המל"ג מתמרצת את הבדואים: סיוע של פי 20 מלסטודנט ערבי

הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) החליטה לעודד שילוב סטודנטים בדואים באוניברסיטאות ובמכללות באמצעות תקצוב של עד 80 אלף שקל במשך התואר הראשון. התקציב לשנה הראשונה יכול להגיע ל־28 אלף שקל לכל לאוניברסיטה ולסטודנט.

מדובר בתמריץ גבוה במיוחד, פי 20 מהסיוע לסטודנט ערבי שהוא 4,000 שקל לתואר הראשון. המוסדות האקדמיים יקבלו בשנה הראשונה תמריץ שינוע בין 10,600 שקל ל־13,600 שקל לפי תחומי הלימוד ובשאר שנות התואר בין 4,000 שקל ל־5,200 שקל.

התקציב מיועד עבור מתן תגבורים אקדמיים, שיעורי עזר, ליווי אישי, תמיכות כלכליות, הסעות, פעילויות חברתיות ותרבותיות ועוד. הסטודנטים עצמם יקבלו מלגות שינועו בין 6,000 שקל ל־8,300 שקל לשנה ודמי מחיה של 6,000 לשנה. כן יקבלו האוניברסיטאות 17 אלף שקל למימון הוראה בשנת "שער אקדמיה", מעין שנת מכינה ייחודית לבדואים. בשנה הזו הסטודנטים הבדואים אינם נדרשים לשלם שכר לימוד ולכן אינם מקבלים מלגה.

פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוות"ת צילום: עמית מגל

תקציב התוכנית הרב־שנתית הוא 225 מיליון שקל, מתוכן 130 מיליון שקל מתקציב ות"ת והיתר ממשרד החקלאות (שאחראי על הרשות לפיתוח הבדואים), ומשרדי האוצר והחינוך. כל זאת בהמשך להחלטת הממשלה מפברואר 2017 על השקעת מעל 3 מיליארד שקל בתוכנית חומש לפיתוח כלכלי־חברתי של האוכלוסייה הבדואית.

בשנה שעברה למדו במוסדות להשכלה גבוהה פחות מ־1,000 סטודנטים בדואים, והתוכנית מבקשת להגיע ל־1,500 סטודנטים ב־2022, גידול של 76%.

הפזורה הבדואית בנגב צילום: חיים הורנשטיין

הסטודנטים הבדואים מהווים כיום כ־1% מכלל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לעומת חלקם באוכלוסייה העומד על כ־4% מקרב שכבת הגיל הרלבנטית. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיעור הסטודנטים הערבים אבל המגמה הזו פסחה על הבדואים. ב־2017 היה שיעור הסטודנטים הערבים בתואר ראשון 16.1% מתוך כלל הסטודנטים. מצב זה קשור ישירות להישגים הנמוכים במערכת החינוך, שם רק לכ־23% מקבוצת הגיל הרלבנטית של הבדואים תעודת בגרות איכותית העומדת בתנאי הסף של האוניברסיטאות. זאת לעומת 39% בחברה הערבית ו־54% בחברה היהודית. בהתאם ליעדי משרד החינוך, שיעור זכאי הבגרות בחברה הבדואית אמור לגדול בכ־2% לשנה בשנים הקרובות.

את התוכנית לשילוב הסטודנטים הבדואים בהשכלה הגבוהה מפעילה המל"ג בשיתוף הרשות לפיתוח הבדואים, והיא תחול על שורה ארוכה של תחומי לימוד. המטרה היא להגדיל את מספר הסטודנטים הבדואים המשתלבים בתחומי המדעים, ההייטק, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית. מפתיעה העובדה שבין התחומים שיזכו להעדפה גם ספרות, אמנות, קולנוע ושפות. הסיבה היא המחסור במורים בתחומים אלה בבתי הספר הבדואיים. התוכנית תופעל במוסדות הפועלים בדרום: אוניברסיטת בן־גוריון, האוניברסיטה הפתוחה, מכללת ספיר, מכללת אחווה ומכללת אשקלון.

יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ אמרה כי "בשנים האחרונות חלה עלייה מרשימה בשילוב החברה הערבית, אולם בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב הנתונים נמוכים משמעותית ולכן נשקיע משאבים ניכרים בנושא".

מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב יאיר מעיין אמר ש"שילובם של צעירי החברה הבדואית במוסדות להשכלה גבוהה בדרום הוא משימה לאומית. האקדמיה הישראלית גם תיתרם בעצמה משילוב דורות חדשים של משכילים ומובילים מהחברה הבדואית".