דעה
אלימות כלכלית היא פשוט אלימות
הגם שאינה נחשבת בישראל לעבירה פלילית ואינה מופיעה בספר החוקים, אלימות כלכלית היא תופעה קשה של דיכוי נשי הגובל בהתעללות - באמצעות שליטה והצרת החופש והעצמאות של בת הזוג. כל עוד אמצעי הכוח והשליטה המסורתיים נשארים בידי גברים, תמיד יימצאו אלו שיעשו בהם שימוש לצרכי דיכוי - ובכך יש להילחם
אלימות כלכלית איננה נחשבת בישראל לעבירה פלילית, ואף נעדרת מספר החוקים. עם זאת, מדובר בתופעה קשה של דיכוי נשי הגובל בהתעללות, באמצעות שליטה והצרת החופש והעצמאות של בת הזוג, הנסתרים מהעין בין כתליה של מערכת היחסים הזוגית.
זוהי תופעה קשה שאינה מאפיינת בהכרח שכבות חלשות, והיא נפוצה הרבה יותר משאנו נוטים לחשוב. להבדיל מאלימות פיזית, אשה הכלואה ביחסי אלימות כלכלית אינה נושאת על גופה חבורות חיצוניות, ולעתים תיראה למתבונן מהצד כאשה שיש לה הכל - אך למעשה אין לה דבר, משום שהדברים החשובים ביותר לאדם - חופש בחירה, חופש תנועה, עצמאות, תחושת ערך, תחושת נפרדות ושליטה בחייה - נשללים ממנה.
- שיוויון לנשים: השינוי הוא לא רק בראש
- "כשיש מחסור בטאלנטים ועדיין נשים לא נכנסות - זו בעיה חברתית"
- נשים השתכרו בממוצע כ-30% פחות מגברים ב-2018
שווי בנפשך מצב בו אינך יכולה למלא דלק במכוניתך, לרכוש מזון, או לשלם לנותן שירות, אף אם בחשבון הבנק שלך יש שפע של כסף. את למעשה אסירה לכל דבר, שגם אם תרצי להימלט - אינך יכולה. ואם תרצי לפנות לעורך דין, או לרכוש טלפון נייד שדרכו תוכלי לתקשר עם העולם באופן בלתי מפוקח, גם את זאת לא תוכלי לעשות. שליטה בהוצאות היא שליטה בגורלך. אשה שעצמאותה הכלכלית נשללת ממנה היא אשה החיה במצב קבוע של השפלה, תלות ורמיסת הנפש.
לאלימות כלכלית היבטים רבים: מניעת מידע מבת הזוג על המצב הפיננסי; מניעת זכותה לקבלת החלטות כלכליות לגבי השקעות, ביטוח, פנסיה וכד'; שלילת יכולתה של בת הזוג להחזיק פנקס צ'קים או כרטיס אשראי, אלא רק כסף מזומן בסכומים קטנים המוקצים לה להוצאות מוגדרות; דרישת דין וחשבון על כל הוצאה; מניעת אפשרות לביצוע רכישות ותשלומים עבור צרכי הבית או סירוב לשאת בתשלום עבור צרכי הילדים; הסתרת נכסים מבת הזוג והברחת נכסים; כפייה על בת הזוג לוותר על שליטתה בנכסים וגניבת כספים השייכים לה; מניעת רכישת השכלה של האשה ומניעת יציאתה לעבודה; חבלה בעבודתה של האשה על מנת להביא לעיכוב בקידומה או לפיטוריה; יצירת חובות על שמה ללא ידיעתה והסכמתה; ועוד.
במסגרת עבודתי אני נתקלת לא פעם במקרים מעוררי השתאות, של נשים חזקות, גאות, החיות בכלוב של זהב. בעיני, כעורכת דין המלווה נשים במאבקי גירושין, אין הבדל בין אשה המסתירה מסובביה שהיא קורבן של התעללות פיסית, לאשה שהיא קורבן של דיכוי ושליטה - נפשית ומעשית. בשני המקרים - הבושה משחקת תפקיד מכריע ומסוכן. כאשר נשים אלו מגיעות לבית המשפט במסגרת הליך גירושין, נחשף המנגנון ההרסני בו הן חיות. אך למרבה הצער, לבית המשפט אין כיום דרך לפעול נגד הבעל המתעלל במישור הפלילי.
בשנת 2009 הגישה חברת הכנסת אורית זוארץ הצעת חוק פרטית למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג. לפני כשלוש שנים יזם המשרד לשוויון חברתי, בשיתוף משרד המשפטים, הצעת חוק המבקשת לקבוע כי במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה, ייכלל גם איסור נקיטת אלימות כלכלית, וכן לקבוע שאלימות כזו תהווה עילה של בן הזוג הנפגע לקבל צו להפסקתה, לצד צווי ההגנה. בנוסף, ביקשה ההצעה לקבוע כי נקיטת אלימות כלכלית תהווה עוולה אזרחית שניתן יהיה לתבוע בגינה נזיקין. כל היוזמות הללו לא הגיעו מעולם לכדי חקיקה סופית ומחייבת.
אני קוראת לכל חברות הכנסת במושב הבא, מכל קצוות הקשת הפוליטית: אל תניחו לנושא לגווע על שולחנות הוועדות. ביום האשה הבינלאומי חובה על כולנו לזכור כי כל עוד אמצעי הכוח והשליטה המסורתיים נשארים בידי גברים, תמיד יימצאו אלו שיעשו בהם שימוש לצרכי דיכוי. וכשם שאנחנו נלחמים באלימות פיסית, כך עלינו להילחם בכל סוגי האלימות המופעלים כנגד נשים.
הכותבת היא עורכת דין בתחום דיני משפחה וירושה ומגשרת משפחה, חברה בוועדת משפחה ובתי הדין הרבניים בלשכת עורכי הדין.