מסמך ממשלתי חושף: משרד הרווחה מודה בחלוקת הקצבות גבוהות בניגוד לחוק

משרד העבודה והרווחה מודה כי הוא מחלק תקציבי רווחה לפי קריטריונים סמויים בניגוד לחוק. קריטריונים אלה, שנקבעים על ידי ועדות ההקצבות ואינם נחשפים לציבור, אינם מאפשרים לרשויות המקומיות להתאים את עצמן אליהם או לבחון האם היתה אפליה נגדן. כך עולה ממסמך המסכם ישיבה בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. משרד האוצר הודיע באותה ישיבה כי יבחן מחדש את שיטת תקצוב הרווחה באמצעות מאצ'ינג (Matching), הנחשבת לגורם היוצר קיפוח תקציבי חמור של הפריפריה.

בינואר 2017 עתרו עיריית עכו והמועצה המקומית ירוחם לבג"ץ נגד שיטת המאצ'ינג באמצעות עו"ד חגי קלעי. השיטה מחייבת כל רשות מקומית להשלים 25% מהמימון לתקציבי רווחה לכל 75% שנותנת המדינה. על פי העתירה, השיטה גורמת לרשויות חלשות לוותר על חלק ניכר מתקציבי הרווחה שיכלו לקבל. בין העותרים היו ראש עיריית עכו שמעון לנקרי; ראש המועצה המקומית ירוחם באותה תקופה מיכאל ביטון, ומי שהיה ראש מחלקת החינוך של ירוחם חילי טרופר - שני האחרונים הם כיום ח"כים מכחול לבן.

מימין חילי טרופר ומיכאל ביטון צילומים: עמית שעל, יובל חן

רשויות קטנות מופלות פעמיים

העותרים טוענים ש"תושבי הרשויות העניות מקבלים את הנתח הקטן ביותר מתקציבי הרווחה. פערים אלה מנציחים אי שוויון כלכלי". העתירה מבקשת לפסול שני היבטים של שיטת חלוקת הכספים: הראשון הוא המאצ'ינג - לטענתם, שירותי רווחה אינם פעילות פנאי שניתן להתנות בנכונות של הרשות המקומית להשקיע בה כסף. עוד מבקשים העותרים לפסול את סעיף 16.2 לתקנון העבודה הסוציאלית (תע"ס) שקובע את חלוקת הכספים. זאת בטענה שמושם דגש על מספר תושבי העיר ולא על המצב החברתי כלכלי שלהם.

לעתירה צורפה חוות דעת של היועץ הכלכלי סלע קולקר שניתחה את תקציבי הרווחה שהעביר משרד הרווחה לרשויות המקומיות ב־2014 בסך 4.25 מיליארד שקל. קולקר מגיע למסקנה שבפועל רק 36% מהכספים מחולקים לפי תקנון העבודה הסוציאלית. 64% הנותרים הם: "סעיפים שמחולקים מתוקף תקנות שונות לנזקקים, וסעיפים שלא על פי קריטריונים ברורים ושאינם שקופים לציבור".

תקנון הכספים והמשק של החשב הכללי (תכ"מ) קובע שיש לקבוע קריטריונים שווים לחלוקת כספים לרשויות מקומיות ולפרסם אותם. כיוון שאין קריטריונים ברורים, הרי שמאות מיליוני שקל מחולקים בניגוד לחוק. קולקר אמר אתמול ל"כלכליסט" ש"הנושא החשוב ביותר במשרד הרווחה הוא חוסר השקיפות". הוא מעריך שגורם מרכזי לכך הוא שאילו היו קריטריונים שוויוניים, התקציבים למגזר הערבי היו גדלים משמעותית.

במכתב ששלח בפברואר ראש תחום עניינים מנהליים בפרקליטות המדינה ד"ר יובל רויטמן לעו"ד קלעי הוא מסכם פגישה שהתקיימה ב־11.10.18 בעניין העתירה, בהשתתפות נציגי האוצר, משרד העבודה והרווחה, המשפטים ונציגי היישובים העותרים. לפי המכתב, "משרד האוצר יבדוק את השפעת המאצ'ינג על העומס הכלכלי המוטל על הרשות, ואת האפשרות לשנות את שיטת המאצ'ינג כך שתהיה דיפרנציאלית".

האוצר הבטיח - ודבר לא קרה

המשמעות של מעבר לתקצוב דיפרנציאלי היא שרשויות חלשות לא ישלמו כלל, ואילו רשויות חזקות יידרשו לשלם השתתפות גדולה מ־25%.

רויטמן כותב: "התברר שתקנון העבודה הסוציאלית אינו מעודכן ואינו מכיל את כל התבחינים הרלבנטיים. משרד הרווחה מסר כי ועדת ההקצאות דנה בכל סעיף וקובעת נוסחה לחלוקת התקציב". המצב בו ועדת ההקצאות קובע בעצמה וללא פרסום את התבחינים אינו חוקי ומהווה הפרה של כללי המנהל התקין.

הוא מתחייב ש"משרד הרווחה יפרסם תוך שישה חודשים את תקנון העבודה הסוציאלית הכולל את מלוא התבחינים העדכניים לחלוקת התקציבים לרשות". בפועל, חצי שנה עברה והתקנון המתוקן לא פורסם.

ח"כ טרופר מסר: "קיים עיוות מתמשך באופן חלוקת משאבי משרד הרווחה. אם נולדת למשפחה ענייה ברשות ענייה, לא תקבל הזדמנות אמיתית".

עו"ד קלעי, המייצג את העותרים, מסר: "18 שנים חלפו מאז קבע בית המשפט העליון כי על המדינה לשקול שיקולים של צדק חלוקתי בהקצאת משאביה. ארבע שנים חלפו מאז שקבעה הממשלה כי יש לקדם תקצוב דיפרנציאלי. ועדיין, גם כיום, תקציבים אלו מחולקים באופן שנותן לאזרח בפריפריה שירותים ברמה נמוכה יותר".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "הקריטריונים העיקריים לחלוקת התקציב קיימים בתקנון העובדים הסוציאליים. המשרד פועל בימים אלו לעדכן את כל התבחינים הרלבנטיים".