אחרי המכוניות, פרקומט פותחת את החניונים הרובוטיים גם לאופניים

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

ניתוח מיוחד שפורסם ב-2016 על ידי משרד האוצר, משרד התחבורה וגופי התכנון, העריך את הנזק שייגרם עקב הצפיפות התחבורתית במדינה בכ-35 מיליארד שקל, וקבע כי ללא שינוי מהותי בקידום התחבורה בישראל הנזק צפוי להכפיל את עצמו עד 2040.

הקמת קווי רכבת קלה ושיפור מערך התחבורה מהווים פתרונות חלקיים, המסייעים לשנע את ציבור הנוסעים מעיר לעיר בלבד. לעומת זאת, כדי להגיע מתחנות הרכבת למרכזי הערים, לאוניברסיטאות, לפארקי תעשייה ולאזורי תעסוקה – על הנוסעים למצוא פתרון תחבורתי אחר.

על כן, רבים פונים כיום לרכיבה על אופניים ואופניים חשמליים, ורואים בהם אמצעי תחבורה חסכוני ונוח, החוסך עמידה בפקקים ואינו תלוי בלוחות זמנים כלשהם. בערים רבות ברחבי העולם האופניים משמשים כבר שנים אמצעי ניוד מרכזי בערים הסואנות.

ואולם, בעיה מהותית שנוצרה כתוצאה מהמגמה החדשה היא היעדר מקומות חניה הולמים עבור כלי הרכב הדו-גלגליים. לרוב, אלה נקשרים באופן מאולתר ברחובות וחשופים לגניבה. בעלי אופניים רבים נאלצים אפוא "להחנות" את כליהם במשרדים, בכיתות הלימוד ובחדרי המדרגות, תוך שהם גוזלים שטח לא מבוטל מהמרחב הציבורי ויוצרים מטרד משמעותי לסביבה.

מהפכת החניונים הרובוטיים

עם ריבוי הרוכבים ועליית האופניים החשמליים לנתיבי התנועה, נוצר צורך במקומות חניה נוספים המותאמים לכלי הרכב הדו-גלגלי; עליהם להיות בטוחים יותר מפני גניבות ומפגעי מזג האוויר, וכן להיות משוכללים יותר ולאפשר טעינת הסוללה בזמן החניה. לכל ברור שדרוש פתרון מהיר, ואכן באחרונה צובר תאוצה מה שעשוי לספק מענה איכותי למצוקת החניה של האופניים ולמגמת הצפיפות התחבורתית בכלל – מתקני חניה רובוטיים לאופניים.

מתקנים מסוג זה נפוצים כבר כיום בתצורות שונות ברחבי העולם; ביפן פועלים חניונים רובוטיים תת-קרקעיים לאופניים, בקוריאה ניסו להחנות אופניים לאורך בניין ובצ'כיה התקינו מגדלי אופניים – מבנים צרים וגבוהים העשויים ברזל ומחופים בזכוכית, שיכולים בעת אחת להכיל יותר מ-100 זוגות אופניים.

לפי נתוני רשות המסים, בשנים 2017-2014 יובאו 257 אלף זוגות אופניים חדשים. לאור הביקוש הרב, גורמים מעריכים כי את הפתרון המהיר והאפקטיבי ביותר לחניות אופניים יספקו, כמו בצ'כיה, מגדלי האופניים – ויש כבר מי שמנסה להביא את המוצר לישראל.

"למגדלי החניה הרובוטיים לאופניים יתרונות רבים, שאחד מהם הוא עלות הקמה מופחתת. במקום לחפור באדמה, כפי שעושים לצורך חניה רובוטית תת-קרקעית, כל שנדרש כאן הוא הקצאה של עיגול בקוטר של כשמונה מטרים, שבו ניתן לאחסן עשרות זוגות אופניים", מסביר גיורא נוה, מנכ"ל חברת פרקומט המתמחה בפתרונות חניה רובוטיים.

לדבריו, גם תפעול המתקן הוא פשוט ביותר: "רוכב מגיע למתקן, דוחף את האופניים לתוך שער, חיישן מזהה את האופניים ופותח חרך התופס את קצה הגלגל הקדמי. הרוכב ניגש למכונה אוטומטית, לוחץ על כפתור, מקבל כרטיס והמערכת מכניסה את האופניים למתקן. הוצאת האופניים מתבצעת באמצעות הכרטיס, וכל התהליך לוקח כ-10 שניות לכל כיוון".

נוה מציין כי לפי סקרים שעשו בקרב משתמשים בעולם, היתרון הגדול ביותר במתקן החניה הרובוטי הוא השמירה על האופניים מפני גניבה. "אחסון האופניים במגדל חניה רובוטי מייתר את הצורך בפירוק הסוללה והכיסא, ומאפשר 'על הדרך' טעינה של הסוללה", הוא מסביר.

גיורא נוה, מנכ"ל חברת פרקומט. "היזמים לא יודעים איך לאכול את התקן לאופניים" צילום: באדיבות פרקומט

ישראל רוכבת על המגמה

לא רק הכוחות היזמיים – גם הרשויות בישראל ערות למצוקת החניה הדו-גלגלית. בספטמבר אשתקד פירסמה רכבת ישראל מכרז להקמת מתקני חניה חדשניים עבור ציבור הרוכבים הצובאים על תחנותיה. "אנשים מגיעים לעבודה עם אופניים ואין להם איפה לחנות אותם", אומר נוה. "מגדלי משרדים נאבקים עם פתרונות חניה מאולתרים ולא נוחים – לא עבור הרוכבים ולא עבור עמיתיהם לעבודה". בחזונו, רואה נוה חניות פשוטות ואלגנטיות יותר לאזורי משרדים. "הצבת 3-2 מגדלי אופניים בסמוך למקום העבודה, לתחנות רכבת או בקריות תעסוקה יפתרו את הבעיה. אנשים יניחו את האופניים בזריזות וילכו דקות ספורות למשרד או לכיתה".

באשר לעלויות החניה, נוה מעריך כי הן יהיו נמוכות ביותר: "בצ'כיה למשל, הבינו כי הרצון של בעלי האופניים להחנות אותם בבטחה ובנוחות עולה בקנה אחד עם הצורך של הרכבת ושל הרשות המקומית להסדיר את הנושא. על כן הם יצרו מודלים של שיתופיות מול העירייה, בסיוע האיחוד האירופי.

"אני מעריך כי אם נאמץ גישה כזו גם בארץ, בפארקי התעסוקה השונים, ניתן יהיה לבנות מודל של סבסוד עלות החניה, בסיוע החברות, המעסיקים והרשויות, כך שלא כל העלות תושת על העובדים הרוכבים לעבודה. זה האינטרס של כולם לצמצם את כמות כלי הרכב, מחד, ומאידך להוציא את האופניים מהקיוביקל במשרדים".

מניסיונם הרב ביצירת חניות רובוטיות לענף הבנייה, בפרקומט נתקלים תדיר במצוקה הנוצרת בתכנון פתרונות חנייה לאופניים, הן בבנייני מגורים והן במגדלי המשרדים. "לפי התקן הקיים, לכל דירה חדשה שנבנית כיום צריך לספק מקום חניה אחד למכונית לצד חניה לאופניים", מפרט נוה. "היזמים לא כל כך יודעים איך לאכול את זה. האדריכלים, בהיעדר פתרון אחר, מקצים שטחים לאופניים באמצע החניון התת-קרקעי, שתופסים שטח גדול ופוגעים בתכנון כולו.

"שילוב של מתקנים ייעודיים לאופניים, מכניים ורובוטיים, יאפשרו חיסכון של עשרות אחוזים מהשטח בחניונים. אין לי ספק שבשנים הקרובות אנו נספק פתרונות איכותיים לשוק המקומי, אשר יתאימו את מוצרי החניה הרובוטיים הפועלים באירופה לצורכי התכנון בישראל".