חרם פלסטיני ובעיות פנים במפרץ מאיימים על הפסגה בבחריין

אם לשפוט לפי התגובות הצוננות בעולם הערבי בכלל וברשות הפלסטינית בפרט להודעת ממשל טראמפ על כינוס סדנה כלכלית רבת משתתפים בבחריין בחודש הבא, כצעד ראשון ב"עסקת המאה" - הסיכוי שלה להניב פירות קטן מאוד עד אפסי.

גורמים בממשל האמריקאי הצהירו כי האירוע נועד לשפר את תנאי המחייה של פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה. לפי דיווחים לא רשמיים, היעד של הממשל הוא להכריז בתום הכינוס על גיוס כ־70 מיליארד דולר שיופנו בשלב ראשון להקמת נמל ימי ונמל אווירי, כנראה בעזה, וכביש מהיר שיחבר בין הגדה לבין הרצועה.

ההתנגדות לתוכנית מצד המחנה האיסלמיסטי - הכולל את טורקיה, קטאר וגרורותיהן - וכן בקרב המחנה הפרו־איראני, צפויה. אלא שמקדמי התוכנית צריכים להיות מוטרדים מההתנגדות העזה שמביעות הרשות הפלסטינית, שהודיעה שתחרים את הפסגה, וכן ירדן, שאמורה ליטול בה חלק מרכזי. גם מצרים מסתייגת, אך הודיעה כי נציגיה יגיעו. ייתכן שהודעת הרשות כי תחרים את הסדנה אינה סוף פסוק, אך היא מבטאת את תחושת חוסר האמון בצד הפלסטיני כלפי טראמפ וצוותו.

האיחוד המפתיע

הישג אחד שהודעת ממשל טראמפ הצליחה לרשום הוא, באופן אירוני, אחדות בין הפלגים הפלסטינים, ובראשם פתח וחמאס. באופן מסורתי הפלסטינים, כמו גם מרבית מדינות ערב, שללו את התפישה הישראלית - וכיום גם האמריקאית - ששלום כלכלי הוא הבסיס לשלום אזורי כולל. ברשות מתעקשים כי הסדרת נושאי הגבולות, ההתנחלויות, ירושלים והפליטים קודמת לפתרון כלכלי. בהתאם, בימים האחרונים הדגישו בכירי סחר פלסטינים כי הסכם שבמסגרתו תסיר ישראל מגבלות בשטחי הגדה המערבית יעודד ממילא משקיעים. בהקשר זה אמר איש העסקים הפלסטיני־אמריקאי סם בחור כי הכינוס בבחריין מוכיח את בורות ממשל טראמפ ביחס לפלסטינים. לטענתו, לפלסטינים לא חסר הון כספי או אנושי אלא משאבים כמו קרקע ומים וזכויות כמו חופש תנועה.  

אבו מאזן ודונלד טראמפ צילום: איי אף פי

הסירוב המוחלט מצד הרשות לא מותיר לאנשי עסקים פלסטינים הרבה ברירות, גם לו היו מעוניינים להיות חלק מהדיונים בבחריין. הממשל האמריקאי שלח לאנשי עסקים הזמנות לכינוס באופן ישיר, בלי להתייעץ עם הרשות. לא ידוע מה היו הקריטריונים להזמנה אך מהשמות שכבר פורסמו עולה כי האמריקאים התמקדו בכוחות העולים בעולם העסקים הפלסטיני, בדגש על תחומי התשתיות וההייטק. מי שכבר הודיע כי לא ייעתר להזמנה הוא איש העסקים הבולט בשאר אלמסרי, שעומד מאחורי מיזם העיר הפלסטינית החדשה רוואבי. ההערכות של גורמים בעולם הערבי הן שבסופו של דבר ינכחו אנשי עסקים פלסטינים באירוע, בעיקר אלה שפעילותם העסקית מתרכזת בחו"ל ואינה קשורה לקרבתה לבכירי הרשות.

גם בקרב המדינות הסוניות הנחשבות מתונות - סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים - לא נרשמת התלהבות יתרה מהתוכנית. לפני כמה חודשים דווח כי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן היה בסוד העניינים, לאור מערכת היחסים הקרובה שלו עם ממשל טראמפ. בן סלמאן אף ניסה ללחוץ על יו"ר הרשות מחמוד עבאס לתת הזדמנות לתוכנית תמורת סכומי כסף נכבדים לקופת הרשות. אולם בעת האחרונה, בעקבות קמפיין תקשורתי נגד הממלכה שבו הוצגה כבעלת הברית הבלתי מוכרזת של ישראל באזור, הסעודים הורידו פרופיל בנושא "עסקת המאה".

למרות זאת, הסעודים כמו גם האמירויות, ישלחו לבחריין נציגות בכירה. אלא שמדינות המפרץ טרודות כיום יותר בהתחממות הגיזרה מול האיראנים ופחות בסוגיה הפלסטינית. אם ממשל טראמפ בונה על זרם של עשרות מיליארדי דולרים ממדינות המפרץ למימון התוכנית - נכונה לו אכזבה. מעבר לעננה האיראנית, מדינות המפרץ ובייחוד ערב הסעודית נמצאות בתהליך של רפורמה פנימית מרחיקת לכת ומרבית המשאבים מופנים כלפי פנים. ייתכן כי חגיגיות בבחריין תוביל את מדינות המפרץ להתחייב להעביר סכומי עתק לתוכנית כדי לרצות את הממשל האמריקאי, אך ניסיון העבר מלמד כי ועידות אזוריות כלכליות שהחלו בהבטחות גרנדיוזיות בדרך כלל הסתיימו בקול ענות חלושה. בשנים האחרונות הובטחו עשרות מיליארדי דולרים לשיקום סוריה, תימן ועיראק, אך המציאות במדינות אלה לא השתנתה, עקב היעדר פתרון מדיני שיאפשר את הזרמת הכספים והגעת המשקיעים.

הצלחה אחת לפחות תהיה למפגש בבחריין והיא ההתגייסות הפומבית של מדינות מפתח בעולם הערבי לצד ישראל מאחורי עיקרון "השלום הכלכלי". זה עשוי לפתוח בפני ישראל הזדמנויות חדשות ולעורר יותר פתיחות כלפיה במדינות האזור. מעבר לכך, אם לשפוט לפי הסנטימנט המופגן כלפי "עסקת המאה", סיכויי הצלחתה נמוגו עוד לפני שנחשפה במלואה.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת