כך מסר "מסי של שוק ההון", מוטי בן ארי, לשר כץ טיפים ששווים מיליוני שקלים

"מסי של שוק ההון", "גורו", "גאון" ומי ש"ניחן מאלוהים". אלה חלק מהכינויים שהדביק שר העבודה והרווחה חיים כץ, לפעיל שוק ההון וחברו הקרוב מוטי בן ארי, כאשר היה מגיע מספר פעמים בשבוע למשרדי חברת אקוויטל של חיים צוף וקובי מימון, כדי להעתיק את הפעילות שלו בני"ע לחשבונו. כך עולה מכתב האישום על ביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים שגיבשה מחלקת ני"ע בפרקליטות נגד כץ ובן ארי והועבר ליו"ר הכנסת בטרם יוגש לבית המשפט. העדויות שנגעו לניהול לכאורה של תיק המניות של כץ, בחינם, על ידי בן ארי נחשפו לראשונה ב"כלכליסט".

להחלטת היועמ"ש לחצו כאן

לכתב האישום לחצו כאן

על פי רשימת עדי התביעה שצורפה לכתב האישום, ומתארת את מערכת היחסים הכלכלית בין בן ארי לכץ, נמצאים בכירים בקבוצת אקוויטל כגון בעל השליטה חיים צוף, היועץ המשפטי ליאור פפקין, מזכירת החברה נועה לנדנר וכן שלומי גולובינסקי, עוזרו של בן ארי בחלק מהשנים הרלוונטיות לכתב האישום (2005-2000).

מימין חיים כץ ומוטי בן ארי צילומים: אוהד צויגנברג, עמית שעל

על פי כתב האישום, כץ קידם את תיקון 44 לחוק ני"ע, שהטיב אישית עם בן ארי ועם קבוצת אקוויטל שהחזיקו אג"ח בהיקף של עשרות מיליוני

פרשנות במוקד המשפט: האם כץ הסתיר את ניגוד העניינים ועוד שאלות: האם כץ היה חייב לגלות את הקשר עם חברו בן ארי? עד כמה היתה חמורה העובדה שטיפל ב-2011 כח"כ בחוק שהטיב עם בן ארי?, למה העביר את תיק המניות שלו לנאמנות שאינה עיוורת? והאם בן ארי ניהל בחינם את התיק של כץ? תומר גנון, 6 תגובות לכתבה המלאה 

שקלים של חברות בקשיים, בעודו נמצא בניגוד עניינים חריף - וזאת מבלי שחשף אותו בפני הכנסת. זאת משום שהוא נהנה מטיפים ומידע שקיבל בחינם מבן ארי ושהיה שווה לו מיליוני שקלים. תיקון 44, קובע כי חברה שנקלעת לקשיים מצווה לפרוע את חובותיה למחזיקי אג"ח בקרב הציבור ורק לאחר מכן לבעלי השליטה.

עסקאות בהיקף של כמיליון שקל

כך למשל על פי כתב האישום, שחלק ממצאי החקירה שהובילו אליו נחשפו לראשונה ב"כלכליסט", במקביל להליכי החקיקה של תיקון 44, ביצע כץ בחודש נובמבר 2010 עסקאות ני"ע מתואמות מול חשבונות של אקוויטל שניהל בן ארי, בעוד השניים שוהים במשרדו של האחרון בפ"ת. כתוצאה מהעסקאות נקשרו עסקאות בהיקף של כמיליון שקל בין חשבונותיו הפרטיים של כץ לחשבונות החברה. העסקאות לא סומנו כעסקאות מתאומות – כפי שדורש החוק – והרכיבו חלק משמעותי מכלל הפעילות באותן ני"ע (אג"ח שונות), באותם ימים.

גם לאחר העברת תיקון 44, כך כתב האישום, הוסיף הקשר החברי והכלכלי בין השר כץ לבן ארי להתקיים, ובן ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות, כדוגמת המלצה על רכישת ניירות ערך בשעה שהוא מחזיק בידו מידע פנים, והדבר הניב לשר כץ תועלת כלכלית ניכרת.

כך למשל ברישום נגד בן ארי על שימוש במידע פנים על עסקת מיזוג בין נצבא לאיירפורט סיטי מקבוצת אקוויטל, עולה כי בהמלצתו רכש גם כץ בחשבונו ובחשבונות ילדיו מניות אלה, בסך של כ-1.6 מיליון שקל. לאחר פרסום הדיווח על אודות המיזוג, מימשו בן ארי והשר כץ חלק מהמניות שרכשו ברווח ניכר.

החשבון בפועל נוהל ע"י בן ארי בניגוד לכללים

על פי כתב האישום, לאחר שהשר כץ מונה לתפקיד שר, היתה עליו חובה להעביר את תיק ניירות הערך שברשותו ל"נאמנות עיוורת", שתיעשה ע"י חברת נאמנות ציבורית בלתי תלויה, ולהעביר את שטר הנאמנות לגורמים המוסמכים. השר כץ פתח חשבון נאמנות במשרד רואי חשבון שטראוס-לזר, אך בפועל החשבון נוהל ע"י בן ארי בניגוד לכללים.

"במעשים המתוארים לעיל", נכתב בכתב האישום שעליו חתמו סגנית מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות, עו"ד חנה קורין, וסגן בכיר במחלקה, עו"ד יוני לבני, "קרי בכך שבעת שכיהן כחבר כנסת במסגרת תפקידו כיושב ראש ועדה מוועדות הכנסת, נהג השר כץ במרמה והפרת אמונים - בכך שבמסגרת תיקון 44 פעל בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים המשמעותיים שלו ושל בן ארי, עימו קיים באותה עת מערכת יחסים חברית וכלכלית הדוקה שהניבה לו תועלת רבה; בכך שהציג מצג שווא מרמתי בפני ועדת הרווחה וועדת האתיקה, שהתבטא בכך שבן ארי הוצג על ידו כמומחה אובייקטיבי נטול אינטרסים; ובכך שהסתיר את ניגוד העניינים האמור, את טיבם האמיתי של קשריו עם בן ארי ואת העובדה שבן ארי הוא שיזם את תיקון 44 מהכנסת, מחברי הכנסת ומהגורמים הרלוונטיים בוועדת הרווחה ובוועדת האתיקה; בכל אלה נהג השר כץ במרמה והפרת אמונים".

אביחי מנדלבליט צילום: יאיר שגיא

נציין כי במקביל להגשת כתב האישום הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על סגירת תיק החקירה נגד השר חיים כץ בפרשת התעשייה האווירית שבה נחשד בעבירות סחיטה באיומים ומרמה.

תגובות

עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק ממשרד שינמן-נגב-ניב, באות כוחו של השר חיים כץ, מסרו בתגובה להחלטת היועמ"ש:" אנו מברכות על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לגנוז את תיק החקירה נגד השר כץ במה שכונה "פרשת התעשייה האוירית", עניין קלוש מלכתחילה, שהשר אף לא הוזמן לשימוע לגביו.

"במה שכונה "פרשת ניירות הערך", לגביו קיימנו לפני כ- 10 חודשים שימוע מפורט בפני היועץ המשפטי לממשלה, יוחסו לשר כץ בכתב החשדות עבירת שוחד ועבירת קבלת דבר במרמה. לטעמנו לא היה לכך בסיס עובדתי ומשפטי, ואנו מברכות על כך שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל בעניינים אלה את עמדתנו שהוצגה בפניו בשימוע. נזכיר, כי החקירה החלה בחשד לעבירה של שימוש במידע פנים, וקיבלה תפנית לייחוס עבירת שוחד. כעת, לאחר שהתקבלו טענותינו, מה שנותר הוא הפרת אמונים, שהינה עבירת סל רחבה, אשר הכוונה לייחס אותה לפעולות חבר כנסת בעת מילוי תפקידו בהליכי קידום חקיקה - הינה, לטעמנו, שגיאה יסודית.

"בכל פעולותיו כחבר כנסת וכשר פועל השר כץ באופן ענייני ונטול פניות, לטובת הציבור. החוק המדובר חוקק בשנת 2010 בתקופת ה"תספורות במשק" והוא ונועד לתקן עוול, ולהגן על כלל ציבור המשקיעים מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. אין מדובר אפוא בחוק פרסונלי שנועד להיטיב עם בן ארי.

"כללי האתיקה של הכנסת קובעים שאין בנסיבות אלה עניין אישי, ולפיכך גם אין ניגוד עניינים או פגם אחר. לא בכדי אין כל תקדים להעמדה לדין של חבר כנסת בטענה כי פעל בניגוד עניינים במסגרת הליכי חקיקה, ובמקרים דומים בעבר לא עלה על הדעת להעמיד חברי כנסת לדין פלילי. ההליכים לקידום החוק היו תקינים, וחיים כץ פעל בעניין זה בהתאם לחובות המוטלות עליו ולנוהג המקובל בכנסת.

"בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של חיים כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות בלתי סבירות על תפקודה של הכנסת. נזכיר, כי ועדת האתיקה של הכנסת שדנה בעניין כבר ב-2011 מצאה אמנם טעם לפגם בהתנהלותו של כץ, אך סברה שהדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית. בנסיבות אלה, ישקול השר חיים כץ לבקש מ הכנסת לקבוע כי חלה עליו חסינות מהותית".

עורכי הדין ארז הראל, ירון אלכאוי והילה שמעון ממשרד גורניצקי, באי כוחו של בן-ארי, מסרו בתגובה להודעת היועמ"ש: אנו מברכים על כך שבהמשך להליך השימוע הוסרו על ידי הפרקליטות האישומים המרכזיים בעבירת השוחד ובעבירת קבלת דבר במרמה. לדעתנו אותה מסקנה צריכה היתה לחול גם ביחס לאישומים שנותרו. אנו מאמינים כי לאחר שבית המשפט הנכבד ייחשף למלוא יריעת הטיעון, מר בן ארי יימצא חף מכל אשמה גם בענייניים אלו".