הממשלה החדשה מבקשת לבטל את המגבלה על מספר השרים עוד לפני הקמתה

הממשלה החדשה אמנם טרם הוקמה, אבל משרד המשפטים פירסם היום (ד') תזכיר הצעת חוק לביטול המגבלה על מספר השרים.

המגבלה הקבועה בחוק על מספר השרים היא 18 ועל מספר סגני השרים - 4. הממשלה צפויה לדון בהצעת החוק כבר ביום ראשון הקרוב. כפי שנחשף ב"כלכליסט", רה"מ בנימין נתניהו מבקש להקים ממשלה גדולה עם 26 שרים (בנוסף לרה"מ) ולפחות 8 סגני שרים. הממשלה החדשה צפויה לקום בתחילת יוני 2019.

רה"מ בנימין נתניהו מבקש להקים ממשלה גדולה עם 26 שרים ו-8 סגנים צילום: אמיל סלמן

הממשלה מציינת כי "לתיקון המוצע, כשלעצמו, אין עלות תקציבית, שכן הדבר תלוי במספר השרים וסגני השרים שימונו בפועל". יצוין, כי ככל שמספר השרים וסגני השרים יהיה דומה למספרם בממשלה ה-34, לא תהיה עלות תקציבית נוספת ללשכות השרים וסגני השרים ביחס למצב בממשלה זו. בממשלה היוצאת כיהנו רה"מ, 21 שרים, ועוד 9 סגני שרים. כעת, יש כוונה להגדיל את מספר השרים ב-5 לפחות, כאשר המשמעות היא תוספת של 22.5-32.5 מיליון שקל בשנה או 90-130 מיליון שקל בקדנציה.

עם זאת, בהתאם להערכת אגף התקציבים באוצר, העלות התקציבית של לשכת שר עומדת על כ-4.5 עד 6.5 מיליון שקל בשנה, והעלות התקציבית של לשכת סגן שר עומדת על כ-2 מיליון שקל בשנה. הערכה זו מתייחסת לעלות לשכת השר או סגן השר בלבד. ככל שמדובר בשר הממונה על משרד, קיימות כמובן עלויות נוספות בגין המשרד, שהיקפן מושפע מתחומי והיקף פעילות המשרד.

המגבלות על מספר השרים וסגניהם נקבעו בשנת 2014, בעקבות דרישתו של יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד במסגרת תיקון מס' 1 לחוק-היסוד, אולם שנה לאחר מכן נקבע במסגרת הוראת שעה כי הן לא יחולו על הממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20. זאת בשל האילוצים הפוליטיים שהיו כרוכים בהקמת הממשלה ה-34, אשר בגינם לא ניתן היה עדיין ליישם את ההסדרים שנקבעו בתיקון מס' 1, ונוכח הצורך לתת את הייצוג המתחייב ‏לחברות הקואליציה ולקיים ממשלה יציבה. ‏

כעת, מוצע כאמור לתקן הוראות אלו בחוק היסוד ולבטל, דרך קבע, את המגבלות על מספר השרים ומספר ‏סגני השרים, בדומה למצב שקדם לתיקון מס' 1 ואשר היה נהוג בפועל לאורך רוב שנותיה של המדינה.

הממשלה הסבירה את הצורך בביטול מגבלת מספר השרים כי ‏"במשטר הפרלמנטרי הרב-מפלגתי הנהוג בישראל, ממשלות ישראל היו מאז ומעולם ממשלות ‏קואליציוניות, כאשר הקמת ממשלה קואליציונית כאמור מצריכה פעמים רבות שיתוף מספר רב של ‏סיעות בקואליציה. במצב דברים זה, ועל אף היתרונות הגלומים בקיומה של ממשלה קטנה, ‏קיים קושי משמעותי לכונן ממשלה כאמור הלכה למעשה ולהבטיח יציבות שלטונית לאורך זמן.

"משכך, האיזון בין השיקולים התומכים בקיומה של ממשלה קטנה לבין הקשיים המעשיים לכונן ‏ממשלה כאמור ולהבטיח באמצעותה יציבות שלטונית, מוביל למסקנה כי מוטב להותיר ‏גמישות ביחס למספר המרבי של השרים וסגני השרים ולא לקבוע בחקיקת-היסוד מגבלות נוקשות בנושא ‏זה. ההסדר המוצע אינו מחייב כינון ממשלה גדולה, אלא מותיר את האפשרות גם לכינון ממשלה קטנה.

"הוא יאפשר לשפר את הגמישות במלאכת הרכבת ‏הממשלה ולחזק את היציבות שלטונית, אשר גם בה גלומים יתרונות. בנוסף, ביטול המגבלות האמורות ‏בדרך קבע יביא לכך שההסדר המוצע יוחל על כל ממשלה עתידית וימנע מצב שבו ההסדר החוקתי נקבע בשים לב ‏לסיטואציה פוליטית נתונה".

יצוין, כי הממשלה החליטה ב-2018 לצמצם את מספר משרדי הממשלה מ-27 ל-17 משרדים, מהלך שעשוי היה לחסוך כ-800 מיליון שקלים בשנה.

מימין: בנימין נתניהו, משה כחלון, יריב לוין ובצלאל סמוטריץ' צילומים: אלכס קולומויסקי, חורחה נובומינסקי, יואב דודקביץ

עלות החוק הנורבגי צפויה לעמוד על כ-100 מיליון שקל

הממשלה תבקש מהכנסת לאשר ביום ב' בקריאה ראשונה לא רק את החוק המבטל את מגבלת מספר השרים בממשלה, אלא גם את החוק שזכה לשם החוק הנורבגי הגדול. חוק זה יאפשר לשרים ולסגניהם להתפטר מהכנסת כך שבמקומם ייכנסו לכנסת נציגים אחרים מהמפלגות שלהם.

עלותו של החוק צפויה לעמוד על כ־100 מיליון שקל במהלך הקדנציה כולה שאורכת ארבע שנים כי במסגרתו יתפטרו 25 שרים מהכנסת ויושבעו תחתם 25 חברי כנסת. עלות לשכת ח"כ לשנה כ-1 מיליון שקלים. נוסף על כך תשקיע הכנסת כ-20 מיליון שקלים לצורך הקמת קרוואנים זמניים לח"כים עד להקמת קומה במשכן לאיכלוס הח"כים החדשים.