גם חיפה רוצה שדה בינלאומי: המחוזי קיבל עתירת העירייה נגד הרחבת הנמל

צעד נוסף לעיריית חיפה בדרך להרחבת שדה התעופה: בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל אתמול (א') עתירה מנהלית שהגישה העירייה, על ההחלטה להמשיך לקדם את תוכנית נמל המפרץ - שתמנע את הרחבת שדה התעופה הקטן בעיר, כך שיוכל לשמש כשדה תעופה בינלאומי.

העתירה הוגשה לבית המשפט בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, כנגד החלטת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, להמשיך ולקדם את תכנית נמל המפרץ - שטח תפעולי נמלי. בנוסף ביקשה העיריה צו ביניים, שימנע את כניסת התוכנית לתוקף וביצוע פעולות מכוחה.

בעתירה מצויין כי התכניות שקודמו במפרץ חיפה התעלמו מכל סוגיית התעופה האזורית והארצית והשאירו נושא זה ללא תכנון אסטרטגי אמיתי. בעירייה מזהירים כי מיקומו של הנמל חוסם את הסיכוי להאריך את מסלול ההמראות והנחיתות בשדה התעופה הקטן, עובדה שתוביל את חברות התעופה לוותר עליו ולסגירתו עם הזמן. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה כאמור והוציא אתמול צו ביניים, שאסר על הנפקת היתרי בנייה לתוכנית הנמל, עד לדיון שנקבע בבקשה, ב-11 ביולי.

נמל התעופה בחיפה	צילום: ניר בלזיצקי, דוברות עיריית חיפה

כזכור, ראש העיר, עינת קליש רותם, פנתה לאחר הבחירות למוסדות התכנון בהצעה להארכת המסלול בלי לפגוע בנמל, כשלטענתה לא נעשתה עבודה מעמיקה לבחינת ההשלכות על העיר והמטרופולין כולו. לדבריה, "יש לנו כבר היום שדה תעופה קיים. בהשקעה מינימלית הוא יוכל להביא מעל מיליון תיירים בשנה, מדובר על מהלך כלכלי שישנה את פני המטרופולין מקצה לקצה. שדה כזה יכול להציל את הכלכלה של העיר ושל כל האזור. האופציה להשארת שדה תעופה קטן בחיפה מעולם לא נבדקה ברצינות הראויה".

ראש עיריית חיפה - עינת קליש רותם צילום: זהר שחר, אלעד גרשגורן

ברקע להקמת נמל המפרץ עומדת סוגיה אף יותר סוערת, עקב הבטחת ממשלת ישראל להעביר את תיפעול הנמל לידי חברת SIPG הסינית (Shanghai International Port (Group – דבר שאינו מקובל על ממשלת ארצות הברית. במסגרת זו הגישה העירייה אתמול (א') עתירה נוספת לבית המשפט, בה היא מבקשת להורות ל"חברת נמלי ישראל" להציג בפניה את מסמכי המכרז וחוזה ההתקשרות עליו חתמה עם החברה.

בעתירה, שהוגשה על פי חוק חופש המידע, טוענת העירייה כי "לגילוי המידע, אותו היא מבקשת, חשיבות עליונה, הנוגעת לכלל הציבור". עוד מצוין כי חברת נמלי ישראל "הינה חברת ממשלתית, הפועלת כשליחה של הציבור, אשר זכאי לדעת מה הם תנאי ההתקשרות המסחרית, עליו חותמת החברה הממשלתית, וכיצד הללו מבוצעים".

"לא ייתכן", מוסיפים בעירייה, "כי התקשרות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, שלה השפעות והשלכות רוחב על ציבור רב בתחום גיאוגרפי נרחב, תתנהל בחוסר שקיפות מינימלית ובאפילה מוחלטת".