12 יום לבחירות: הרוסים לא בכיס של אף אחד, גם לא של ליברמן

העמדה המכריעה שיצרה לעצמה ישראל ביתנו לאחר הבחירות האחרונות ולקראת הבחירות הקרובות מבטאת את האמת הלא כל כך מוכרת של הפוליטיקה הישראלית: מאז שנות ה־90, הקול הרוסי הוא לשון המאזניים האמיתי בבחירות בישראל.

הסיבה לכך היא שהמפלגות החרדיות, ועוד יותר מכך הבוחרים שלהן, הפכו בפועל לחלק מגוש הימין. לעומת זאת, הקול הרוסי הפגין ניידות לא מבוטלת לאורך השנים. העובדה שיו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הצהיר שייתמוך רק בממשלת אחדות מבהירה שהוא מאמין שלחלק מבוחריו הרבה היותר חשוב להשאיר את החרדים בחוץ מאשר להקים ממשלת ימין.

אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו צילום: עמית שעל

נדידת הקולות לאן הולכים הקולות בדרך לקלפיות במערכת הבחירות הקרובה, מבנה הגושים ששלט בפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון השתבש, והסיכוי להפתעות גדול מתמיד; 12 יום לפני שישראל הולכת להצביע, כלכליסט יוצא למסע לניתוח דפוסי ההצבעה של המגזרים המשמעותיים ביותר במפה הפוליטית שחר אילן, 2 תגובות לכתבה המלאה 

אלכס טנצר, לשעבר היו"ר של ועדת המעקב לביצוע ההבטחות לעולים, אומר שאחד המאפיינים הבולטים של הקול הרוסי הוא הצבעת המחאה. כלומר שוב ושוב הם מתאכזבים מכך שלא מקיימים את ההבטחות שניתנו להם בתחומים הכלכליים ובתחומי הדת והמדינה, ואז מצביעים לצד השני שמאכזב גם הוא. כך, ב־1992 תמכו רוב העולים בעבודה בהנהגת יצחק רבין ובמרצ, ב־1996 בבנימין נתניהו וב־1999 באהוד ברק.

הנכונות להעביר את הקול בין המחנות היא שהופכת את העולים לגורם כל כך חשוב. בעוד חלק גדול מההצבעה בישראל מבוססת על דמוגרפיה ומבנה שבטי, יוצאי ברית המועצות לשעבר משוחררים מהמשקעים האלה. אפשר גם לטעון שמנקודת המבט של הבוחר הרוסי, שום פוליטיקאי ישראלי לא גילה נאמנות להבטחות שנתן לעולים ולכן אין סיבה שהם יהיו נאמנים לאיזשהו פוליטיקאי. ליברמן הוא לפחות משלהם ומדבר את השפה.

תחיית הקול הרוסי

לפי נתוני הלמ"ס, הקול הרוסי מהווה 12% מבעלי זכות הבחירה, שהם כ־770 אלף קולות ובהתאם, 15‑16 מנדטים. פרופ׳ זאב חנין מאוניברסיטת אריאל, שחוקר את הקול הרוסי, מצא שבבחירות האחרונות הצביעו 40.2% מעולי ברית המועצות לשעבר, שהם יותר מחמישה מנדטים, לישראל ביתנו. כלומר, כמעט כל הקולות של ליברמן הגיעו בבחירות האחרונות מעולים. 27% מקולות העולים, שהם כארבעה מנדטים, הופנו לליכוד; 15% לכחול לבן - כ־2.5 מנדטים; ו־6% לכולנו, קצת פחות ממנדט.

בשנים האחרונות, רווחה בשיח הפוליטי הטענה שהקול הרוסי גווע. זה בא לידי ביטוי בנפילה של ישראל ביתנו מ־15 מנדטים בבחירות 2009 ל־5 מנדטים בבחירות השנה. אפשר לראות את המגמה בנתונים על ההצבעה בעיר כרמיאל, אחד ממעוזי העולים, שהעביר ל"כלכליסט" החוקר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. ב־2009, ישראל ביתנו היתה המפלגה הגדולה בכרמיאל, עם 32% מהקולות. באותן בחירות ניצחה גם באשדוד ובקרית ים - גם הן מעוזי עולים. אולם בבחירות האחרונות היא נחתכה בחצי, וקיבלה רק 16% מהקולות בכרמיאל. מי שנהנתה מכך מאוד היא כחול לבן, שקיבלה 27% מהקולות בעיר.

ליברמן מנסה להוכיח שזו לא גזירת גורל ושהוא יכול להחזיר אליו חלק מהקול הרוסי - וגם למשוך קול חילוני אחר, באמצעות מיקוד בנושאי דת ומדינה.

מדד הדת והמדינה של עמותת חדו"ש, המתבסס על נתונים מ־2016, מגלה ש־76% מהעולים בעד הפרדת הדת מהמדינה, 85% בעד הכרה בכל סוגי הנישואים ו־91% בעד תחבורה ציבורית מלאה או חלקית בשבת. הסטטיסטיקאי רפי סמית אומר שאחת התופעות המעניינות של מערכות הבחירות האחרונות היא היווצרות הקול הימני־חילוני, שמונה 10%‑15% מכלל הקולות, ורבים מהמשתייכים אליו הם עולים. אל הקול הזה, שמתנגד להשפעת המפלגות החרדיות ורוצה פתרונות לגיור ונישואין, מופנה קמפיין "לא למדינת הלכה" של ליברמן.

עולים חדשים מברית המועצות לשעבר (ארכיון) צילום: רוני שיצר

ד"ר ואצ'יסלאב קונסטנטינוב, סטטיסטיקאי ומומחה לדמוגרפיה שחקר את דפוסי ההצבעה בציבור דוברי הרוסית, מעריך שהציבור הרוסי נחלק בעיקר לשלוש קבוצות גדולות. אחת מהן, בהיקף של 40%, היא של מבוגרים שפחות נקלטו כלכלית וגרים יותר בפריפריה. זהו לדבריו בסיס התומכים המסורתי של ליברמן, שהקנה לו קרוב לשישה מנדטים בבחירות האחרונות עוד לפני שפתח במלחמה במפלגות החרדיות.

קבוצה נוספת, בגודל של כשליש, היא של עולים יהודים על פי ההלכה. אלה מצביעים בעיקר לליכוד וחלקם הקטן למפלגות ימין אחרות. לדברי קונסטנטינוב, המבוגרים יחסית יצביעו ליכוד והצעירים יצביעו יותר ימינה.

הקבוצה השלישית, המורכבת ממי שהצליחו כלכלית וכן כאלה שאינם יהודים על פי ההלכה, תומכת במרכז ובשמאל. קונסטנטינוב מעריך אותה בפחות מ־20%. לדבריו, מאגר הקולות של מי שאינם יהודים על פי ההלכה גדל עם השנים.

נכנס לנעליים של יש עתיד

הסקרים העדכניים ביותר מנבאים לליברמן כעשרה מנדטים, כפול משקיבל בבחירות הקודמות. מנתונים שהציג שלשום פרופ' קמיל פוקס מאוניברסיטת תל אביב במכון ון ליר עולה שרוב מי שמתכוון להצביע לה לא עשה זאת בבחירות אפריל. 19% מגיעים מהימין, 14% מהשמאל ו־32% לא הצביעו או שהצביעו למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה.

גם קונסטנטינוב מעריך שרוב קולות העולים שמתווספים לליברמן מגיעים מהליכוד ומכחול לבן. "מצביעי כחול לבן שעברו לליברמן היו תומכי לפיד כשהוא היה עצמאי ביש עתיד. עכשיו כשהוא עבר לכחול לבן, הוא כאילו איבד את הפנים החילוניות", אמר. טנצר אומר ש"היעלמות יש עתיד היתה ההזדמנות של ליברמן להכנס לנעליים האנטי־דתיות, וזה בדיוק מה שהוא עשה".

טנצר רואה עוד בעיה לכחול לבן בקרב המגזר הרוסי: ברשימה שלה יש רק עולה אחד מברית המעוצות לשעבר במקום ריאלי - ח"כ יואל רזבוזוב. כאילו כדי להרגיז את העולים עוד יותר, יש ברשימה שני יוצאי אתיופיה. "כחול לבן בעצם אומרים ששני המנדטים של העלייה מאתיופיה יותר חשובים מה־16 של העולים מברית המועצות", אומר טנצר.

גם אצל העולים, כמו במגזרים רבים אחרים, ניתוח ההצבעה לא שלם בלי בדיקת שיעור ההצבעה. טנצר מציין שזה היה גבוה מאוד בשנות ה־90, והתקרב ל־80%, ובכך ביטא הרבה תקווה מהמערכת הפוליטית. לדבריו, בעשור האחרון נרשמה קריסה בשיעור ההצבעה של העולים, חדה יותר מזו של כלל האוכלוסייה: מ־63% ב־2012, ל־60% ב־2015 ועד 50% ב־2019. לדבריו, ההסבר לכך הוא האכזבה מהבטחות רבות שלא קוימו, בעיקר בתחום הדיור והפנסיה. לטענתו, מי שלא היה מוכן להצביע לליכוד או לישראל ביתנו, ברובו לא בא להצביע. זה גם מסביר את השיעור הגבוה של מי שלא הצביעו בבחירות האחרונות ומתכוונים להצביע ליברמן.