162% על שום: האוצר חושף את שיעורי המכס המדהימים על מוצרים חקלאיים

בעוד שישנם 7,000 פריטי מכס שונים, ההכנסות מ-20 הפריטים המכניסים ביותר מהווים 40% מסך ההכנסות (1.1 מיליארד שקל ב-2018), זאת כאשר ערך הייבוא של אותם הפריטים עומד על 17.9 מיליארד שקל (7% מסך ערך הייבוא) - כך עולה מפרק בדו"ח הכנסות המדינה ל-2018 שמפרסם היום אגף הכלכלן הראשי באוצר, שבראשו עומדת שירה גרינברג.

מהנתונים עולה כי רק ממכס על רכבים ומוצרים מענף החקלאות הכניסה המדינה 904 מיליון שקל, כאשר סך ההכנסות מהמכס עמדו על 2.8 מיליארד שקל (ירידה של 8.4% בהשוואה ל-2017 בעקבות הפחתת המכסים מהשנתיים האחרונות).

מדף גבינות צהובות. ההוזלה במכס לא הגיעה לצרכן צילום: אוראל כהן

המסים הגבוהים ביותר מושתים כמובן על כלי רכב (ההכנסות מגיעות מ-5 פריטים מתוך ה-20, כאשר הרווחים הולכים למדינה) בינהם אוטובוסים ורכבי נוסעים מסוגים שונים. שיעור המכס נע בין 2% ל-6% (לא כולל כמובן מס קנייה או מע"מ שהם נטל המס העיקרי על רכבים). ההכנסות למדינה מהמכס בלבד, עומדות על 458 מיליון שקל ב-2018, כאשר ערך הייבוא עמד על 13.6 מיליארד שקל באותה שנה. 

8 מתוך 20 הפריטים הרווחיים ביותר למדינה הם בענף החקלאות - פילה אמנון, כבשים, תפוחים, תפוחי אדמה, שום, שימורי טונה, דג דניס ושמן זית. שיעור המכס הממוצע גבוה יחסית ועומד על 57%, כאשר סך ההכנסות בשנה שעברה הגיעו ל-446 מיליון שקל, בעוד ערך הייבוא עמד על 1.1 מיליארד שקל. שאר הפרטים ברשימה משתייכים לתחומים של מכשירים מכניים, רהיטים וחומרי גלם לתעשייה ואלכוהול.

בחינת 20 הפריטים בהם שיעורי המכס האפקטיביים הם הגבוהים ביותר מעלה כי רובם נמצאים בתחום החקלאות, מלבד יין בכלי קיבול גדול הנמצא בתחום האלכוהול. מרבית המוצרים (13) הם סוגים שונים של פירות וירקות ביניהם – שום, דלעת, סלק אדום ושורשים דומים, אספרגוס, תפוחי אדמה, גזר ולפת, תמרים מעוכים, כרוב ובצלים. בפועל אלו שיעורי מס שמונעים כמעט לחלוטין יבוא לישראל. זאת מלבד 4 מוצרים בהם מתקיים יבוא משמעותי למרות שיעורי המס הגבוהים: שום (עם שיעור מכס אפקטיבי של 162%), פילה אמנון (76%), תפוחי אדמה (69%) ובצלים (52%). ההכנסות ממכס בגין היבוא של ארבעת פרטים אלה עומדות על 244 מיליון שקל.

אגף הכלכלן הראשי בחן את המכסים על החקלאות שבאופן עקרוני יכולים להגיע גם ל-560% על יבוא תפוחים או 340% על יבוא שום. אולם לטענתו "שיעורי המכס על מוצרי חקלאות רבים אכן גבוהים ואינם שקופים דיים, אך ההצגה המוטעית שמבליטה את שיעור המכס היחסי, מעצימה את ממדי הבעיה ללא צורך". - שכן בפועל שיעורי המכס נקבעים בשקלים (למשל 1.86 שקל לקילו תפוחים) כאשר 553% היא תקרה מקסימלית, כלומר רק אם יתבצע ייבוא של תפוחים בפחות מ-0.35 שקל לקילו התקרה הזו תהיה רלוונטית.

עוד בדקו באגף הכלכלן הראשי, האם הפחתות המכס בשוק הגבינות שנעשו ב-2011 (ולאחר מכן הורחבו המכסות ב-2015) השפיעו על המחירים לצרכן. לפי נתוני הכלכלן הראשי, בין השנים 2010-2018 עלה נתח השוק של הגבינה הצהובה המיובאת מכ-1.5 אלף טון ל-8.2 אלף טון, וההכנסות ממכס עלו מכ-5 מיליון שקל ל-15 מיליון שקל. השורה התחתונה בהקשר זה היא כי מחיר הגבינות הוזל, אולם לא ברור שהפחתת המכסים ועלייה בהיקף המכסות הפטורות התגלגלו במלואן לצרכן, לפי הכלכלן הראשי.

מניתוח שעשו כלכלני האגף עולה כי מדד המחירים של הגבינה הצהובה עלה בשנים 2008-2011 בשיעור נומינלי מצטבר של כ-25%. מהנקודה הגבוהה שאליה הגיע המדד ערב הפחתת המכסים באוגוסט 2011, ירד המדד עד לתחילת שנת 2019 בשיעור נומינלי של 4%. המדד של הגבינה הלבנה עלה מ-2008 עד מאי 2011 בשיעור נומינלי של 16%, ובנקודה זו ירד בחדות עד מרץ 2011, וזאת למרות שלא היו שינויים במכס באותה תקופה. מהפחתת המכס בדצמבר 2012 עד לתחילת שנת 2019 ירד מדד המחירים של הגבינה הלבנה בשיעור נומינלי של 12%.

בהקשר זה הזכירו במשרד האוצר כי משרד הכלכלה קבע, על סמך מדידת מחירים בנקודות מכירה לצרכן, כי בין השנים 2014-2017 ירד מחירן של הגבינות הצהובות בשיעור מצטבר של 12%-15%, לטענתו בזכות הרחבת המכסות הפטורות ממכס שנפתחו החל מ-2015. אלא שבפועל הממצא של משרד הכלכלה לא משתקף במדד המחירים לצרכן של הגבינה הצהובה שירד בתקופה זו בכ-4% בלבד.