האוצר: בניגוד לטענות ות"ת, שילוב הסטודנטים הערבים נמצא בירידה
בוועדה לתכנון ותקצוב מתגאים בעלייה במספר הסטודנטים הערבים, אך באגף הכלכלן הראשי טוענים שפחות ערבים משתלבים בלימודים הגבוהים וכי הפער בינם לבין היהודים גדל
במשרד האוצר טוענים כי הנתונים שלפיהם מספר הסטודנטים הערבים נמצא בעלייה וכך גם שיעורם מכלל הסטודנטים, מבוססים על מדדים ומשתנים שאינם מתאימים, וכי לטענות המועצה להשכלה גבוהה על שילובם אין בסיס.
- היועמ"ש: החלטת ות"ת שלא להקים פקולטה לרפואה באריאל - אינה סופית
- המל"ג מתמרצת את הבדואים: סיוע של פי 20 מלסטודנט ערבי
- יו"ר הוות"ת ליזמים: "אל תפחדו מהאוניברסיטאות, הן עוברות שינוי"
מי שעומד מאחורי הטענות הוא זאב קריל, ראש צוות מחקר באגף הכלכלן הראשי באוצר. לדבריו, שילוב הערבים בהשכלה הגבוהה לא רק שלא עלה אלא נמצא בירידה.
עד כה התבססה המדינה על נתוני הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המל"ג, שלפיהם שיעור הערבים בין הסטודנטים בישראל גדל מ־10% ב־2010 ל־16% ב־2017. הדבר נבע, בין היתר, מפתיחת המכללות בפריפריה ומתוכנית רב־שנתית להגדלת ייצוג הסטודנטים הערבים.
קריל, שדיבר בכנס של המרכז הבינתחומי בהרצליה בנושא "הון אנושי בחברה הערבית", מסביר שנהוג להשוות נתונים העוסקים בערבים יחסית לחלקם באוכלוסייה - 21%. אלא שבשנתונים הצעירים חלקם של הערבים באוכלוסייה עומד על כ־30%.
בנוסף, בות"ת נוהגים לפרסם את הנתון של חלקם של הערבים בין הסטודנטים. קריל סבור שזה אינו המדד הנכון: במקום זה יש לבדוק את אחוז הסטודנטים הערבים בין הצעירים הערבים ולהשוות אותו לאחוז המקביל של היהודים הלא חרדים.
ב־2008 למדו 14.4% מהערבים במוסדות להשכלה גבוהה, וב־2018 עלה שיעורם ל־15.7% בלבד מהערבים בני גילם. לעומת זאת, שיעור הסטודנטים היהודים הלא חרדים מכלל המחזורים שלהם עמד ב־2018 על 45.4% - פי שלושה מהערבים.
קריל מסביר זאת בכך ש־69% מהערבים יצאו ממערכת החינוך ללא תעודת בגרות או עם תעודה שאינה מאפשרת לימודים גבוהים (10%) לעומת 47% מהיהודים. סיבה נוספת היא שכרבע מהאקדמאים הערבים רוכשים את התואר בחו"ל.
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר: "אנו מנגישים את ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית. בתוך עשור הוכפל מספר הסטודנטים הערבים מ־24 אלף סטודנטים ב־2008, לכ־48 אלף ב־2018. היעדים שנקבעו ל־2022 הושגו כבר בשנה הנוכחית".