מחר ייחתם הסכם הגג בירושלים: כ-23 אלף יח"ד ו-3 מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר

אחרי תקופה ארוכה של חבלי לידה והתנגדויות, מחר (ב') צפוי להיחתם בבניין העיריה הסכם הגג בין משרד האוצר עיריית ירושלים ובהובלת רשות מקרקעי ישראל. מדובר בהסכם שנוי במחלוקת שהמשא ומתן עליו מתקיים כבר זמן רב, הרבה לפני שמשה ליאון נבחר כראש העירייה. קיומו של ההסכם הוטל בספק במשך תקופה ארוכה וגם כעת עד לרגע האחרון בוצעו שינויים בהסכם כדי לאפשר את קיומו.

מדובר בהסכם שיכלול את הקמתן של 14,836 יח"ד ב-12 שכונות שונות ובחלקי עיר מגוונים. ההסכם צפוי לעלות למדינה 700 מיליון שקל לתשתיות על, 300 מיליון שקל למבני ציבור, מבני חינוך ותשתיות בעיר הישנה, וזאת בנוסף לתקצוב השנתי הרגיל שמוגדר כ"מענק בירה" ועומד על 900 מיליון שקל.

עוד בתחום הבנייה למגורים, הוחלט כי רמ"י תקצה קרקע משלימה אשר תאפשר את בנייתם של 2,500 יח"ד ותסייע להקמה של כ-10 אלף יח"ד בסך הכל.

בהתאם לדרישת העיריה הקרקע המשלימה תמוקם בקרקעות רכס לבן, תוכנית שנויה במחלוקת אשר הופקדה לאחרונה לדיון בהתנגדויות והוגשו לה למעלה מ-6,000 התנגדויות מצד גורמים שונים. בהתנגדויות נטען כי בנייה באזור אשר הוא בעל חשיבות אקולוגית רבה תגרום לפגיעה בלתי הפיכה בערכי הטבע ובבעלי החיים הנמצאים באזור. בנוסף נטען כי בנייה במקום אינה הכרחית היות שקיימות עתודות קרקע נרחבות שטרם נוצלו ברחבי העיר.

ירושלים צילום: אירית קוטונה

כמחצית מהקרקע המשלימה תשמש לטובת התחדשות עירונית במרחבים: יובלים, גנים, קטמון וארמון הנציב, והמחצית השניה תוקצה לטובת מרחב שמואל הנביא, ורמת פולין.

מו"מ שנמשך מ-2017

שיווק כלל הקרקעות צפוי להתבצע בין השנים 2025-2020 ובמסגרתו תקצה רמ"י 50 מיליון שקל לתשתיות אשר יגבו מהוצאות הפיתוח של שיווק קרקעות רכס לבן.

כמו כן רמ"י תממן את תשתיות העל ועיריית ירושלים מנגד תתחייב לאפשר לה שיווק של לפחות 2,000 יח"ד בשנה.

כחלק מהתגמול לעירייה צפוי האוצר לסייע בהקמה של כ-5,000 כיתות לימוד חסרות בעיר. כמו כן עם כספי היטלי הפיתוח מתוכננים מספר פרויקטים מרכזיים כגון: מתחם לצרכי ציבור בירמיהו, פיתוח מתחם רשות השידור, וחוות הנוער הציוני. כן מתוכנן קירוי בגין.

המו"מ על הסכם הגג לירושלים מתנהל כבר משנת 2017 אלא שבתקופתו של ניר ברקת כראש העירייה ההסכם אושר בוועדת הכספים אך חברי הקואליציה החרדים הבהירו לברקת כי במידה ויעביר את ההסכם למועצת העיר הם לא יחתמו עליו וברקת נמנע מלעשות זאת. החרדים גם דרשו ששטחים נכבדים מרכס לבן יסומנו כאזורים לבנייה לחרדים, אבל בעיריה התנגדו לכך בטענה שמדובר בהחלטה לא הגיונית שכן התכנון לא תואם אופי בנייה חרדי וכי מראש לא מדובר באזור שבסביבתו ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית.