן עזב את כולנו וחזר לליכוד, ומקומו ברשימה מובטח.

הפיקוח נעלם

במצב שנוצר הכנסת לא מפקחת על משרדי הממשלה ועל עצמה: מלבד היעדר פיקוח על מבקר המדינה (ראו מסגרת) מאז דצמבר 2018 עת פוזרה הכנסת ה־20 ועדות הכנסת משותקות לחלוטין. הוועדות הזמניות היחידות שהוקמו הן ועדת הכספים, ועדת חוץ וביטחון, והוועדה המסדרת. יתר ועדות הכנסת לא קמו משום שלא נהוג להקימן טרם מוקמת קואליציה. כתוצאה מכך, מזה שנה שאין פיקוח פרלמנטרי הולם על פעולות הממשלה. ועדת הכספים הזמנית עוסקת ב"כיבוי שריפות" ובעיקר בהעברות תקציביות ואישור צווי מכס.

ועדת הכלכלה שהיא ועדה כלכלית משמעותית, שבראשה עומדת מסורתית דמות מהאופוזיציה, מופקדת על פיקוח של משרדי התחבורה, התקשורת, השיכון, האנרגיה, התיירות, החקלאות ועוד. גם היא מושבתת מזה שנה. כתוצאה מכך לא נערך למשל דיון על יוזמתו של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' "נתיב פלוס" שעוררה מחאה ציבורית נרחבת ולדעת מומחים יצאה לדרך ללא הערכות מספקת.

דוגמה נוספת להעדר במה רשמית לדיון ציבורי הוא השיח ההולך וגובר על תופעות הלוואי של השימוש בקורקינטים ואופניים חשמליים, כולל עלייה במספר הנפגעים שאיש אינו יודע לאמוד אם מקורה בעלייה אבסולוטית או בכזו היחסית למספר המשתמשים, הנסיעות וכיו"ב, ובכל מקרה לא מתקיים דיון רוחבי על פתרון אפשרי. גם מצוקת העסקים הקטנים, סוגיות חיבורי הגז למפעלי התעשייה ופתרונות למחוסרי הדיור הציבורי ימתינו לקיץ 2020 – ואלה רק כמה דוגמאות בולטות.