הכוח העולה בהתנחלויות: מפלגות חרדיות

הכוח העולה של מערכות הבחירות בהתנחלויות הן המפלגות החרדיות. הסיבה העיקרית לכך ברורה: הערים החרדיות, מודיעין עילית וביתר עילית, הן שתורמות את תוספת האוכלוסייה העיקרית להתנחלויות.

אם ב־1992 קיבלו ש"ס ויהדות התורה רק 6% מקולות המתנחלים, ב־2006 הם הגיעו כבר ל־24%, כלומר פי 4. מאז הן קצת תקועות והיום הן עומדות על 28%. נראה שהסיבה העיקרית לכך הן הקפאות הבניה של ראש הממשלה בנימין נתניהו שמונעות בנייה אפילו בישובים שממש על הקו הירוק כמו הערים החרדיות. כך עולה מנתונים שהכין ל"כלכליסט" ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

מימין: איתמר בן־גביר, עוצמה יהודית; בצלאל סמוטריץ' ואיילת שקד, ימינה צילום: אלכס קולומויסקי, יאיר שגיא, תומריקו

ויש סיבות נוספות: העלייה של המפלגות החרדיות מעבר לקו הירוק באה על חשבון הליכוד ומפלגות הימין. זאת, לא בהכרח משום שהתמיכה בהן בהתנחלויות פוחתת. פשוט, בגלל תוספת המתנחלים החרדים, שיעור המתנחלים הלא־חרדים הולך וקטן. כך הליכוד ירד מ־29% בבחירות של 1992 ל־23% בבבחירות באפריל השנה. שאר מפלגות הימין ירדו באותה תקופה מ־36% ל־29%.

לא כולם מעבר לקו הירוק מצביעים לימין. מפלגות המרכז והשמאל מקבלות בקביעות כ־10% מקולות המתנחלים. גם בייצוג שלהן עליית המתנחלים החרדים פגעה - והוא ירד מ־11% ב־1992 ל־9% באפריל השנה. קניג מעריך שמצביעים אלה הגיעו לשטחים כמשפרי דיור ואיכות חיים, בסגנון הסיסמה "חמש דקות מכפר סבא". כך למשל בישובים אלפי מנשה ואורנית, המתאפיינים באוכלוסייה חזקה, ניצחה כחול לבן בגדול בבחירות האחרונות.

איך תתפצל זהות?

רוב הציונות הדתית עדיין מתרכז בתוך הקו הירוק, בין היתר ביישובים כמו פתח תקווה גבעת שמואל ושוהם. הציונים הדתיים מהווים רק 10% מבעלי זכות ההצבעה בישראל אך שיעור ההצבעה שלהם גבוה במיוחד ומוערך בכ־80%, כלומר הם שווי ערך ל־14-12 מנדטים.

בבחירות באפריל השנה הציונות הדתית התפצלה לשני ראשים. אחוז החסימה עמד על 140 אלף קולות. הרשימה המתונה יותר מבחינה דתית של הימין החדש בראשות בנט ושקד פספסה את אחוז החסימה ב־1,500 קולות. הממסד המפד"לי הלך עם החרד"לים של האיחוד הלאומי באיחוד מפלגות הימין, עבר את אחוז החסימה ב־20 אלף קולות וקיבל 5 מנדטים. הפעם הם הולכים ביחד ברשימת ימינה בראשות איילת שקד.

השאלה המעניינת ביותר בבחירות הקרובות מבחינת הציונות הדתית היא לאן ילכו הקולות של מפלגת זהות. ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן וחוקר הציונות הדתית פרופ' אשר כהן, אומר שמי שחושב ששלושת המנדטים שבזבז משה פייגלין באפריל ילכו כולם לליכוד - טועה. לדבריו, חלק מהקולות לא באו מהליכוד ולכן גם לא יחזרו אליו.

מהבדיקות של כהן עולה שבקלפיות דתיות לאומיות קיבלה זהות באפריל האחרון כ־7%, פי 2.5 מהממוצע הארצי שלה. לדבריו, הקולות הדתיים שהלכו אליה הם שמנעו מהימין החדש לעבור את אחוז החסימה ואולי אף לקבל חמישה מנדטים, כמו איחוד מפלגות הימין. ביום חמישי בערב הודיעו שלושה מבכירי זהות על תמיכתם בימינה. סביר שגם זה יסייע להחזרת קולות מזהות למפלגה.

עד עליית הימין לראשונה לשלטון ב־1977 יוצגה הציונות הדתית על ידי מפלגה אחת, המפד"ל, שתפקידה הראשי היה לדאוג לאינטרס המגזרי. מאז שהימין נמצא בשלטון המצביעים הסרוגים מרגישים הרבה יותר נוח לפצל את קולם. לדברי כהן, בכל מערכת בחירות יש מפלגה שמתחרה בבית היהודי (ולפניה במפד"ל) מימין. באפריל האחרון זו היתה זהות. ב־2015 יחד של אלי ישי ועוצמה יהודית. בעבר הרחוק יותר זו היתה האיחוד הלאומי. הפעם זו עוצמה יהודית לבדה. כהן אומר שלפחות מנדט של עוצמה יהודית מורכב ממילא דתיים לאומיים. השאלה היא האם יהיו מספיק מצביעים סרוגים נוספים כדי להעביר את מפלגת ממשיכי כהנא את אחוז החסימה.

כמה עוצמה יש לבן־גביר?

האם מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן־גביר עומדת להיות הפתעת הבחירות? בסקרים האחרונים נראה כי היא קרובה מאד לאחוז החסימה, ובסקר של מכון קנטאר שפורסם שלשום עולה כי היא עוברת את אחוז החסימה, ומחזקת בכמנדט את גוש הימין־חרדים.

"אחרי תקופה של יציבות בסקרים, מתחילים לראות שינויים, כאשר השינוי המרכזי הוא שמפלגת עוצמה יהודית עוברת את אחוז החסימה, והיא עוברת אותו יפה ולא בשבריר אחוז", אמר שלשום עמנואל בקר מנהל תחום פוליטי בקנטאר בתוכנית קלמן־ליברמן בכאן ב', שפרסמה את תוצאות הסקר.

בקר ציין כי לעוצמה יהודית יש בסיס תמיכה מוצק המזכיר את המפלגות החרדיות, אליו מתווספים בימים האחרונים בין היתר מצביעי ימין שלא מזדהים עם עמדות המפלגה באופן מלא, אך לא רוצים שקולות ימין יילכו לאיבוד ולכן מסייעים לה לעבור את אחוז החסימה. ככל הנראה גם החלטת מפלגת זהות בראשות משה פייגלין לפרוש מהמירוץ מעבירה קולות מסוימים לעוצמה יהודית. לפי תוצאות הסקר, מי שנפגעות מהתחזקות עוצמה יהודית הן הליכוד וימינה שירדו במנדט בסקר האחרון.

המומנטום החיובי ממנו נהנית בימים אלה עוצמה יהודית קריטי, שכן המגמות שמתרחשות בימים שלפני הבחירות הן בעלות הסתברות גבוהה להתעצם ואף להתבטא בתוצאות הסופיות. יחד עם זאת, נציין כי גם אם עוצמה יהודית עוברת את אחוז החסימה, לפי תוצאות הסקרים לגוש הימין והחרדים (ללא ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן) - עדיין אין לגוש זה רוב של 61 מנדטים.

כהן מזכיר שבבחירות 2015 קיבלה הבית היהודי בראשות בנט חמישה מנדטים מחילונים ומסורתיים. בבחירות האלו בגלל קמפיין "לא למדינת הלכה" של ליברמן קו השסע בין דתיים לחילונים חזק במיוחד. בנט ושקד גם רצים שוב יחד עם סמוטריץ' החרד"לי, שהפך לסמל של הדתה. כך שסביר שימינה תקבל הרבה פחות קולות חילונים. כהן מעריך שזה יהיה בין מנדט לשניים.

האם נמאס מנתניהו?

חלק משמעותי מקולות הדתיים לאומיים הולך תמיד לליכוד. ברשימת הליכוד אף משתלבים בשנים האחרונות יותר ויותר מועמדים דתיים, דוגמת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין השר זאב אלקין וסגנית השר ציפי חוטובלי. אדלשטיין ואלקין, כמה נוח, ממלאים גם את תקן העולים.

מנתונים שהעביר קניג ל"כלכליסט" עולה שבארבע מערכות הבחירות האחרונות הליכוד קיבל בעיר גבעת שמואל המזוהה מאוד עם הציונות הדתית רבע מהקולות. בעשור הקודם גם מפלגות הימין הדתיות קיבלו שם כרבע מהקולות. בעשור האחרון אולי בגלל התחזקות הדתיים בעיר הן פתחו פער מהליכוד ועלו לממוצע של 32%.

חוקר הציונות הדתית יאיר שלג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומר ש"הרושם שלי הוא שהתמיכה בנתניהו הולכת ויורדת בימין הדתי". לדבריו, לא מעט אנשים בימין הדתי "לא אוהבים את עניין חסינות לנתניהו. הם מעדיפים את ביבי על גנץ, אבל מבחינתם הרבה יותר נוח להצביע לימינה, כי שם הם מקבלים גם יושרה אישית". כהן מסכים שיש דתיים לאומיים שלא רוצים את נתניהו, אבל לדבריו אלה ניואנסים שאי אפשר למדוד.