הגירעון זינק בינואר ל-3.3%: המבקר בודק את התנהלות בכירי האוצר

הגירעון ל-12 החודשים האחרונים הגיע ל-3.3% בחודש ינואר, כך עולה מנתוני משרד האוצר בכל הנוגע לביצוע התקציב לחודש שעבר. כפי שנחשף הבוקר (ב') ב"כלכליסט" מדובר בחודש ינואר הגרוע ביותר מזה 15 שנה. בתוך כך נודע ל"כלכליסט" כי מבקר המדינה, יוסף שפירא, החל בבדיקת התנהלותם של בכירים באוצר בסוגייה.

יעד הגירעון לשנה הנוכחית עומד על 2.9%, אולם כבר עכשיו לפי תחזית האוצר הוא יגיע ל-3.6%, בעקבות פער הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות. לפי גורם באוצר ההכנסות בינואר היו בהתאם לציפיות, אולם מוקדם לקבוע מה המגמה על סמך החודש הראשון לשנה.

הפער בין ההכנסות להוצאות בחודש ינואר עמד על 800 מיליון שקל זאת בעוד שבשנה שעברה נרשם עודף של 4.7 מיליארד שקל. בינואר שעבר עמדו ההוצאות על 25.6 מיליארד שקל, והשנה - על 30.8 מיליארד, עלייה של 20.6% (מאחר שבדצמבר 2017 הוקדמו הוצאות על חשבון ינואר 2018, ובדצמבר האחרון הדבר לא קרה).

סך גביית המסים בחודש ינואר הסתכמה ב-29.8 מיליארד שקל - גידול נומינלי של 0.2% בלבד לעומת ינואר אשתקד. נתוני המגמה הצביעו על גידול בגביית המסים בשיעור ממוצע של 6% לשנה בשנים 2013 עד 2017, ולפיכך מדובר בירידה חדה. מתחילת שנת 2018 הגידול המהיר בגבייה נעצר ונרשם קיפאון בגבייה נטו, בעיקר כתוצאה מהגידול המשמעותי בהחזרי מס הכנסה.

מבקר המדינה יוסף שפירא צילום: שלומי יוסף

הפרסום הנוכחי, שמאיר את האוצר באור שלילי נדחה החודש באופן חריג. בעוד שבד"כ הוא מפורסם מספר ימים לאחר תום החודש הקודם, הפעם היה עיכוב של מספר ימים, כאשר הפרסום הרשמי נעשה רק בשעות הערב.

המבקר פתח בבדיקה

כאמור שפירא, החל בבדיקת עומק בנושא התנהלות הנהלת האוצר בנושא עמידה ביעד הגרעון של 2018 וקביעת תחזיות לשנת 2019 - כך אישר היום המבקר ל"כלכליסט", בתשובה לשאילתה שהופנתה אליו לפני מספר שבועות.

לפי גורמים פנימיים באוצר, התהליך היה מלווה בשלל מניפולציות של בכירים במשרד - לרבות הקדמת גביית מסים של 2019 אל תוך 2018 ודחיית הצגת תחזיות הגירעון - זאת על מנת למזער את הנזקים הפוליטיים לשר האוצר, משה כחלון, אשר ניצב בעיצומה של קמפיין בחירות וסובל מצניחה דרמטית בסקרים שמעלה חשש כי מפלגתו "כולנו", לא תעבור את אחוז החסימה.

בסוף חודש דצמבר נחשף ב"כלכליסט", כי בכירי רשות המסים ניהלו אז שיחות לא פורמליות עם בכירים בפירמות רואי החשבון העיקריים במשק (המכונות "ביג 4"), ו"עודדו" אותם לסגור שומות פתוחות עד סוף 2018.

ברשות המסים הכחישו את הטענות אך מסרו כי "ייתכן שהיו מקרים בודדים, בהם הוצע לנישומים מדווחים להשלים תשלומי מס בעקבות הסכמים, אך הדבר לא נועד להקדים הכנסות לצרכי מס של השנים הבאות". עם זאת, הנתונים שנחשפו בינואר דיברו בפני עצמם: למרות שגביית מס הכנסה נטו (מס הכנסה ברוטו בניכוי החזרי מס) בשנת 2018 כולה, צנחה ב-8% ריאלית, בחודש דצמבר 2018 בלבד הגבייה זינקה בכ-20% ריאלית לעומת דצמבר 2017.

יעד הגירעון לשנת 2018 נקבע כאמור על 2.9%, והוא נחשב ליעד גבוה מאוד. בנובמבר חרג היעד באופן קיצוני ועמד על 3.5% - חריגה של כ־7 מיליארד שקל. כבר באוקטובר, אז הגיע הגירעון ל־3.6%, החלו בכירים באוצר לחשוש כי כמה ממנהלי האגפים ירתמו למאמץ של שר האוצר משה כחלון, לשפר את המספרים בצורה של הקדמת הכנסות ממסים (באחריות רשות המסים) ודחיית תשלומים (באחריות אגף החשב הכללי). בעקבות הנתונים באוקטובר־נובמבר ספג כחלון קיתונות של ביקורת על הפקרות תקציבית וחוסר אחריות, כל זה בעיצומו של הקמפיין שניהל, המונה את הישגיו.

"החטיבה לביקורת משרדים כלכליים ותשתיות לאומיות במשרד מבקר המדינה החלה בבדיקה ראשונית בנושא תהליכי קבלת ההחלטות על ביצוע תקציב לשנת 2018 ותחזית הכנסות לשנת 2019", כך נמסר ממשרד המבקר.

נזכיר כי באוגוסט 2014 פרסם שפירא דו"ח קטלני כלפי הנהלת האוצר על החמצת יעד הגירעון ב-2019 (היעד עמד על 18 מיליארד שקל לעומת גירעון בפועל של 39 מיליארד) - אז הואשמו בכירי האוצר בתהליך של קבלת החלטות לקוי מן היסוד שגרמה לפגיעה קשה במוניטין של המשרד.