מורחים אותנו גם בגבינות: הפטור ממכס שקיבלה וילי פוד לא מגיע לצרכן

משרד הכלכלה חילק מכסות ליבוא פטור ממכס כדי להוריד את מחירי המזון, אולם בחלק מהמקרים המכסות הללו פספסו את המטרה: מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי חברת וילי פוד, שקיבלה היתר ליבוא גבינות צהובות ללא מכס, מכרה ב־2018 כמות קטנה מאוד מהמכסה שניתנה לה - בניגוד לתנאי הזכייה.

אלי כהן שר הכלכלה והתעשייה צילום: אופיר אייבי

אתמול חשף "כלכליסט" כי וילי פוד לא ניצלה את מלוא המכסה שקיבלה ליבוא חמאה ללא מכס ומכרה אותה לצרכן במחירים גבוהים מאלו שנקבעו בהסכם מולה. כעת נראה כי המצב ביבוא הגבינות הצהובות לא פחות מטריד.

במסגרת הליך תחרותי שערך משרד הכלכלה, וילי פוד זכתה בהיתר לייבא 350 טונות גבינה צהובה פרוסה וארוזה, שאותה התחייבה למכור לצרכן ב־39 שקל לקילו. אלא שמנתוני חברת סטורנקסט שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי במהלך השנה שעברה מכרה וילי פוד רק 131 טונות גבינה צהובה מסוג זה, במחיר ממוצע של 39.7 שקל לק"ג. מדובר ב־37% מהמכסה שניתנה לחברה.

הנתונים מטרידים לא פחות בגבינה צהובה הנמכרת במעדנייה. שם, זכתה החברה במכסה של 1,152 טונות, שאותן התחייבה למכור ב־30 שקל לקילו. לפי סטורנקסט, החברה מכרה רק 64 טונות - כ־5% מהמכסה שקיבלה - במחיר ממוצע של 34.9 שקל לקילו. 

לאן נעלמה הגבינה של וילי פוד

לכך יש להוסיף עוד פרט מקומם: חברות המשתתפות בהליך של משרד הכלכלה זכאיות למכסת בונוס שאותה הן רשאיות למכור ללא מגבלת מחיר. במקרה של וילי פוד, מדובר במכסה ליבוא 285 טונות גבינה פטורה ממכס - שניתנה לה למרות שלא עמדה ביעד. נתוני סטורנקסט מלמדים כי החברה מכרה ב־2018 מאות טונות של גבינות שונות במחירים של עד כ־120 שקל לקילו, שאותם ככל הנראה ייבאה במסגרת הבונוס ממשרד הכלכלה.

הפער עצום

נתוני מכר ממעדניות הגבינות עלולים להיות לא מדויקים, משום שהמכירה במעדניות פתוחה לטעויות אנוש. בנוסף, נתוני סטורנקסט לא כוללים מוצרי מותג פרטי, אם במקרה וילי פוד מייצרת כאלה עבור אחת או יותר מהרשתות. ועדיין, סטיות אלו יתקשו להסביר את הפער העצום בין מכסה של 1,500 טונות שקיבלה וילי פוד לבין 195 טונות גבינה שנמכרה לפי סטורנקסט.

ההליך התחרותי לקבלת הטבת היבוא מחייב את המשתתפים בו לעמוד בתנאים שונים, שנועדו להבטיח כי ייבאו את המכסה המלאה ולא יימנעו מהיבוא כדי לצמצם את התחרות. בין השאר, על זוכה בהליך למכור את הכמות שלה התחייב בתוך לא יותר מ־12 חודשים מיום קבלת המכסה. בנוסף, אם אחד הזוכים לא ייבא לפחות 45% מהכמות שהוקצתה לו תוך 180 יום ממועד ההקצאה, המשרד יכול לבטל את רישיונו ולחלק את היתרה שטרם ייבא ליבואנים אחרים. במקרים אלה המשרד יכול לחלט ערבות שהפקיד היבואן.

בעלי וילי פוד צביקה ויליגר. מי מרוויח מהפטור? צילום: עמית שעל

המשרד לא בודק את הנתונים

ההליך מחייב את הזוכה להעביר למשרד הכלכלה דו"חות רבעוניים הכוללים אישור מפורש כי הגבינות אכן נמכרו לצרכן במחיר הנקוב בהצעה. בנוסף, מכיוון שהמוצרים נמכרים לבסוף לצרכן ברשתות השיווק, גם הן נדרשות להעביר נתונים המשקפים את היקף המכירות. כך למשל, על היבואן לחתום עם עם קמעונאים המשווקים את

המוצרים חוזה למכירת לפחות 70% מכמות הזכייה הפוטנציאלית. בחוזה, על הקמעונאים שמשווקים את המוצרים המיובאים להתחייב לספק מידע בנוגע למוצרים שיובאו במסגרת ההטבה. הקמעונאי נדרש עוד להתחייב להעביר בכל רבעון חוות דעת של רואה חשבון שתכלול אישור מפורש כי הגבינות שנמכרו לו על ידי הזכיין אכן נמכרו לצרכן במחיר שנקבע בהטבה.

בעת חשיפת הניצול החלקי של מכסת יבוא החמאה, "כלכליסט" ביקש מוועדת המכסות להבהיר האם בדקה את נתוני המכירות לצרכן. בתגובה, נמסר כי בשל מצוקת כח אדם מועסקת רק עובדת אחת האחראית על הבדיקה - והיא טרם נעשתה.

צביקה ויליגר, בעלי וילי פוד, סירב להגיב לכתבה.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "מינהל היבוא במשרד מבצע ברבעון הראשון של כל שנה, בהתאם לנוהל, בדיקה של כל היבואנים לגבי כל המכסות ועמידתם בהתחייבותיהם בשנה הקודמת. ככל שיימצא יבואן שלא עמד בהתחייבותו - יופעלו נגדו כל הסנקציות הקבועות בחוק".