סיפורו של המטוס החשוב ביותר בהיסטוריה

שלום, כאן הקברניט; הביטו במטוס הזה. הוא לא נראה מרשים או יוצא דופן לעיניים שחזו במטוסי סילון אדירים, כאלה שמטיסים אותנו ממקום למקום בעלות סבירה בכל העולם. אך אל תתנו למראהו להטעות: זה כלי הטיס שהכי השפיע עלי אישית. וגם עליכם, על ההורים שלכם ועל הילדים שלכם. אם יהיה עלי לבחור, אגיד כנראה מדובר באווירון החשוב ביותר מאז זה של האחים רייט.

הצ'יף הגדול. מטוס DC3 צילום: שאטרסטוק

לפני שניכנס אליו, שווה להציץ במצב שוק התעופה של שנות השלושים: מחיר טיסה מניו יורק לקליפורניה עלה 300-350 דולר, כמחירה של מכונית. ומילא המחיר - המטוסים של אותם ימים לא תוכננו לשאת בני אדם: עם מנועים רועשים במיוחד, תא נוסעים זעיר שהדיף ניחוחות בנזין מעוררי בחילה, עיצובים בלתי יציבים שגרמו לרעידות וקפיצות כל הדרך - טיסה אזרחית היתה חוויה די נוראית.

ממריאים? מי יודע אם ננחת צילום: Wikipedia (Public Domain CC

גם מי שיכל לספוג את העלויות, הרעשים, הרעידות והניחוחות לא יכל להתמודד עם בעיה מס' 1 של תחום התעופה האזרחית: ריבוי ההתרסקויות. ב-1931ארעה תאונת מטוס נוסעים, שהעלתה את משבר התעופה לכותרות: הוא פשוט התלקח באוויר והתרסק בקנזס - ואיש משמונת נוסעיו לא שרדו את התופת. "לא רק שכל כך יקר ומגעיל לטוס", מחו העשירים, "אנחנו גם בסכנת מוות!" - ושוק מטוסי הנוסעים כולו היה בסכנה. באותם ימים, היתה לו אלטרנטיבה: ספינות אוויר שהיו איטיות וכרטיסיהן יקרים אפילו יותר, אך נחשבו לפחות מסוכנות.

"אופס" צילום: glennhcurtissmuseum

בואינג 247 צילום: San Diego Air Space Museum

חדשן ורודף מהפכות. דונלד דאגלס צילום: machinehistory

כדי לאפשר למטוס להאט ולנחות גם בשדות תעופה קטנים למרות שהוא גדול יחסית, המציאה חברת דאגלס טריק גאוני שמגדיל את שטח הכנף בעת הצורך: המדפים. פיתוח זה הפך לסטנדרט בכל מטוס, ואף איפשר לקצר את מסלולי ההמראה והנחיתה ולהפוך את הטיסה ליותר בטוחה גם במהירות איטית.

מדפי הכנפיים במטוס צילום: שאטרסטוק

מטוס ה-DC2 צילום: USAF

יותר טוב ממה שיותר טוב ממה שהכי טוב. רישום פטנט ה-DC3 צילום: USPO

ומה שיצא לו היה פשוט יבשת חדשה; ה-DC3, מטוס הנוסעים הגדול הכי חסכוני בדלק בעולם, למרות שהיה גם מהיר ביותר. והנה המהפכה האמיתית: מספר הנוסעים עלה ל-22, אך צריכת הדלק עלתה רק ב-3% בהשוואה ל-DC2. בפעם הראשונה בהיסטוריה, הטיסה כלכלית בצורה שמאפשרת הוזלה עצומה במחיר הכרטיסים. קודם לכן, נוהלו חברות תעופה בהפסדים, כחלק מפעילות יזמות של טייקונים שכספם הגיע מנכסים אחרים. והנה, הפכה התעופה לביזנס שיכול להחזיק את עצמו גם ללא כרטיסים במחיר של אוטומוביל.

נעים להכיר: DC3 צילום: Condé Nast Traveler

המטוס הזה יכל לחצות את ארה"ב בנתיב של כ-15 שעות, עם שתיים-שלוש עצירות. זה הרבה זמן להיות בצינור מתכת מעופף, ונולד צורך בשירותים שונים לנוסעים. היה גם מקום במטוס, וכך נולד תפקיד הדיילות, והפופולריות של ה-DC3 הצריך מבצעי גיוס נרחבים שלהן. אנחנו מדברים על שנות השלושים, כן? היה מספר מצומצם יחסית של משרות שנועדו לנשים, והצלחת המטוס הובילה לפתיחת אלפי משרות דיילות ונשים רבות יצאו לעבוד לראשונה; כן, המטוס הזה עזר קצת לנרמל זכויות נשים.

מטוס DC3 בחברת תעופה אמריקאית צילום: thegolfclub

מפציצי צלילה יונקרס 87 של גרמניה הנאצית מטילים פצצות

C47 דקוטה צילום: Adrian Pingstone

מטוס דקוטה בתחזוקה קרקעית צילום: Air Mobility Museum

לא שחסרו גביעים בארונו של המטוס הזה, אך המהפכה הכי גדולה שחולל עוד היתה לפניו: בסוף מלחמת העולם השנייה נשארו בעלות הברית עם יותר מעשרת אלפים דקוטות ספייר - שנמכרו גם לצבאות, אך בעיקר ליזמים פרטיים.

פס ייצור דקוטות בשנות הארבעים צילום: Tinker History

בן ליל קמו המוני חברות תעופה קטנות בכל העולם, שכולן קנו דקוטות בזול, והפעילו אותן בנתיבים לטווח קצר. בעוד חברות תעופה עשירות החלו לתכנן על מטוסי נוסעים סילוניים, כל שאר התעשייה הצביעה דקוטה. ב-1946 היו יותר מ-15,000 כאלה בחברות תעופה ברחבי העולם, וזה היה מטוס הנוסעים הכי נפוץ, תואר בו החזיק שנים רבות. במהלך מלחמת העולם נסללו שדות תעופה רבים בכל העולם, כדי לתמוך בציי מפציצים; עתה, התמלאו בדקוטות. לא רק מדינות עשירות ומתקדמות נהנו מתחבורה אווירית בטוחה, הודות למטוס הזה. הטיסה הפכה למשהו חוצה חברות ותרבויות, משהו באמת כלל-עולמי.

מטוס דקוטה של חברת ארקיע צילום: ישראנוף (המכלול)

לצד טיסה אזרחית, המשיך ה-C47 גם בקריירה הצבאית שלו. כשסטאלין הטיל מצור על מערב גרמניה ב-1948, מתו אזרחים ברעב וצמא, והוחל מבצע הטסת סיוע חירום מתמשך. רוב העומס נח על כנפי הדקוטה, ומטוסים מדגם זה לא פסקו מלהעביר לעיר הנצורה מזון, תרופות ומים במשך קרוב לשנה. במלחמת וייטנאם הפך למטוס תקיפה בשם AC47: צבא ארה"ב מיקם תותחים רב-קניים בדופנו, והמטוס חג וסייע לכוחות הלוחמים באש ממעל (אספר לכם על פיתוח מגניב זה בטור משלו).

הרכבת האווירית של ברלין, 1948 צילום: USN

דקוטה של חיל האוויר מעל למעבר המיתלה צילום: ארכיון צה"ל (אברהם דוד)

מה עוד עשתה הדקוטה בחיל האוויר הישראלי? בערך הכל חוץ מלהפיל מיגים: במבצע קדש של 1956 היו דקוטות שנשאו את הצנחנים למיתלה ולא-טור ולאחר מכן שימשו לתובלה ופינוי פצועים. במלחמת ששת הימים הצטרפו למשימות התובלה גם תפקידי לוחמה אלקטרונית ראשונים, לשיבוש מכ"מים של האויב. במלחמות ישראל הבאות הפך תחום שיבוש החיישנים למשימה המרכזית של הדקוטות. המטוס הזה הוצא משירות רק ב-2001, ועד היום אומרים זקני החיל שחבל, כי התחליף היחיד למטוס דקוטה הוא מטוס דקוטה אחר.

חזק ואמין, גם כיום. DC3 צילום: שאטרסטוק

דקוטות ו-DC3 הגיעו לכל מקום על כדור הארץ - מהקטבים ועד למדבריות. בלי הדקוטה, אין לדעת באיזו נקודה בהיסטוריה היתה הופכת הטיסה המסחרית למשהו כלכלי ונגיש לקהל הרחב, ויתכן שתהליך הפיכת הטיסה לאמצעי תחבורה מקובל היה ארוך בהרבה.

שלדת מטוס דקוטה שהתרסק לפני עשורים באיסלנד צילום: שאטרסטוק

ומה על דונלד דאגלס? איש החזון שעומד מאחורי המטוס? הוא זכה להאריך ימים ולראות את השינויים הנפלאים שהביאה ההמצאה שלו.

אבל בשנות השישים ראה בכאב את המחיר של תעופה כלכלית: בישיבות לעיצוב מטוסים חדשים השתתפו פחות ופחות מהנדסים, ויותר ויותר רואי חשבון וכלכלנים. לבסוף עזב את החברה שהקים, בהרגשה שכבר לא מחפשים בתחום התעופה מהפכות תחבורה, רק רווחים.

מטוס דקוטה בצבעי חיל האוויר האמריקאי בשנות הארבעים צילום: dc3dakotahunter

עד היום ישנם כמאה מטוסי דקוטה ו-DC3 ברחבי העולם ששייכים לחברות תעופה קטנות שעוסקות בהטסת נוסעים, זריעת עננים ביודיד הכסף להורדת גשמים, והטסת מטענים באזורים מבודדים.

המטוס זוכה לכבוד עצום ומוצדק מכל טייס שנתקל בו, ובדרום ארה"ב אף נהוג להצדיע לדקוטות שמסיעות על המסלול. אז אם יוצא לכם להיתקל באחד, דעו שלפניכם מכונה ששינתה את העולם. ואם יוצא לכם לטוס באחד? טיסה נעימה!