תרמית בניירות ערך: הכל מתחיל בראש

רבים מן הפעילים בשוק ההון אינם מודעים לחשיפה הפלילית בפניה הם ניצבים שעה שהם בוחרים להזרים מדי חודש אלפי פקודות קניה ומכירה בבורסה וכן לבצע עסקאות רבות במהלך ימי המסחר.

הם אינם מודעים לדין החל עליהם במידה ויבחרו לסטות חלילה מגדרי הספקולציה המותרת לכיוון המניפולציה הפסולה, הם אינם מודעים לגבול הדק המפריד בין פעילות מסחר כשרה לפעילות מסחר פלילית ואסורה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב צילום: אוראל כהן

בפרשות האחרונות שנדונו בבתי המשפט הורשעו דמויות מפתח בשוק ההון בפעילות מסחר תרמיתית, שעיקרה נסב סביב עסקאות אמיתיות מול השוק, ולאו דווקא עסקאות עצמיות (wash sales) או עסקאות מתואמות (matched orders) הנפוצות לרוב בתחום זה וידועות גם כ'הרצת מניות'.

הבה ונתבונן במקרה התיאורטי הבא - ראובן בוחר לסחור באגרסיביות במניה של חברת 'פלוני אלמוני' שעומדת בפני הנפקה חשובה.

ראובן קונה כמויות נכבדות ממנה בשוק וממשיך לקנות את המניה בשערים עולים למרות שמרבית הסוחרים דווקא מוכרים את המניה טרם ההנפקה הצפויה. ראובן קונה את המניה כי הוא מאמין ששער המניה צפוי לעלות, וברשותו אנליזה כלכלית מדוקדקת בעניין מצב החברה ושווי השוק הנמוך שלה, אנליזה אשר עשויה ללמד על צפונות ליבו והלך מחשבותיו.

מנגד, שמעון שסוחר עמו באותו בית השקעות, החליט אף הוא לפעול במניה והוא קונה בצורה אגרסיבית מאוד, כאשר לנגד עיניו של שמעון עומדת המטרה לגרום לשינוי בשער המניה.

ייתכן מאוד כי ראובן ושמעון פועלים באופן דומה מבחינת אופי המסחר שלהם בשוק, וככל הנראה ניתן אף לומר כי גם שמעון מאמין במנית החברה וסבור כי ההשקעה במניות החברה תשתלם עבורו מבחינה כלכלית.

האם קיימת אבחנה משפטית בין שני הסוחרים שלפנינו? התשובה לכך הנה חיובית, שכן ראובן כמדומה לא עבר כל עבירה פלילית, ואילו שמעון ביצע לדאבונו עבירת תרמית בניירות ערך.

עבירת התרמית כוללת שתי אפשרויות בחוק ני"ע, כאשר החלופה הרלוונטית לעניינו קובעת כי "מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים... השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך".

הפסיקה הענפה והמקיפה בתחום זה קבעה כי לא נדרשת פעילות מסחר חריגה, ואף לא נדרשת השפעה חריגה על תנודות שערי ניירות הערך. זרע הפורענות של עבירת המניפולציה טמון אפוא ביסוד הנפשי שלה.

בתי המשפט חזרו וקבעו כי אשמתו המוסרית של מבצע הפעילות היא שהופכת את התנהגות המסחר לבלתי חוקית.

במילים אחרות, מעשי התרמית מתגבשים ככאלה אך בשל הדברים שבליבו של העושה, הכוונה היא אשר צובעת את היסודות העובדתיים של פעילות המסחר בגוונים פליליים.

כך למשל, בדוגמה שתוארה לעיל, פעילות המסחר של ראובן, הנעדר את יסוד הכוונה, נחשבת כלגיטימית וחוקית ואילו פעילות המסחר של שמעון, בעל הרצון להשפיע על שער נייר הערך, נתפשת ברשתה של עבירת התרמית ומוגדרת כפלילית ואסורה.

בפרשת פסגות שהסתיימה בחודש שעבר, הורשעו פעילים שסחרו בין היתר באג"ח ממשלתיות, בכך שהשפיעו באופן תרמיתי על המסחר.

בפרשה זו דובר באג"ח מדינה, במסחר בשוק הנזיל בארץ, ובעסקאות שנעשו מול השוק וצדדים שלישיים. מהיכן צמח המעשה התרמיתי? התשובה לשאלה זו פשוטה ומורכבת באותה מידה - הכוונה האסורה היא שגיבשה את יסודות העבירה.

עמד על כך כבוד השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שהתייחס לעבירת המניפולציה בפרשת הדיסקונטאים שנדונה בבית המשפט העליון עוד בשנות ה-90 של סוף המאה העשרים. "סיכומם של דברים, כאשר פעולה במסחר נחזית על פניה להיות כשרה, דברים שבלבו של העושה הם שהופכים אותה לאסורה".

עו"ד מאור ברדיצ'בסקי הוא בעל משרד עורכי דין העוסק בתחום הצווארון הלבן, לשעבר בכיר במחלקת ני"ע בפרקליטות מסוי וכלכלה