ביהמ"ש: "עדות חגי בדש היא חמקמקות עקיבה כל הדרך"

"עדותו של בדש התאפיינה בחמקמקות עקיבה לכל אורכה. קשה להבין כיצד מנהל בכיר כל כך של קופת גמל ושל בית השקעות, המגלגלים מאות מיליוני שקלים ואמונים על כספה של אוכלוסייה גדולה כל כך, מהין להעיד כפי שהעיד בדש" - כתבה השופטת שושנה אלמגור מבית המשפט המחוזי בתל אביב על חגי בדש, לשעבר מנכ"ל פסגות. הדברים נכתבו בפסק דין שאישר תביעה ייצוגית בהיקף של 140 מיליון שקל נגד פסגות.

את התביעה הגיש לפני כארבע שנים חיים אופיר באמצעות עו"ד צבי כהנא, ואישור התביעה השבוע דרמטי במיוחד מכיוון שהוא פותח מחדש פרשה שכבר הושגו בה פשרה ופסק דין. "התגלתה ראיה חדשה המטה את הכף לצד הצורך לבטל את פסק הדין", כתבה השופטת.

אופיר, בכיר בחברת פז, הצטרף לקופת הגמל גדיש ב־1999. גדיש היא קופת גמל שרכשה פסגות מבנק הפועלים ב־2008 בעקבות רפורמת בכר, שאילצה את הבנקים להיפרד מהבעלות על קופות הגמל. פסגות התחייבה כי זכויות עובדי פז שהובטחו על ידי הבנק יישמרו. עם הזכויות האלה נמנתה ההתחייבות שדמי הניהול יעמדו על שיעור קבוע של 0.25% לשנה לצמיתות. בינואר 2010 גילה אופיר שפסגות העלתה את דמי הניהול ל־1.6% לשנה (פי 6.4).

חגי בדש, לשעבר מנכ"ל פסגות. גם המפקחת על הביטוח הפריכה את טענת צילום: נמרוד גליקמן

אופיר הגיש תביעה ייצוגית על הפרת ההתחייבות להטבה וגם על היעדר הודעה מוקדמת לביטולה. אלא שלא היה לו כל מסמך בכתב המאמת את ההתחייבות הזו של הבנק. היה לו עד, אליעזר לוזגרט, אנליסט בפז, שעדכן אותו כי ההתחייבות לדמי ניהול מופחתים ניתנה ללא הגבלת זמן, וכי פסגות סיכלה את ההתחייבות כשהורתה למחשב לקבוע מועד פקיעה חד־צדדי, 31.12.09, לדמי הניהול המופחתים. אלא שלוזגרט "התהפך" בעדותו ולא סיפק את הסחורה. "העד לא שש לשתף פעולה", כתבה השופטת אלמגור בפסק דינה, ברמיזה ללחצים שהופעלו עליו. ללא העדות, נותרה על כנה עמדתה הנחושה של פסגות, שגובתה בתצהירו של המנכ"ל חגי בדש, שלפיה לא היתה ולא נבראה ולא תיתכן התחייבות להטבה בדמי ניהול שאינה מוגבלת בזמן. לבסוף הגיעו הצדדים לפשרה. פסגות הודתה כי לא נתנה הודעה מוקדמת, ושילמה פיצוי צנוע של 1.15 מיליון שקל לכ־30 אלף עמיתים.

זיכרון סלקטיבי

והנה, תפנית מפתיעה בעלילה החזירה לחיים את העילה המרכזית של הפרת ההתחייבות לדמי הניהול המופחתים. צבי קרני, לשעבר הגזבר הראשי של פז, עשה סדר בניירת בביתו ומצא בין המסמכים מכתב ממאי 2000 שבו אישר בנק הפועלים ששיעור דמי הניהול מעובדי פז הוא 0.25% לשנה ולצמיתות.

עו"ד צבי כהנא. ייצג את התובע הייצוגי צילום: ורדי כהנא

עם המכתב הזה חזר אופיר ב־2015 לבית המשפט והגיש בקשה חדשה לייצוגית נגד פסגות. הטענה היתה כי יש לבטל חלק מהסדר הפשרה מכיוון שהוא הושג תוך כדי הפרת חוזה, בהטעיה ובתרמית מצד פסגות, שהצהירה בבית המשפט כי מעולם לא היתה התחייבות לצמיתות להנחה בדמי ניהול.

בדיון המחודש התגלו הבדלי גרסאות קריטיים בין בנק הפועלים לפסגות. בין דני גיגי, מנהל מחלקת פיתוח ושיווק מוצרים של בנק הפועלים, שהיה חתום על המכתב, וקרני לבין חגי בדש. השופטת לא חסכה מילים קשות על גרסתו של בדש: "זיכרונו בגד בו מקום שלא היה מעוניין במתן תשובה, לעומת מקומות שבהם שב אליו בבהירות ובצלילות... בדש נמלט מתשובה... תשובותיו, שלקו בעמימות ובסתירות, וניסיונותיו המובהקים שלא לענות על שאלות, לא הותירו רושם של עדות מהימנה".

פסגות נסוגה לקו הגנה שני וטענה כי לא רימתה ולא הטעתה במצגיה בתביעה הקודמת, כיוון שלא היתה מודעת לקיומו של מכתב הצמיתות שנשלח לקרני. אלמגור דחתה גם טענה זו: "אין לקבל את הצהרתו של בדש בהליך הקודם כי למיטב ידיעתן של המשיבות (פסגות קופת גמל ופסגות השקעות), לא קיים כל מסמך בכתב המאשר את טענת המבקש (אופיר)". עוד קבעה שגם אם פסגות לא ידעה על מכתב הצמיתות, היא ידעה היטב שהיה סיכום כתוב עם איגוד עובדי פז על תנאי ההטבה – כשם שהיה סיכום כתוב לגבי ההטבה לעובדים עם כל מעסיק שגדיש התקשרה עמו – ודבר קיומם של סיכומים כתובים אלה הוסתר על ידי פסגות בהליך הראשון, ונחשף רק בחקירות גיגי ובדש בהליך הנוכחי. היא הוסיפה כי פסגות הסתירה את העובדה שכשהיה סיכום להטבה בלתי מוגבלת בזמן סווג מקבל ההטבה במחשב בקוד ספציפי, קוד 99, ופסגות ידעה שרוב עמיתי גדיש מסווגים כך.

יסודות טעות והטעיה

נדחתה גם טענת פסגות שלא תיתכן התחייבות להטבה שאינה תחומה בזמן. לעניין זה ביקשה השופטת את חוות דעתה של דורית סלינג'ר, שהיתה המפקחת על הביטוח, וזו דחתה נחרצות את טענת פסגות: "באופן עקרוני המפקחת אינה מוצאת מניעה שחברה מנהלת של קופות גמל אשר אינה משלמת קצבה (כדוגמת קופת הגמל שנדונה בתיק זה) תיתן התחייבות למתן הנחה בדמי ניהול לכל משך חיי העמית".

השופטת קבעה שפסגות הטעתה את אופיר ואישרה את הייצוגית: "המבקש הוטעה לחשוב שאין התחייבות כלפי עובדי פז או כלפי ועדי עובדים אחרים לגבות שיעור קבוע של דמי הניהול לתקופה בלתי מוגבלת בזמן. בהליך הקודם יצר בדש מצג שלפיו אין התחייבות כתובה. היום ידוע כי היתה התחייבות בכתב. אֵי לזאת נתקיימו יסודות הטעות וההטעיה. הצגת מצגי השווא והסתרת העובדות שנתבררו עתה הן פגמים היורדים לשורש העניין". פסגות חויבה בהוצאות של 150 אלף שקל.