אחרי 17 שנה: ועדת השחרורים קיצרה את עונשו של עופר מקסימוב
ועדת השחרורים קיבלה את בקשתו של יוזם מעילת הענק בבנק למסחר, שריצה את עונשו כמעט במלואו. הפרקליטות מבקשת לעכב את שחרורו
12:0806.11.19
ועדת השחרורים של הנהלת בתי המשפט אישרה הבוקר (יום ד') את בקשת השחרור המוקדם של האסיר עופר מקסימוב, 54, יוזם מעילת הענק בבנק למסחר, שריצה קרוב ל-17 שנות מאסר מתוך 18 שנגזרו עליו. אחותו, אתי אלון, שוחררה כבר ב-2016.
עופר מקסימוב הבנק למסחר
אתי אלון צילום: טל שחר
קראו עוד בכלכליסט:
- נדחתה בקשתו של יוזם המעילה בבנק למסחר עופר מקסימוב להשתחרר ממאסר
- לאחר 14 וחצי שנים: אתי אלון, שהורשעה במעילת ענק, הולכת הביתה
- עופר מקסימוב לביהמ"ש: "אם שחררו את אחותי, יש לשחרר גם אותי"
בסוף דצמבר 2018, ועדת השחרורים הקודמת דחתה את בקשתו של מקסימוב לשחרור מוקדם וקבעה שעמדתה תיבחן מחדש בעוד כמה חודשים.
עופר מקסימוב הבנק למסחר
מנגד, דעת מיעוט
בוועדה סברה כי יש לשחרר את מקסימוב ממאסר. מקסימוב המתין כמה חודשים ובאמצעות עורכת הדין רינת פרידמן חזר לוועדה. גם אז התנגדה הפרקליטות לשחרור המוקדם.
בהחלטת ועדת השחרורים מהשנה שעברה צוין כי "הפרשה עדיין מסבה נזקים", וכי "הכספים שנלקחו הזינו את עולם הפשיעה והשוק האפור ושינו את מפת עולם הפשע". הפרקליטות התנגדה לשחרור מוקדם של מקסימוב בן ה-53 אך קבעה כי בקשתו תעלה מחדש. בוועדה צוין אז עוד כי "מרבית הכספים לא נמצאו והפרשה טרם מוצתה".
הפרשה החלה ב-2002, אז קרס הבנק למסחר אחרי שאתי אלון הצליחה להוציא במרמה 250 מיליון שקל שזרמו להימוריו וחובותיו של אחיה. השניים נידונו ל-17 שנות מאסר, אולם למקסימוב נוספו שנה וחמישה חודשים כחלופה לקנס של שלושה מיליון שקל שאותו לא שילם.
מקסימוב נעצר במאי 2002 ברומניה, וטען שלא ידע שמקור הכסף הוא בגניבה. לדבריו, הוא החזיר את מרבית הכספים באמצעות הלוואות שנטל בשוק האפור ורווחים שהפיק בהימורים. בכתב האישום נגד מקסימוב נטען כי הוא היה זה שיזם וכיוון את המעילה, וכן זייף המחאות בנקאיות שניתנו לו על-ידי אחותו.
אתי אלון צילום: טל שחר בפברואר 2004 הרשיע אותו בית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה בידי עובד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עשיית שימוש במסמך מזויף ועשיית פעולה ברכוש אסור. הוא זוכה מחמת הספק מעבירה נוספת של גניבה בידי עובד.
השופט שלי טימן קבע בהכרעת הדין כי מקסימוב הוא "שקרן שמילת אמת לא יוצאת מפיו". הוא הוגדר כ"סיבה, מסובב והגורם למעילה בבנק", ובית המשפט קבע כי הוא היה המוח המפעיל מאחורי המעילה וביצע את מעשיו בקור רוח, ובין היתר השתמש בתמונת בנו כדי לסחוט את אחותו אתי.
מקסימוב נשלח תחילה ל-15 שנות מאסר, אולם לאחר ערעור המדינה נוספו לו שנתיים נוספות ועונשו נקבע על 17 שנים לפני התוספת שהמירה את תשלום הקנס.
