מני מזוז דן בקרקעות הקיבוצים - שעליהן אחראית אחותו

שופט בית המשפט העליון העליון מני מזוז לקח בשבוע שעבר חלק פעיל בדיון שקיים בית המשפט העליון, בערעור שהגישו הקיבוצים חפציבה ובית אלפא, על החלטת בית המשפט המחוזי נצרת, שלא לראות בהם בעלים בקרקעות שבהם הם מחזיקים בעשורים האחרונים מכוח חוזי חכירה.

במהלך הדיון, שנטה באופן ברור לטובת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שנגדה הוגש הערעור, לא מצא מזוז לנכון לציין כי אחותו, שולה בן־צבי, מחזיקה בתפקיד בכיר ברמ"י, אשר במסגרתו היא אחראית על התנהלות רמ"י מול הקיבוצים והמושבים. בן צבי היא מנהלת "אגף חוזים לדורות בהתיישבות", שמטרתו עיגון והסדרה של זכויות החוכרים במגזר החקלאי.

בפסק דין בעל משמעויות קשות לקיבוצים, שניתן ביום שלישי שעבר, קבעו מזוז וחבריו להרכב - דפנה ברק־ארז ועופר גרוסקופף - כי אין לקיבוצים יכולת לטעון לבעלות בקרקעותיהם, גם במקרים שבהם מייסדיהם השתתפו ברכישת הקרקע, וזאת מחמת התיישנות.

מני מזוז צילום: עמית שאבי

במהלך הדיון טענו נציגי הקיבוצים לנסיבות ייחודיות אשר מקנות להם זכויות בעלות בקרקע, ובראשן - השתתפות ברכישתה לפני קרוב ל־100 שנה. הפרוטוקול מעלה כי כבר בפתיחת הדיון הפגין השופט מזוז התנגדות לדרישה זו: "לא נזכרים אחרי 97 שנה לשאול איזה זכויות יש לי כחוכר", אמר לבא כוחו של קיבוץ חפציבה עו"ד צוריאל לביא, "הקיבוץ קיים כמעט 100 שנה, היו חוזים לאורך כל השנים. אם יש לכם טענה, היה צריך להעלות אותה לפני עשרות רבות של שנים".

זמן קצר לאחר מכן ביקר השופט מזוז את הדרישה פעם נוספת, והפעם על רקע תנאי החכירה המיטיבה לדעתו שלה זכו הקיבוצים: "לומר ייבשתי ביצות והשבחתי את הקרקע זה מגוחך, אנשים קיבלו זכות לעבד את הקרקע כמעט בחינם".

קובץ תקנות האתיקה של השופטים קובע כי "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". אחת מהנסיבות המפורטות היא: "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת". במקרה הזה, מדובר באחותו של השופט מזוז המכהנת בתפקיד בכיר בארגון נגדו הוגשה העתירה, כאשר תחום עיסוקה נוגע ישירות לעותרים.

יש להדגיש כי תפקיד הגילוי הנאות בעת ההליך השיפוטי אינו רק ליידע את הצדדים בחשש לניגוד עניינים שבו מצוי השופט, אלא גם לתת להם את האפשרות להתנגד לישיבתו של השופט בדין. בהעדר הגילוי הנאות, מנע השופט מזוז את האפשרות הזו מנציגי הקיבוצים.

השופט מזוז מסר באמצעות דוברת בתי המשפט: "אחותי אכן עובדת ברמ"י אך הערעור לא הופנה כלפי החלטה בה נטען כי אחותי היתה מעורבת. אחותי אינה מוזכרת לא בפסק הדין מושא הערעור ולא בכתבי הטענות של מי מהצדדים כמי שהיתה מעורבת בהחלטה הנוגעת להליכים בתיק".