אחרי החגיגה מגיע הזמן לשלם על פריצת כל המסגרות

הגירעון הממשלתי ההולך ותופח דחף את שר האוצר משה כחלון להציג מהלכים אפשריים לריסון הגירעון, שצפויים לעלות לדיון הממשלה, אך לא בישיבתה היום. תחזיות האוצר המעודכנות מראות כי בלי נקיטת צעדים הגירעון בשנה הבאה 2020 צפוי להגיע ל־4% מהתמ"ג — נתון שמסתמן כקו אדום עבור כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו, שהסכימו לבסוף על נקיטת קיצוצים והעלאות מסים.

הגירעון והבור התקציבי שהוא נושא עמו הם תוצאה ברורה של ההתעלמות הסדרתית של כחלון מהמלצות פקידי האוצר ובנק ישראל. חרף אזהרות הגורמים המקצועיים, בשנותיו כשר אוצר בחר כחלון להגדיל את הוצאות הממשלה מעבר למתווה הקבוע ולהפחית את ההכנסות ממסים. זאת אף שהיה ברור כי הפחתות אלו מבוססות על הכנסות מס חד־פעמיות, שהגיעו בין היתר ממכירת מובילאיי לאינטל וממיסוי רכישה מסיבית של מכוניות בניסיון להקדים את העלאת המס עליהן.

חבילת המהלכים של כחלון לריסון הגירעון חושפת כי באוצר נדרשים לא רק לבצע תוכנית קיצוצים מרחיבה ומקיפה אלא גם בדק בית פנימי. בתקציב המקורי ל־2019 שאושר באופן חריג כבר במרץ אשתקד הוערכו הכנסות המדינה ממסים ב־356.7 מיליארד שקל, אך כבר בינואר השנה עודכנה הערכה זו כלפי מטה ל־350.2 מיליארד. כעת מעריכים באוצר כי ההכנסות יהיו נמוכות עוד יותר ויסתכמו ב־348.8 מיליארד שקל.

עדכונים אלו נובעים משינויים בתחזיות המאקרו־כלכליות והנמכת הציפיות לגבי הצמיחה בצריכה הפרטיות והציבורית, בין היתר על רקע שינויים בסחר העולמי. ועדיין, באוצר יידרשו לבדוק האם כשנכנעו ללחצי שר האוצר וגיבשו תקציב מוקדם לא היה עליהם לבסס אותו על הערכות שמרניות יותר.

כעת תתבקש הממשלה להכריע על צעדי התכנסות (קיצוצי תקציב והעלאות מסים) בהיקף מצטבר של 3.25 מיליארד שקל, אף שהנתונים המעודכנים שנציגי האוצר צפויים להציג לשרים משקפים צורך בהתכנסות תקציבית בסכום גבוה בהרבה. למעשה, עמידה בתקציב 2020 הנוכחי דורשת מהממשלה לנקוט בצעדי התכנסות של 22.6 מיליארד שקל — פי 7 יותר מהסכום שחבילת הגזירות של כחלון עוסקת בו.

צעדים חד־פעמיים שלא מטפלים בהעמקת הבור

יותר ממיליארד שקלים מבין צעדי ההתכנסות הם תוצאה של צעדים חד־פעמיים שיניבו כספים מביטוח לאומי וממפעל הפיס. בלי לנקוט בצעדים קבועים יותר ולאורך זמן הבור התקציבי צפוי רק ללכת ולהעמיק, ולהגיע ב־2021 כמעט ל־27 מיליארד שקל, ושנה לאחר מכן כמעט ל־30 מיליארד שקל.

נתניהו וכחלון. הסכימו לבסוף על קיצוצים והעלאות מסים צילום: אוהד צויגנברג

למעשה, תחזיות האוצר לגבי הגירעון הצפוי הן עדיין בגדר תרחיש יחסית אופטימי. תחזיות אלו משקללות רק את חובות ההוצאה הבסיסיות של הממשלה, ולא מתייחסות לעלות סבסוד הצהרונים לפי תוכנית נטו משפחה של כחלון מעבר ל־2020, או לעלויות העתידיות של מחיר למשתכן. תוכניות אלו, שהממשלה הבטיחה את המשכן אך לא באופן רשמי, דורשות תקציב של כ־6 מיליארד שקל בשנה. וזאת לפני העלות של ביטול מסתמן של צמצום מספר משרדי הממשלה מ־29 ל־17 שצפוי היה לחסוך 800 מיליון שקל בשנה, או העלות של מילוי התחייבויות קמפיין הבחירות של מפלגות הקואליציה העתידית.

בצד ההכנסות מציעים פקידי האוצר לצמצם את הניכויים ממס הקנייה המוקנים לרכישת מכוניות היברידיות וחשמליות וליצור תקרה להטבות המס הירוק. ברשות המסים טוענים כי המהלך ישפיע על המכוניות היקרות ביותר, אך ההערכות לגבי ההכנסות החזויות ממנו מעידות כי השפעתו צפויה להיות רחבה בהרבה: לפי ההערכות, הצעדים יניבו הכנסות של 500 מיליון שקל כבר בשנה הראשונה להחלתם ומיליארד שקל בכל שנה לאחר מכן. החלת צעדים אלו פשוטה יחסית שכן אינה דורשת שינוי חקיקה, ובלאו הכי משרד האוצר ורשות המסים מפחיתים את הטבת המס הירוק המוקנית לאותן מכוניות אחת לפרק זמן קבוע מראש.

מס נוסף שמשרד האוצר מבקש להטיל הוא מס שכבר נבחן בעבר, ועוסק בפטור על יבוא נוזל ממס המשמש לצרכים שונים בתעשייה. בדיונים קודמים שנוהלו מול גורמי תעשייה סוכם כי הפטור יישמר עבור יבוא הנוזל לצורך ניקוי מכונות, אך יבואו לשימוש כחומר בעירה כתחליף לסולר יידרש במס בגובה של כמעט שלושה שקלים לליטר. בנוסף, יבוא החומר לצורך מהילת דלקים שנמכרים לציבור יחויב במס באופן שיקטין את התמריץ למהילה.

נראה כי הפעם בתעשייה לא מתרגשים מהעלאת המס על יבוא הממס כך שיגולגל לכלל הציבור באופן עקיף. גורמים בתעשייה טוענים כי עיקר הפעילות בחומר היא לחימום ביתי ורק משקי הבית המשתמשים בו ירגישו זאת בכיסם. עם זאת, הערכות האוצר לפיהן ביטול הפטור ממס על יבוא החומר צפוי להניב הכנסות של 450 מיליון שקל בשנה מסמנות כי מדובר בכמות לא מבוטלת של משקי בית.

הקיצוצים בתקציבי השנים הבאות מחכים מעבר לפינה

המקור התקציבי העיקרי בצד הקיצוץ בהוצאות הממשלה שמציע משרד האוצר מתמקד, כמו תמיד, בקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, הפעם בהיקף של 1.15 מיליארד שקל. פקידי האוצר ביקשו להטיל קיצוץ גדול יותר אך נתניהו וכחלון סירבו בלחץ השרים.

קיצוץ רוחבי זה הוא צנוע בהשוואה לקיצוצים קודמים מסוגו, אך עדיין לא מדובר במהלך קל. גם כך משרדי הממשלה חורגים מההוצאות המותרות להם לפי תקציב 2019, והם כבר נדרשו להצטמצם ולעצור את ביצוען של לא מעט תוכניות על רקע הגדלת מסגרת ההוצאות בשנים האחרונות מעבר לכללי הגידול הקבועים. מעבר לכך, ממשלת נתניהו הקודמת כבר אישרה קיצוץ של כ־1.8 מיליארד שקל בתקציב 2020 וקיצוץ נוסף של כמעט 5 מיליארד שקל ב־2021, שכלל לא מטפלים בסגירת הבור התקציבי הנוכחי.

אף שלכאורה הושגו סיכומים לגבי גובה הקיצוץ הרוחבי, הוא לא צפוי לעלות היום לאישור הממשלה אלא רק בשבוע הבא, ועד אז ינסו השרים לצמצם את רוע הגזירה. למעשה, קיצוץ זה הוא המהלך היחיד שיבוצע כבר עתה, וזאת כדי לממן את המחסור במקור תקציבי למימון תוכנית הצהרונים של כחלון בגובה 350 מיליון שקל. יתרת הכסף — 800 מיליון שקל — תוזרם כתוספת למערכת הביטחון עבור צרכים שבאוצר סירבו לפרט.

באוצר מבהירים כי המשך תוכנית הצהרונים מעבר ל־2020 דורש איתור מקור תקציבי חדש, וחושפים בכך את הבלוף של כחלון. כשזה העביר את תוכנית נטו משפחה הוא לא הציג לה מקור תקציבי אך הגיב בביטול לביקורת על כך, וטען כי התוכנית לא תיפסק. אלא שכחלון לא טרח לספר כי המימון יגיע מקיצוץ רוחבי, שמקשה לדעת אילו שירותים לציבור נפגעים כתוצאה ממנו.

מהלך חד־פעמי בולט נוסף שמציע האוצר הוא התחשבנות (שיבוב) בין חברות הביטוח לביטוח לאומי, שצפוי להניב למוסד הממשלתי שלושה מיליארד שקל, מהם מיליארד כבר בשנה הראשונה. המהלך אושר חוקית בחוק ההסדרים האחרון אך מאז נתקע. המחסור בכסף דחף את האוצר להוציא במהירות טיוטת תקנות לחברות הביטוח בסוף השבוע שעבר כדי להוציא את המהלך לפועל.

הגירעון יקטן, אך זיהום האוויר יזנק

בין הצעדים המתוכננים על ידי האוצר כדי להרחיב את היקף ההכנסות לצורך הקטנת הגירעון, מוצע לצמצם את הטבות המס הניתנות היום על רכישת מכוניות היברידיות וחשמליות. לפי הערכות, צעדים אלו יניבו הכנסות של 500 מיליון שקל בשנה הראשונה ומיליארד שקל בכל שנה לאחר מכן. מעבר לכך, ל"כלכליסט" נודע כי במשרד האוצר נבחן גם שינוי של גובה תמריצי המס אשר מוענקים לרכבים שאינם היברידיים.

על מכוניות חדשות המשווקות בישראל מוטל מס קנייה בגובה של 83% שממנו מנוכים סכומים המגיעים עד כ־16 אלף שקל, אשר מחושבים במדרגות לפי רמת פליטת המזהמים של הרכב. כל שהרכב מזהם פחות גדל סכום הזיכוי. על רכבים היברידיים מוטל מס קנייה בגובה של 30% בלבד.

גורמים בענף הרכב מעריכים כי במחצית השנייה של 2019 יזרימו היבואנים לארץ מאות אלפי מכוניות היברידיות, לנוכח כוונת האוצר להקטין את הטבות המס עליהן. הגורמים מעריכים כי רשות המסים צפויה ולחשוף את מתווה המס להיברידיות רק לקראת סוף השנה, כדי לא לאפשר ליבואנים להתארגן למכירה לפני כניסת המס החדש לתוקף, דבר שיגרום לאובדן הכנסות לאוצר.

בעוד בישראל נשקלים צעדים שיפגעו בעידוד לקניית מכוניות שמזהמות פחות, בזירה העולמית ובמיוחד האירופית המגמה הפוכה לחלוטין. שם עמלים להפחית את שיעור פליטת המזהמים כדי לעמוד בדרישות האיחוד האירופי. הפתרון של היצרנים הוא למכור יותר מכוניות היברידיות.

מדרגות המס החדשות של האוצר לא רק יגדילו את זיהום האוויר בארץ, אלא גם יגרמו ליצרנים להקטין את שיווק ההיברידיות בישראל, כשהביקוש בשווקים אחרים הרבה יותר גדול.

תומר הדר