"הייחוד של אגף תקציבים מצדיק מכרזים מיוחדים"

דבריו של מנכ"ל האוצר שי באב"ד על מכרזים תפורים באגף תקציבים עדיין מהדהדים בזירה הציבורית. "בעיניי מכרז תפור הוא מכרז שבו עוד לפני סיומו תוצאותיו ידועות מראש, וכפי שאתם יודעים היטב, הדבר נכון לכל אחד מהמכרזים שבהם אתם זכיתם להיות סגנים", הטיח באב"ד בחמשת הסגנים מאגף תקציבים בתשובתו למכתב ששלחו אליו, ובו הלינו על שהוא מצר את צעדיהם ומשבש את עבודתם (מאז משכו הסגנים את המכתב בעקבות פגישה בין שר האוצר כחלון לראש אגף תקציבים שאול מרידור – א"פ).

בדיקת "כלכליסט" מעלה כי אף שעריכת מכרז פנימי - כזה שרק עובדי המשרד המגייס רשאים לגשת אליו – הוא נוהג שגור ומקובל בכלל משרדי הממשלה (להוציא תפקידים המצריכים כישורים מיוחדים שנערכים מראש כמכרז פתוח, לכלל הציבור), דווקא אגף תקציבים ערך עבודת מטה יסודית עם נציבות שירות המדינה, שנחשפת כאן לראשונה, כדי לבחון שוב את הסוגייה. הממצאים היו חד משמעיים: עבודת האגף כה ייחודית ומנגנוני הניפוי בו כי יעילים שניתן לערוך בו מכרזים פנים אגפיים בלבד.

שי באבד צילום: אלעד גרשגורן

הסגנים באגף תקציבים

מאפיינים מבניים ייחודיים

דו"ח של מבקר המדינה בנושא המכרזים והמינויים באגף תקציבים לפני כשנתיים הוליד פגישה בין הממונה על אגף תקציבים לשעבר אמיר לוי לבין נציב שירות המדינה דאז משה דיין. בעקבות הפגישה הוקמה ועדה שהוסמכה להכין עבודת מטה מקצועית שתנתח את המבנה והאופי הייחודי של האגף ותחליט על הדרך הטובה ביותר לביצוע מינויים. בראש הצוות עמד סגן הנציב אילן רם, מנהל מטה הרפורמה רון צור, מנהלת אגף בכיר מבחנים ובחינות ומבכירי הנציבות גבי אשכנזי והממונה על מערכת הביטחון בנציבות איילה גונן־אשרי. הצוות נפגש חמש פעמים במשך כמה חודשים, ולבסוף הנפיק מסמך שהגיע ל"כלכליסט" ושמו "תכנון קריירה באגף תקציבים: מדיניות הון אנושי מיוחדת, ליחידה עם ייעוד מיוחד, שפועלת בזירה מיוחדת".

בין היתר בדק הצוות של רם את המאפיינים המבניים של האגף, ונקבע כי הם ייחודיים ושונים מיתר היחידות בשירות המדינה. ראשית, היחידה אינה מתאפיינת בקביעות, ומתקיימת בה שיטת תחלופה טבעית: כהונה קצובה לארבע שנים, כך שבשנה השלישית חותרים לקידום, ואחרי שני ניסיונות כושלים — עוזבים את המשרד (שיטת Up or Out); שנית, הקידום אינו מובן מאליו. על כל חמישה עובדים באגף, ישנו תפקיד אחד לקידום בממוצע. שלישית, התהליך הזה מתקיים ללא יכולת למתן תמורה כלכלית הולמת בשנות השירות הראשונים, אלא רק למי שהצליחו להתקדם באגף, אחרי 15־17 שנות שירות בממוצע.

עוד מצא הצוות כי לביצוע התפקיד נדרשת למידה יסודית, וזאת נעשית תוך הקפדה על השתתפות כלל נושאי התפקידים בתוכניות הכשרה פנים־ארגוניות ייחודיות, תוך חניכה וליווי אישיים והעמקה והעשרה בנושאים "חסרים". כמו כן מתבצעת בניית ידע פנימית וייחודית: בגלל החשש לניגודי עניינים פוטנציאליים, האגף מעסיק בתחילת הדרך אנשים ללא ניסיון ("ללא עבר"). הדרך פתוחה לכולם, אך רף הכניסה גבוה מאוד. הצוות גם מצא כי נדרשות תכונות אופי ייחודיות, כגון חוסן, עמידות בפני לחצים וגם מה שמכונה Ability to Be Alone, שכן רפרנט בשנות ה־20 לחייו עשוי למצוא את עצמו מנהל מו"מ עם שר בכיר בממשלה על קיצוץ בתקציב משרדו.

תמיכה ממחקרים אמפיריים

"צה"ל צבא מצוין ופועלת בו סיירת מטכ"ל ולא צריכים להתבייש בה אלא להתגאות. אין עוד מקום בשירות הציבורי שבו כל מי שלא מקודם בתוך שלוש שנים זז הצדה", מסביר גורם ממשלתי שהיה מעורה בפרטים ולא שייך לאוצר. אחרי הצגת המסקנות דיין השתכנע כי ליחידה אתגרים ומשימות יוצאי דופן שמצריכים תכונות וכישורים יוצאי דופן, ורק אז החליט כי אגף תקציבים יקבל הקלה במכרז: לפני המכרז הפנימי (בתוך משרד האוצר) יתקיים מכרז תוך־אגפי, שאליו רק עובדי אגף תקציבים יכולים לגשת.

מתברר כי השיטה הזו נתמכת במחקר אמפירי. "תהליך טבעי של טיפוס בסולם התפקידים מבטא את התמורה לניסיון שנצבר, והיא מאפיינת ארגונים רבים. התשואה המובהקת לניסיון היא אחד הממצאים המוצקים ביותר במחקר על כלכלת עבודה" מסביר פרופ' מומי דהן מהאוניברסיטה העברית, שעבד גם כיועץ בכיר למשרד האוצר, והיה במגע ישיר עם פקידי האגף. אגב, דהן מתייחס לכניסה של "גורמי חוץ": "המסורת שהתפתחה ולפיה מממנים אדם שצבר מספר שנות ניסיון מחוץ למשרד האוצר כראש אגף תקציבים נותנת מענה לריענון הדרוש בצמרת אגף תקציבים".