כישלון לבוריס ג׳ונסון: הפרלמנט מעכב את ביצוע הברקזיט

הפרלמנט הבריטי, שהתכנס הבוקר (שבת) כדי לדון בהסכם הברקזיט החדש שגיבש ראש הממשלה בוריס ג'ונסון עם האיחוד האירופי ולהצביע עליו – אימץ במקום זאת אחר הצהריים תיקון שהציע ברגע האחרון חבר הפרלמנט אוליבר לטווין, ושקובע כי ההסכם לא יאושר עד להשלמת החקיקה הכרוכה בו. פירושו של דבר שלא תיערך היום הצבעה על ההסכם עצמו, ושלפיכך יחלוף המועד שעד אליו נדרש ראש הממשלה לאשר את ההסכם בפרלמנט – והוא יחויב לכאורה לבקש מהאיחוד האירופי דחייה נוספת של הברקזיט, הפעם לינואר.

לטווין, אחד מ-21 מחוקקים מורדים שהושעו מהמפלגה השמרנית של ג'ונסון בחודש שעבר, הסביר את הצעתו בכך שהיא תמנע מצב שבו בריטניה תעזוב בסוף החודש את האיחוד בלי הסכם אם – בטעות – משהו ישתבש במהלך העברת החקיקה הקשורה בהסכם הזה. עוד אמר כי התיקון ייתן לחברי הפרלמנט זמן נוסף לבחון בתשומת לב רבה יותר את פרטי ההסכם ולשנות אותם במקרה הצורך, בעוד החקיקה מקודמת בפרלמנט. ההצבעה על התיקון הייתה צמודה יחסית – 322 מחוקקים הצביעו בעדו ו-306 נגדו.

מיד אחרי ג'ונסון עלה לנאום יושב ראש מפלגת הלייבור מהאופוזיציה ג'רמי קורבין, ובירך על התוצאות. "כעת חייב ראש הממשלה לציית לחוק. בית הנבחרים הצביע בבירור בעד מניעת המצב שבו בריטניה תפרוש מהאיחוד האירופי בלי שאושר הסכם איתו. אני קורא לראש הממשלה לחשוב שוב על מה שאמר זה עתה בנוגע לבקשת הדחייה".

בוריס ג'ונסון צילום: רויטרס

בבוקר זה נראה אחרת

שעות לפני המועד שבו היה הפרלמנט אמור להצביע על אישור ההסכם עצמו עוד הביע ג'ונסון ביטחון שההסכם יאושר על-ידי המחוקקים, אף שממשלתו אינה נהנית מרוב בפרלמנט. כדי להצביע על ההסכם התכנס היום הפרלמנט לישיבה מיוחדת בשבת, דבר שלא התרחש מאז ימי מלחמת פוקלנד, ב-1982. ג'ונסון אמר כי זו "ההזדמנות האחרונה" לבצע פרישה מסודרת מהאיחוד האירופי, משום שגם אם ההסכם לא יאושר – הוא מתכוון להוציא את בריטניה מהאיחוד בתאריך היעד, 31 באוקטובר.

הכרזתו של ג'ונסון על כוונתו להוציא את בריטניה מהאיחוד בסוף החודש בכל מקרה, עומדת בסתירה לחוק שאושר בפרלמנט בחודש שעבר ושמחייב את ג'ונסון לבקש דחייה של שלושה חודשים נוספים במועד הברקזיט אם ההסכם לא יאושר היום. לקראת ההצבעה המיועדת אמרו בכירים באירופה, בהם נשיא צרפת עמנואל מקרון, כי לא ייענו לבקשה לדחות שוב את הברקזיט אם תישלח להם אחת כזו.

הבוקר, לפני הצעת התיקון, נראו סיכוייו של ג'ונסון לאשר את ההסכם טובים יותר מאלה שהיו לקודמתו תרזה מיי. גם היא גיבשה לפני כשנה הסכם עם האיחוד האירופי, אך זה נתקל בהתנגדות רחבה מאוד, הן ממתנגדי האיחוד והן מתומכיו, ונפל בפרלמנט בשלוש הצבעות שונות. בבוקר נראה היה שהסיכויים להעברת ההסכם גדלו עוד יותר, אחרי שמנהיג קבוצה של 28 מחוקקים שמרנים התומכים באדיקות בברקזיט חסר פשרות קרא לחבריו לתמוך בהסכם שגיבש ג'ונסון.

ראשת הממשלה הקודמת תרזה מיי צילום: איי אף פי

למפלגתו השמרנית של ג'ונסון, נזכיר, אין רוב בבית הנבחרים, וגם היא עצמה אינה מאוחדת סביב ההסכם. כדי לנצח בהצבעה על ההסכם עצמו זקוק ג'ונסון לתמיכתם של 318 מ-650 חברי הבית. זהו מספר נמוך יותר מחצי, משום שבהצבעה כזו לא ישתתפו 7 חברי המפלגה הלאומנית האירית שין פיין, 4 יושבי ראש ו-4 סופרי קולות.

ג'ונסון מקווה להשיג תמיכה מחברי לייבור מסוימים, כאלו שבמחוזות הבחירה שלהם יש תמיכה רחבה לברקזיט. המפלגה הדמוקרטית היוניוניסטית הצפון-אירית, שלה 10 מושבים ושקולותיה חיוניים במיוחד לג'ונסון לצורך השגת ניצחון, הודיעה כי היא תתנגד.

מכסים בצפון אירלנד: בעיית הגבול

ההסכם החדש שגיבש ג'ונסון עם בריסל מבוסס על אותו הסכם של ראש הממשלה מיי שנדחה, והוא כולל 64 עמודים המציגים שורת תיקונים. ככלל, ההסכם יאפשר לבריטניה להשתחרר במידה רבה יותר מהאיחוד מכפי שהייתה צפויה לעשות תחת ההסכם שגיבשה מיי לפני כשנה. הפשרה המשמעותית ביותר שנעשתה בהסכם החדש - לפחות בעיני התומכים בו בשני הצדדים - היא סוגיית הגבול בין אירלנד, שהיא מדינה החברה באיחוד האירופי, לבין צפון אירלנד, שהיא טריטוריה בריטית.

שאלת צפון אירלנד הייתה הסוגיה הטעונה ביותר במשא ומתן, והגורם הראשי לקריסת ההסכם הקודם שגובש. הצדדים ניסו למצוא דרך למנוע מהגבול בין צפון אירלנד לאירלנד להפוך לשער האחורי של השוק המאוחד של האיחוד האירופי - אבל למנוע זאת בלי להציב בו עמדות בידוק פיזיות, העלולות לערער את הסכם השלום בצפון אירלנד מ-1998, ששם קץ לעשרות שנים של אלימות.

לפי ההסכם החדש שהושג, צפון אירלנד תישאר חלק מאזור המכס הבריטי - אבל מכסים יוטלו על סחורות העוברות משאר בריטניה אל צפון אירלנד אם הסחורות הללו יעשו את דרכן לאירלנד ולשוק המאוחד של האיחוד האירופי. מההסכם החדש הוסרה תוכנית ה"בקסטופ" שהועלתה במסגרת ההסכם הקודם, שבמקביל למניעת הצבת העמדות בגבול עם אירלנד הייתה מכפיפה את בריטניה לחלק מתקנות האיחוד האירופי.